פוסטים

פרק המזון ברפורמת הייבוא אושר ויפתח את השוק לתחרות משמעותית.

מה כוללת הרפורמה?

  • מוצר מזון המשווק באירופה ישווק ללא תקינה חדשה גם בישראל. מתוך הנחה שמה שבריא לאירופאים יהיה בריא גם לציבור הישראלי. 
  • במקום בדיקת מעבדה, מזונות לא רגישים ייכנסו על בסיס הצהרת יבואן ופיקוח ואכיפה בשווקים.
  • פתיחה של ייבוא מקביל למעט מזונות רגישים.
  • כל יבואן יוכל להירשם כיבואן נאות. מה הופך אדם ליבואן נאות?
    תכנית בטיחות מזון הכוללת ניהול סיכונים, תכניות שינוע אחסון וכדומה. חשוב לציין, הוא צריך לעשות זאת: “בהתאם לתקנים בינלאומיים מקובלים”, משמע, בהתאם למה שמקובל באירופה, ככה לא ידרשו ממנו בישראל כל מיני דרישות לא הגיוניות.
    יבואן נאות צריך להביא אישור שיווק או מכירה במדינות האיחוד האירופי או אישור סחר מזון חופשי מאחת ממדינות האיחוד כדי שיוכל לייבא מזון במסלול הצהרה מאירופה לישראל.
    אם מדובר במזון רגיש הוא יצטרך להיות בקשר עם היצרן או ספק שבקשר עם היצרן, לכן במזון רגיש כנראה לא יתאפשר ייבוא מקביל.
  • ‏אחד היתרונות ברפורמה הזאת זה שהחוק עצמו מחייב את שר הבריאות לאמץ תקינה אירופית אחרי שנתן 14 יום להערות הציבור, אלא אם כן המליצה ועדת החריגים לא לאמץ תקינה אירופית.
  • ועדת החריגים תוכל גם לאפשר לשר להחריג מוצרים או דרישות מהתקן האירופי. 

*החברים בועדת החריגים יהיו: ‏נציג משרד רה”מ, מנכ”ל משרד המשפטים או נציג שלו, נציג אגף תקציבים, נציג רשות התחרות, הרשות להגנת הצרכן והממונה על חוקיות הייבוא במשרד הכלכלה.

  • מנכ”ל משרד הבריאות יהיה רשאי לפנות לוועדה יחד עם חוות דעת בריאותית שמתייחסת גם לשיקולי תחרות ויוקר המחיה, על מנת שתגבש המלצה על החרגת מוצרים.
    אם הוועדה מאשרת יכול השר להחריג את המוצר. אם לא, השר יהיה זקוק לאישור הממשלה.
    לעומת זאת, כדי לבטל החרגות השר לא יהיה זקוק לאישור של אף גורם.

תקני המזון הרשמיים של מדינת ישראל יבוטלו עד 10.2022 אלא אם כן ועדת החריגים בתוספת הממונה על התקינה המליצו לשר להשאיר תקני מזון ייעודיים.

  • בתוך כל הטוב הזה יש כמובן חריגים, בעיקר של הלובי החקלאי שדרש שהמוצרים הבאים לא ייובאו במסלול הצהרה: מזון ייעודי, תוספי תזונה, מזון לתינוקות כולל תמ”ל ומוצרים משלימים, דגים (כולל רכיכות וסרטנים), ביצים ומוצרי ביצים, משקאות משכרים, מוצרי חלב מחלב לא מפוסטר ועלה צמח הגת. 
  • חוץ מזה, הם הצליחו לדאוג שחומרי ההדברה וכדומה המשמשים לטיפול בביצים בקליפתן, חלב גולמי, בשר גולמי ופירות וירקות טריים יהיו כפופים לתקן מקומי.

הרפורמה אמורה להיכנס לתוקף בינואר 2023 וצפויה לחסוך לציבור הרחב לכם 3-4 מיליארד ₪ בשנה.

למרות כל זה קיימות ברפורמה גם כמה אנומליות.

  • נניח נאמר לפרוטוקול שדבש יישאר תחת תקן ישראלי שלא מתיר יותר מ 3-4 % סוכר בניגוד לתקן האירופי שמתיר 6% סוכר. כך, כביכול בשם הדאגה לבריאות הציבור בשל  2% סוכר, הדבש יישאר יקר ויותר אנשים יקנו 100% סוכר במקום דבש עם 6% סוכר.
  • אנומליה אחרת היא הכפפת תקן הריסוס למוצרי חקלאות גולמיים (זיתים או תפוזים) לתקן מקומי אבל מוצרים סופיים (מיץ תפוזים או שמן זית) לתקן בינלאומי.

