חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

נאבקנו למעבר לתקינה בינלאומית

still-life-arrangement-test-tubes

בישראל למעלה מ 500 תקנים, לא כולל תקני מזון, למוצרים המיובאים ארצה. אחרי דרך ארוכה – רפורמה מקיפה עכשיו בידיים של שר הכלכלה.

דו"ח RIA של משרד הכלכלה מראה שניתן לחסוך בין 400-900 מיליון שקלים בשנה, במה שהם מכנים "הערכה שמרנית", על ידי הקלות ברגולציה שלא באות על חשבון בטיחות ובריאות המוצרים. אחרי חודשים בהם זה היה תקוע, הצו מונח כרגע על שולחן שר הכלכלה לחתימה.

אז איך מקלים את הביורוקרטיה הזו? את הרגולציה על מוצרים ניתן לחלק לשלוש קבוצות:

  1. הקבוצה המסוכנת ביותר – נדרש אישור מראש לייבוא המוצר ובדיקת מעבדה בנמל.
  2. קבוצת הביניים – לא נדרש אישור מראש אבל נדרשת בדיקת מעבדה בנמל.
  3. הקבוצה הקלה ביותר – אין צורך בבדיקת מעבדה, מספיקה הצהרת היבואן.

חוץ מעלות בדיקות המעבדה, ישנה עלות גבוהה מאוד לאחסון המוצרים בנמל עד לקיום הבדיקה שמייקרות את המוצרים משמעותית. כמובן שככל שישנה יותר רגולציה, פחות יבואנים מעיזים לנסות ולייבא את המוצר ובכך גם התחרות נפגעת והמחירים נותרים יקרים.

על ידי מעבר כל המוצרים שלהם יש תקן בינלאומי למסלול הצהרה מצד אחד, ומכבר לפיקוח תקיף מאוד בשווקים, כלומר בדיקת הסחורה שנמצאת בחנויות, ניתן לשמור על רמת בטיחות המוצרים להוזיל את המחירים ב- 900 מיליון שקלים בשנה.

פרסום בישראל היום על הלחץ שהפעלנו יחד עם משרד האוצר על שר הכלכלה.

הצו פורסם לראשונה בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2020, חוק שמעולם לא נחקק. בחוק ההסדרים שולט משרד האוצר יותר מאשר משרד הכלכלה. במטרה להחזיר אליו את השליטה פרסם שר הכלכלה טיוטת צו להערות הציבור. חוק ההסדרים מעולם לא נחקק וגם שר הכלכלה לא תכנן לחתום על התקנות אלא שאז שר האוצר הפעיל עליו לחץ משמעותי.

שר הכלכלה שמראש לא תכנן לחתום על הצו מצא עצמו לפתע תחת לחץ ציבורי.

פרסום בכלכליסט לפיו פרץ עומד לחתום על צו רזה.

בעקבות הלחץ שר הכלכלה עומד ככל הנראה לחתום על צו מצומצם, שיחסוך רק 200 מיליון שקלים בשנה ולא נוגע במקומות שכואב לקבוצות הלחץ.

על כוונתו למדנו אנחנו, כמו גם גורמי המקצוע, מכתבה בכלכליסט.

לקריאה נוספת, מוזמנים לקרוא בדף הפייסבוק של חבר הוועד המנהל שלנו – עידן ארץ.