פוסטים

חוק תכנון משק החלב

הערות לתזכיר חוק תכנון משק החלב (תיקון מס’ 4), התשפ”א – 2021

  1. משק החלב מתוכנן לכל אורך הדרך, החל מקביעת מגבלות הייצור, מחיר המטרה ופיקוח על המחירים הסיטונאיים והקמעונאיים של חלק ממוצרי החלב. בנוסף משק החלב חסום לייבוא על ידי חומות מכס גבוהות. 

התכנון גורם לשתי תוצאות מרכזיות:

מחסור מזדמן – אחת לתקופה מסויימת, נוצר מחסור זמני או מתמשך בחלב ו/או במוצריו. כך היה בספטמבר האחרון אז היה מחסור של כ- 1.5 מיליון ליטרים לדברי מועצת החלב, וכך היה בשנת 2019 עת שרר המחסור בחמאה.

יוקר המחיה – על פי נתוני הOECD  לשנת 2017, מחירי הביצים והחלב, הלא הם השווקים המתוכננים ביותר, יקרים בכ- 80% ביחס לממוצע מדינות ה- OECD, זאת בזמן שמחירי המזון בכלל יקרים ב 37% ביחס לממוצע מדינות הארגון. 

מחיר המטרה הוא אחד הגורמים האחראים ליוקר מחירי החלב בישראל. הדבר הנכון הוא לבטל כליל את תכנון השוק ואת מחיר המטרה בכדי להוזיל את יוקר המחיה בישראל.

  1. לבינתיים, ומכיוון שפתרון זה אינו על הפרק לעת עתה, יש לפעול על פי החוק הקיים ולא לסטות ממנו. על פי חוק, מחיר המטרה ייקבע על ידי ועדה ממשלתית בלבד החל מראשית 2021. יישום החוק נדחה עד כה ועתה מוצע לדחות את תחולת החוק בעוד 3-5 שנים נוספות. לפי הצעה זו גם בשנים הקרובות המנגנון יפעל כדלקמן:

ועדת היגוי לקביעת מתודולוגיה לביצוע סקר עלויות ייצור החלב מורכבת משבעה חברים:

יו”ר – נציג משרד האוצר, שלושה נציגי ממשלה, נציג רפתנים, נציג מחלבות ונציג מועצת החלב. יצויין כי נציגי יצרני החלב ונציגי המחלבות מהווים יחד 15/23 חברי דירקטוריון מועצת החלב וממילא להם השליטה בנציג המועצה ובעמדותיו בוועדה. ככל שישנה הסכמה של יצרני החלב עם אחד מנציגי הממשלה הרי שליצרנים רוב בקביעת מתודולוגיית מחיר המטרה.

ועדת היישום, האמונה על קביעת המחירים בפועל מורכבת מארבעה חברים:

יו”ר – נציג משרד החקלאות, נציג משרד האוצר, נציג רפתנים ונציג המחלבות. גם במקרה זה, ככל שישנה הסכמה של היצרנים עם אחד מנציגי הממשלה הרי שיהיה להם רוב בקביעת המחיר.

היוצא מדברינו הוא שליצרני החלב ולמחלבות שלהם אינטרס כלכלי מובהק בשמירה על מחיר מטרה גבוה, ישנה שליטה משמעותית כיום על גובה מחיר המטרה. בכדי להוזיל את יוקר המחיה יש לקבוע את מחיר המטרה על פי המנגנון הממשלתי כפי שהחוק מחייב כרגע.

  1. על פי דברי ההסבר לתזכיר החקיקה ההצעה מובאת “בהתבסס על סיכום מקצועי בין משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד האוצר” אולם סיכום זה לא מוצג לציבור הרחב. אנו סבורים שיש להביא את הסיכום לידיעת הציבור הרחב ומקבלי ההחלטות בכדי לקבל התייחסויות רלוונטיות. 

