פוסטים

הערות לפרק הייבוא בחוק ההסדרים

יתרונות פתיחה לייבוא

עקרון היתרון היחסי שטבע הכלכלן דיוויד ריקרדו שינה למעשה את פני הכלכלה העולמית. לפי עיקרון זה סך העושר והרווחה בעולם גדלים כאשר כל משק מתמחה בייצור היתרונות היחסיים שלו לצריכה עצמית ולייצוא, ומנגד מייבא מוצרים שאינם מהווים את היתרון היחסי שלו בייצור.

להתמחות הזו שני יתרונות מרכזיים:

הורדת מחירים – כפי שמציינת טיוטת הדו”ח שהופצה, ישראל יקרה ביחס למדינות ה- OECD  וביחס למדינות איחוד האירופי בשלל פרמטרים. פתיחת המשק לייבוא תסייע להורדת מחירים משמעותית. מחקר של מרכז טאוב מראה את הקשר בין חשיפה לייבוא לבין יוקר המחיה בישראל. המחקר בדק את מחירי המזון ספציפית בישראל והעלה שמחירם של מוצרים החשופים לייבוא ירד או לכל הפחות עלה בשיעור נמוך, בעוד שמחיר מוצרים שאינם חשופים לייבוא עלה משמעותית. 

כך ניתן גם לבחון את כלל ענפי המשק. טור דעה שפורסם באתר ‘מידה’ סקר את מדד המחירים לצרכן לשנת 2013 על פי רמת המעורבות הממשלתית בשוק. כמו שציפינו, התוצאה היתה שבשווקים בהם המדינה מעורבת לעומק ומונעת ייבוא מחירי המדד עלו משמעותית יותר משווקים בהם היא אינה מונעת ייבוא.

 

פריון עבודה – פריון עבודה הוא ערך תפוקת עובד ביחידת זמן נבחרת. הוא מושפע לרוב מאיכות העובדים והשכלתם, ממידת ההשקעה בהון ובטכנולוגיה ואיכות התשתיות במדינה. פריון העבודה בישראל נמוך ביחס למדינות ה- OECD וחמור מכך, ניתן לראות כי הפער בין ישראל למדינות המפותחות גדל:

מחקר של מרכז טאוב מראה מתאם בין פריון עבודה גבוה לענף מוטה ייצוא או ייבוא. כלומר ככל שמדובר בענף המתחרה בשוק הבינלאומי, קצב הגידול בפריון העבודה גדל. מבחינת הייצוא לא מדובר בנתונים מפתיעים, ברי שכאשר מוצר מיוצא לחו”ל זאת תוצאה של פריון עבודה גבוה בתחום זה. לגבי הייבוא, היוצא מהדברים הוא שכאשר משק נחשף לייבוא, יצרנים מקומיים רבים מתייעלים, משקיעים בהון ובטכנולוגיה, דואגים להעסיק עובדים מוכשרים יותר וכך עולה הפריון בענף עד שמאפשר להתחרות במחירים הבינלאומיים.

כדאי לציין בהקשר זה שלפי דו”ח בנק ישראל, לשנת 2016, שיפור פריון העבודה ב־1% תואם את שיפור השכר ברמה של 0.5%.

שער החליפין – שער חליפין משפיע באופן משמעותי על הכלכלה המקומית. בשנים האחרונות הודות לעצמאות האנרגטית, ישראל מייבאת פחות גז ודלק מחו”ל. אחת ההשלכות לכך היא התחזקות משמעותית של השקל. כאשר השקל מתחזק, הייבוא הופך זול יותר אולם הייצוא הופך למשתלם פחות. תעשיינים ויצואנים מבקשים לא אחת מבנק ישראל להתערב בשוק מטבע החוץ בכדי להחליש את השקל. פתיחה של השוק לייבוא תחליש את השקל באופן טבעי בזכות הגדלת הייבוא.

 

הסיבות להתנגדות לייבוא

השפעה על המאזן המסחרי – המאזן המסחרי מתאר את יחס הייצוא מול הייבוא של המשק. נהוג לשאוף למאזן חיובי, כלומר כזה שמשקף ייצוא גבוה מיבוא. אולם כפי שהראו מספר כלכלנים, ייצוא מחזק את המטבע המקומי וייבוא מחליש אותו, כך שלאורך זמן הייבוא והייצוא שווים זה לזה. מניעת ייבוא לפיכך משמעה בעקיפין מניעת ייצוא ולהיפך. 