המשמעות היא, שאם שר החקלאות לא יתקן את הצו המסדיר את חומרי ההדברה בישראל, החקלאות המקומית לא תוכל לייצר חומרי גלם לתעשיה אלא לציבור בלבד ומצד שני התעשייה לא תוכל לייבא חומרי גלם. כלומר גזר דין מוות לתעשיה ואנחנו יותר לא נראה מוצרים המיוצרים מתוצרת חקלאית.

לא נרפה, עד שהחוק יעבור קריאה שניה ושלישית בכנסת ועד שייושם.

650 מיליון ש”ח בשנה שיחסכו עם אישור פרק התמרוקים ברפרומת הייבוא

פרק התמרוקים ברפורמת הייבוא אושר והביא איתו הישגים רבים:

  • במקום תקן ישראלי, מעבר לתקן אירופי וכל בושם, שמפו ותמרוק שמאושר לשיווק באירופה יהיה מאושר גם בארץ. 
  • מי שירצה לייבא תמרוקים יצטרך לעמוד בדרישה ייחודית לישראל: אחזקת תיק תמרוק ‏הכולל פרטים אודות התמרוק, היבואן, אוכלוסיית היעד וכדומה.
  • במצב כזה הוא יוכל לייבא את התמרוקים במסלול הצהרה בלבד במקום תהליך מסורבל שדרש אישור ייבוא מקדים, בדיקות מעבדה וכדומה. בכך התקינה הישראלית תאמץ את התקן האירופי באופן מלא.
  • חוץ מזה, ב-15 סוגי מוצרים יתאפשר ייבוא מקביל בתנאים מסויימים כמו בדיקת מעבדה לבחינת התאמת הייבוא המקביל למקור וכו’:  ‏אפטרשייב, דאודורנט רול־און/ סטיק ללא אלומיניום, פודרה, סומק ושימר דחוסים, קרם רגליים ללא חומצה סליצילית, לק לציפורניים(שאינו ג’ל), שעווה לרגליים, שמפו, מרכך, סבון גוף, קרם גוף, ידיים ושיער.

*כל זה אם הם לא מוצרים רגישים – שמיועדים לילדים, נשים מניקות או בהריון או מכיל רכיבי ננו.

  • פטור מאגרות ליבואנים ויצרנים במסלול הצהרה.
  • במקום רישיון עוסקים בתמרוקים לשיווק וייצור תמרוקים, יהיה מעכשיו מרשם עוסקים בתמרוקים. כשכל מי שרוצה להצטרף אליו רק צריך להעביר טפסים מתאימים ולהצהיר שהוא עומד בתקן בינלאומי מתקדם (אירופה, ארה”ב ועוד כמה מדינות) ואז הוא יוכל לשווק תמרוקים, ללא צורך לקבל אישור מהמדינה.
  • אם שר הבריאות מעוניין להחריג‏ מוצר, הוא זקוק להמלצת ועדת החריגים או לאישור הממשלה.

*נזכיר וועדת החריגים = נציגי משרדי רה”מ ומשפטים, אגף תקציבים, רשות התחרות, רשות להגנת הצרכן ומנכ”ל משרד הבריאות.

עוד רפורמה שתחסוך לציבור 650 מיליון ש”ח בשנה ותפתח את השוק לתחרות משמעותית שהצרכנים יהנו ממנה.

כל הטוב הזה צפוי להתחיל בינואר 2023. 

אנחנו לא מפסיקים לעבוד עד שהחוק יעבור קריאה שנייה ושלישית ועד שהוא ייושם בפועל. בנוסף, חשוב לזכור שככל שהרפורמה תצליח עכשיו נוכל להרחיב אותה גם בהמשך וכמובן שאנחנו נהיה שם בשביל לוודא את זה.

רפורמת הייבוא מאיימת לקרוס תחת לחצים של בעלי אינטרסים

קבוצות הלחץ עובדות מאחורי הקלעים, במחשכים כדי להחריג עצמן מרפורמת הייבוא ולהגן על עצמן מפני תחרות.
אנחנו עובדים בשקיפות ובגלוי, כדי להרחיב את הרפורמה כמה שיותר, לאפשר תחרות ולהוזיל מחירים.
לכתבה המלאה באתר גלובס:

ממשיכים להוביל את השיח לטובת הציבור כולו

רפורמת הייבוא, רפורמת החקלאות, משקאות ממותקים ועוד..
הבוקר התארח אלעד מלכא, מנכ”ל האינטרס שלנו, ב”פותחים יום” עם נועה רוזין ואלעד זוהר ברשת 13 על חוק ההסדרים והרפורמות הכלולות בו.