מכיוון שנכון לכתיבת שורות אלו הדבר לא קרה, ניתן להסיק שמדובר על הסיכום שפרטיו פורסמו בתקשורת לפיו מחיר המטרה יישאר במתכונתו הנוכחית לפרק זמן של 3-5 שנים ומצד שני, יוסרו המכסים על גבינות רכות, מעדנים ויוגורטים ויוגדלו מכסות הייבוא של גבינות קשות. נכון לעכשיו, טרם הוגדלו מכסות הייבוא של גבינות קשות וטרם בוטל המכס על גבינות רכות יוגורטים ומעדנים, כך שתיקון חקיקה זה יממש רק צד אחד מהסיכום, הצד בו הציבור הרחב נפגע ומשלם את מחיר יוקר המחיה אך אינו נהנה מפתיחה מסויימת של משק החלב לתחרות.

       

ביטול הפיקוח על מחיר החמאה

 

ביטול הפיקוח על מחיר החמאה 

ביום שני, 26.4.2021 המליצה ועדת המחירים לבטל את הפיקוח על מחירי החמאה. מדובר לטעמנו בצעד טוב לתחרות ולציבור הצרכנים, מהלך שימנע מחסור בעתיד ויבטיח ביטחון תזונתי לאזרחי ישראל בענף.

לפיקוח על מחירים יש שתי תוצאות אפשריות:

  1. הממשלה תקבע מחיר מקסימום גבוה ממחיר השוק או שווה לו – לפיקוח המחירים לא תהיה כל השפעה על השוק, יצרנים ייצרו ויבואנים ייבאו כל עוד מחיר השוק משתלם להם.
  2. הממשלה תקבע מחיר מקסימום נמוך ממחיר השוק– הביקוש יגדל בהתאם למחיר הנמוך, הייצור והיבוא יקטנו בהתאם למחיר הנמוך ובכך יווצר מחסור.

לאור זאת, בתנאי שוק, אין שום הצדקה לפיקוח על מחירים, כל הצדקתו נובעת ממגבלות על השוק החופשי אשר גורמות להיווצרותו הלכה למעשה, של קרטל. כפי שהראו נתוני הוועדה, לאור פתיחת שוק החמאה לייבוא מתקיימים כעת תנאי תחרות מספיקים על מנת לבטל את הפיקוח.

מחיר החמאה העולמי תנודתי ומושפע מתנאי אקלים, מחיר מזון הפרות, מחיר הבשר ועוד כהנה וכהנה. כמעט בלתי אפשרי לצפות מראש האם מחיר החמאה העולמי יהיה בשנה הקרובה יציב, מעל או מתחת לרף המחיר בפיקוח. כל שכן כעת, לאור משבר הקורונה, אין לדעת כיצד יגיבו השווקים הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש וממילא בלתי אפשרי לדעת האם מחיר החמאה העולמי יעלה, ירד או יישאר יציב. 

כפי שראינו בשנת 2019, ככל שיוטלו מגבלות על מחיר החמאה בישראל, כמות החמאה בשוק עשויה לקטון והשוק עלול להימצא במחסור. מצד שני, ככל שייבוא החמאה יהיה חופשי ממגבלות, יותר יבואנים עשויים לייבא, המחיר יהיה אטרקטיבי ככל הניתן והסיכוי למחסור יקטן. יודגש כי ככל שלא מוטלות מגבלות על ייבוא חמאה אין חשש להיווצרותו של קרטל בתחום.

יש לציין כי כעת בשווקים ישנה חמאה יקרה מהמחיר המפוקח וחמאה הזולה ממנו, ציבור הצרכנים בוחר האם לשלם יותר על חמאה איכותית או האם “להסתפק” בסחורה זולה – הבחירה הזו היא אינטרס ראשון במעלה של ציבור הצרכנים.

לאור זאת, אנו קוראים לכם לבטל את הפיקוח על מחיר החמאה לאלתר.

דרושה מהפכה בביטחון התזונתי של ישראל

פנינו לממשלת ישראל בדרישה לרפורמה בתפיסת הביטחון התזונתי של ישראל.

