בית הדין לעבודה

תקציר מנהלים:

מדינה ישראל היא בין המדינות היחידות בהן בית הדין לעבודה נפרד ולא ניתן לערער לערכאה אזרחית על החלטותיו. 

ישנם שלושה מודלים לפיהם ניתן לעבוד: בתי דין ליחסי עבודה קיבוציים בלבד, בתי דין ליחסי עבודה אינדיבידואליים בלד או בתי דין משולבים ליחסי עבודה אישיים וקיבוציים. 

המצב הקיים בישראל יוצר בית דין עם אג'נדה ייחודית והוא חף מביקורת שיפוטית אזרחית. 

הצענו לבטל את בית הדין לעבודה ולהכפיף את בתי הדין האזוריים לבית המשפט העליון. 

אפשרות נוספת שהצענו היא לייצר מערכת סדרי דין אחידה בישראל ולהפוך את מודל בית הדין לעבודה למקביל לבתי משפט לענייני תעבורה ומשפחה. 

לקריאה נוספת>>>

בתי דין לעבודה דנים בדיני חוזים לכל דבר ועניין. בין עובד למעסיק ישנו חוזה הנחתם ביניהם, לעיתים החוזה הוא קיבוצי בין ארגוני עובדים לבין מעסיקים אך בסופו של דבר מדובר בדיני חוזים לכל דבר ועניין. עם זאת, מתוך תפיסה שמדובר בנושא המצריך מומחיות ממוקדת, התפתחו בעולם מספר מודלים של בתי דין לעבודה. חלקם דנים בהסכמים קיבוציים בלבד, חלקם דנים בחוזים אישיים בלבד, חלקם מהווים חלק אינטגרלי ממערכת המשפט המקומית וחלקם חיצוניים לה. להלן סקירה קצרה של המודלים השונים בעולם ביחס לייחודיות המודל הישראלי בתוספת הצעה לפתרון.[1] כפי  שנראה מיד, ישראל היא אחת משתי מדינות בלבד בהן בית הדין לעבודה נפרד, עוסק גם ביחסי עבודה קיבוציים וגם ביחסי עבודה אישיים ולא ניתן לערער לערכאה אזרחית על החלטותיו.

המודל הסקנדינבי –בתי דין ליחסי עבודה קיבוציים בלבד: במדינות צפון אירופה בתי דין לעבודה דנים בהסכמים קיבוציים בלבד, סכסוכי עבודה אישיים נידונים במערכת המשפט כחלק מדיני חוזים אזרחיים בכלל. הרכב בית הדין מיוחד וכולל נציגי עובדים, מעסיקים, ממשלה ושופטים בכירים. בית הדין עצמאי ונפרד ממערכת המשפט והדרך היחידה לערער על החלטתו היא בעתירה המקבילה לעתירה לבג"צ בשל חריגה מסמכות.

בתי דין ליחסי עבודה אינדיבידואליים בלבד:בבלגיה ובאיטליה בית הדין לעבודה הוא חלק אינטגרלי ממערכת המשפט והוא למעשה ערכאה ייעודית לדיונים בסכסוכי עבודה אישיים. בצרפת ובבריטניה מדובר במערכת בתי דין נפרדת ממערכת המשפט, על החלטותיו ניתן לערער לערכאה אחת פנימית ולערכאה נוספת מחוץ לבית הדין לעבודה. בלוקסמבורג קיים בית דין נפרד לסכסוכי עבודה אישיים בלבד, אולם בניגוד ליתר המדינות לא ניתן לערער על החלטותיו בפני ערכאה חיצונית.

בתי דין  משולבים ליחסי עבודה אישיים וקיבוציים: במדינות בהן קיים בית דין לעבודה העוסק ביחסי עבודה קיבוציים ואישיים יחד ישנם שני מודלים. במודל הראשון בתי הדין לעבודה יהיו חלק אינטגרלי ממערכת המשפט, לרוב הדיון נעשה בערכאה המקבילה לבית משפט שלום ולמעשה ישנן שתי ערכאות ערעור. במודל השני, כמו זה שקיים בישראל, מדובר בבית דין נפרד ליחסי עבודה אלא שניתן לערער על החלטותיו בפני ערכאות אזרחיות גבוהות יותר. למעשה רק בישראל ובסלובניה קיים בית דין לעבודה הדן בהסכמים קיבוציים ואישיים ולא ניתן לערער על החלטותיו בפני ערכאה אזרחית.

מצורפת טבלה מסכמת לנוחיות הסקירה.

המצב בישראל

המצב הקיים בישראל יוצר בית דין עם אג'נדה ייחודית בשל היותו נפרד ומתמחה בנישת דיני העבודה. סמכויותיו, הלכה למעשה, נרחבות והוא עוסק בשלל קשרי העבודה במשק והוא חף מביקורת שיפוטית אזרחית. ככזה סוטה בית הדין לעבודה מדרך המשפט הנהוגה בכלל מערכת המשפט בישראל ומפתח תת נישה עם סדרי דין והתנהלות משלה.

הצעות לפעולה

אפשרות פעולה טובה על מנת להתמודד עם חלק ניכר מהבעיות היא הכפפת בית הדין לעבודה למערכת הדין האזרחית. ביטול בית הדין הארצי לעבודה, והכפפת בתי הדין האזוריים לבית המשפט העליון תאפשר ערעור לערכאה אזרחית לבד מעתירה לבג"צ, תייצר ביקורת שיפוטית אזרחית על התנהלות בית הדין לעבודה ותכניס אותו תחת סדר הדין האזרחי הנהוג בישראל.

אפשרות פעולה נוספת הינה לייצר מערכת סדרי דין אחידה בישראל והפיכת מודל בית הדין לעבודה למקביל לבתי משפט לענייני תעבורה ומשפחה. במקרים אלו, בית משפט השלום יושב כערכאה ייעודית לנושאים אלו. כך ניתן יהיה לבטל את בית הדין לעבודה כליל והפיכת בית המשפט השלום לערכאה ייעודית תחת סדרי דין ייעודיים לדיני עבודה כפי שנהוג בדיני משפחה.

[1]הסקירה מבוססת על מחקר שנערך בימים אלו על ידי עמותת "תחרות – התנועה לחירות בתעסוקה".