עידוד תעסוקה – המשך הרציונל של הסעיף הקודם גוזר עידוד ייצור מקומי בכדי להגדיל את היצע המשרות במשק המקומי. אלא שמחקרים מראים שלא ניתן למצוא קשר בין הגנה על תוצרת מקומית ליצירת מקומות תעסוקה. כך מסכם דגלאס אירווין את הספרות האמפירית ביחס לקשר בין מסחר בין לאומי לסך המשרות במשק בספרו מסחר חופשי תחת אש: “האומדן הטוב ביותר לגבי ההשפעה של מסחר על סך כל המשרות במשק הוא אפס. התעסוקה הכוללת במשק פשוט אינה פונקציה של המסחר הבין־לאומי. זאת כיוון שלמעשה בעוד צריכת מוצרים מקומיים מייצרת משרות בתעשייה המקומית, היא גם מונעת משרות העוסקות בייבוא מוצרים.

מעבר מתוצרת מקומית לייבוא היא למעשה העדפת העסקה בתוצרת מקומית, שאינה בהכרח יעילה ומכניסה יותר, מאשר העסקת עובדים בייבוא מוצרים. תת טיעון לטיעון זה עוסק בענפים מסויימים המספקים תעסוקה דווקא בפריפריה. מחקר של “פורום קהלת” בחן שני ענפים כאלו: ענף הטקסטיל שהיה חסום לתחרות עד שנות התשעים של המאה הקודמת ותחילת המאה הנוכחית, וענף המזון החסום גם כיום לתחרות ברובו. ניתוח הממצאים הראה כי אין השפעות שליליות על שוק התעסוקה במקומות שהתבססו על תעשיית הטקסטיל.

כל אלו הפכו כיום את מדיניות הסחר החופשי לקונצנזוס בקרב כלכלנים מימין ומשמאל. להלן תוצאות סקר שערך פורום IGM  בקרב עשרות כלכלנים בכירים בעולם.

הרפורמה המוצעת

הרפורמה המוצעת מסירה חסמי ייבוא רוחביים במשק הישראלי על ידי התאמת התקינה המקומית לתקן הבינלאומי. על מנת להבין את הרציונל לכך יש להסתכל על התקינה מנקודת מבטו של היצרן. תקינה עשויה להשית עלויות על ייצור המוצר, ייתכן בהחלט שבצדק. ככל שמדובר בשוק גדול ועשיר יותר, התמריץ של היצרן להתאים את התקינה לשוק גדל ולהיפך. לאור זאת, יצרנים עושים מאמצים על מנת להתאים את התקינה במוצר לשוק האמריקאי או האירופי, שני שווקים גדולים ועשירים. אימוץ תקינה כזו בישראל תהפוך את ישראל לשחקנית בשוק הגלובלי, תוריד מחירים ותעלה את פריון העבודה תוך שמירה על בטיחות ובריאות הצרכנים.

אולם גם בטיוטה המוצעת נכון להכניס מספר תיקונים:

פיקוח פרלמנטרי – שינויי התקינה, בעיקר ועדת החריגים וקצב יישום הרפורמה חייבים לדווח לוועדה ממשלתית בלבד. יש להוסיף לכך דיווח לוועדה פרלמנטרית.

החרגות מיותרות – הטיוטא מחריגה מההקלות בתקינה את המוצרים הבאים:

  1. מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור.
  2. מזון ייעודי כהגדרתו בחוק המזון.
  3. תוסף תזונה כהגדרתו בחוק המזון.
  4. בשר ומוצריו.
  5. דגים ומוצרי דגים כולל רכיכות, סרטנים ובעלי חיים מקבוצת האכינודרמים.
  6. ביצים ומוצריהן.
  7. משקאות משכרים.
  8. מכשירים אלחוטיים, למעט מכשירים אלחוטיים במסלול אישור התאמה, כמשמעותו בפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל”ב-1972 ,שביחס לפסי התדרים שבהם הם פועלים שר התקשורת קבע תנאים השקולים לרגולציה האירופאית.
  9. אביזרים ומכשירים המשמשים במערכות גז פחמימני מעובה (גז בישול), ובכלל זה מיכלי גז, ווסתים, מונים ברזים, צנרת, מכשירים צרכי גז.

אולם איננו רואים לנכון להחריג מוצרים אלו. רציונל הרפורמה לפיו מה שבטוח עבור מדינות מפותחות אחרות בטוח גם עבורנו תקף גם לגביהם. ככל שיוחלט להותיר אותם תחת תקן ישראלי מקומי יש להעביר את הליך הבדיקה למעבדות פרטיות במקום מונופול מכון התקנים הקיים כיום.