לכתבה המלאה של גלעד צוויק בישראלה היום: https://www.israelhayom.co.il/article/749879

 

לכבוד:

ראש הממשלה          שר החקלאות        שר הכלכלה        שר האוצר

ח”כ בנימין נתניהו       ח”כ צחי הנגבי       ח”כ אלי כהן        משה כחלון

שר הביטחון                  שר הבריאות                  שר הרווחה

ח”כ נפתלי בנט            ח”כ יעקב ליצמן           ח”כ אופיר אקוניס

 

                                   הנדון: שינוי בהול בתפיסת הביטחון התזונתי של ישראל

שלום רב,

“האינטרס שלנו – הלובי שלך בכנסת” הוא ארגון שלא למטרות רווח הממומן באמצעות מימון המונים. הארגון לקח על עצמו לשמש לובי לטובת הציבור הרחב אל מול קבוצות האינטרס השונות.[1]

בימים אלו מתמודדת ישראל עם התפרצות נגיף הקורונה. להתפרצות זו השלכות דרמטיות בכל הקשור לחיי אדם ומערכת הבריאות, לכלכלת המדינה ולביטחון התזונתי של תושבי ישראל. במסגרת ההתמודדות עם השלכות המשבר עוסקת המל”ל יחד עם משרד החקלאות בהבטחת אספקת ביצים לאזרחי ישראל.[2]

במשך שנים, ישראל פעלה במטרה להבטיח לתושביה ביטחון תזונתי בעת משבר. לפי גישה זו, כדי להבטיח אספקת מוצרי יסוד בסיסיים יש להסתמך על יצרנים מקומיים. לשם כך, הוצבו חומות מכס ורגולציה שונות המונעות ייבוא תוצרת חו”ל אלא במכסות מדודות. מעבר לכך, כדי להבטיח את פרנסתו של היצרן הבודד, הייצור המקומי בענפים אחדים ובהם ענפי החלב והביצים מבוסס על מכסות ייצור. כדי למנוע ניצול לרעה של הקרטל דה פקטו על ידי היצרנים, מונהג משטר פיקוח מחירים. כפי שיפורט להלן, צעדים אלו מונעים מישראל להעניק ביטחון תזונתי לתושביה:

  1. משטר מכסות הייצור מתכנן את משק המזון באופן ריכוזי טופ דאון. באופן כזה, אם מסיבה כלשהי יצרן מסויים נאלץ להפחית את הייצור שלו, לא יוכלו יצרנים אחרים להגדיל את הכמות המיוצרת על ידם. יתירה מכך, גם אם יותר להם לפתע להגדיל את הייצור המקומי, מרבית היצרנים לא ערוכים להגדיל ייצור בטווח זמן קצר.
  2. משטר מכסות הייבוא וחומות ההגנה על התוצרת המקומית מקטין את אפשרויות האספקה של ישראל. כאשר לא ניתן לייבא תוצרת ממדינות מסויימות, או לחילופין, לפי הביקוש בשוק, מחסור עשוי להתפתח, בוודאי בעת משבר. עיננו הרואות, דווקא במשבר הנוכחי, חרף העובדה שמעט מאוד חיטה גדלה בישראל, לא צפוי מחסור בלחם בקרוב, זאת למרות הביקוש הגדל לקמח לאור חג הפסח. כך גם בענף הבשר המסתמך על ייבוא בשיעור של כ- 61% מהשוק,[3] לא צפוי מחסור חרף עלייה בביקוש לאור החג המתקרב.
  3. מחיר מהווה ווסת להיצע וביקוש. בעת ביקוש, עליית מחירים מעודדת יצרנים וותיקים להגדיל את הכמות המיוצרת על ידם ויצרנים חדשים להיכנס לשוק. משטר פיקוח על מחירים מהווה חסם הגדל ייצור בעת הצורך.

הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל נתון לאיומים שונים. בעת מלחמה עם שכננו מדרום עשוי הייצור על ידי משקים דרומיים להיפגע. לפי משטר מהכסות הקיים, לא יוכלו חקלאי הצפון “לפצות” על הירידה בהיצע בהגדלת ייצור מטעמם. בעת מלחמה כוללת חלילה, כושר הייצור המקומי כולו עשוי לפחות ואילו דווקא הייבוא יהיה מקור בטוח יותר לאספקת מזון וכן על זו הדרך.

משבר הקורונה מבהיר: ככל שיהיו לישראל יותר אפיקי אספקה, כך הסיכוי למחסור יפחת. המחסור הנוכחי בביצים הוא שילוב של ביקוש גובר לאור חג פסח ו”אגירה” על ידי צרכנים מחד, ומאידך ירידה משמעותית בייבוא לאור העובדה שישראל מסתמכת בעיקר על ספרד ואיטליה, שתיים מהמדינות בהן נגיף הקורונה הכה בעוצמה הרבה ביותר, כמדינות שמהן ניתן לייבא ביצים.

לו ניתן היה לייבא ביצים ממדינות נוספות, לו יכלו לולנים מקומיים להגדיל את כמות הביצים שהם מייצרים ולמכור ברשתות השיווק ולא רק בשוק השחור המשגשג בימים אלו, והסיכוי למחסור היה פוחת.

בדומה למחסור בביצים כעת, חווה המשק הישראלי מחסור חמאה מסיבות דומות. בימים אלו מפרסם משרד החקלאות תכנית להגדלת מכסות ייבוא מלפפונים ובצלים כדי למנוע מחסור אפשרי.

לאור כל זאת, ולאור המחסור המחריף בביצים בשלב זה, יש לשנות את המנגנון להבטחת ביטחון תזונתי:

  1. הקלות רגולטוריות על חקלאים בין היתר בהעסקת עובדים זרים וכדומה.
  2. ביטול המגבלות על הגדלת ההיצע – כפי שתואר לעיל, מכסות הייצור, חומות ההגנה על תוצרת מקומית ומנגנון פיקוח המחירים, כולם, מהווים חסמים על הגדלת ההיצע בשגרה ובוודאי בעת חירם ויש לבטלם.
  3. פתיחת האפשרות לייבוא ממדינות רבות ועל ידי יבואנים שונים בשגרה, בהתאם לתנאי השירות הווטרינרי.
  4. תמיכה ישירה ביצרנים מקומיים – הגדלת התמיכה הישירה בחקלאות המקומית כך שתאפשר ליצרני מזון מקומיים להתחרות בשוק הבינלאומי ובכך להבטיח את קיומה של תעשיה מקומית לעת משבר.
  5. רפורמה בהקצאת משאבי ייצור המזון ומעבר לשיטת הקצאה תחרותית.

 

העתק:

מנכ”ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו.

מנכ”ל משרד הכלכלה, שי רינסקי.

מנכ”ל משרד האוצר, שי באב”ד.

מנכ”ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב.

ראש המל”ל, מאיר בן שבת.

רכז חקלאות, מים ונמלים באגף תקציבים, אלי מורגנשטרן.

[1] להרחבה ניתן לקרוא באתר: https://our-interes.com/

[2] על פי פרסום בעיתון “גלובס”: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001323369

[3] נכון לשנת 2017 – שוק בשר הבקר בישראל סיכום שנת 2017, משרד החקלאות.

לאן נעלמה החמאה?

“מדינת ישראל מתיימרת להיות כלכלה מתקדמת, אומת סטארטאפ, שמתחרה בעולם כולו בפיתוחים טכנולוגיים ובחדשנות, אבל בתחומים מסוימים היא פועלת כאחרונת המדינות הסובייטיות. התכנון המרכזי של משק החלב הביא למחירים גבוהים ולמחסור במוצר יסוד כמו חמאה. פתיחתו לתחרות בינלאומית תבטל את המחסור ותוריד את המחירים. עד שקם שר כלכלה שמבין זאת, יתכבדו הפקידים ויאפשרו זאת.”

ריקי ממן, מייסדת וחברת הועד המנהל על שלושת החטאים שהובילו למחסור החמאה בישראל.

לקריאת המאמר המלא

לחצו כאן >>