פוסטים

הצעת מחליטים בנושא “תכנית לאומית לשיפור הרגולציה” במסגרת חוק ההסדרים

על הצעת המחליטים

בימים אלו מקדמים משרד האוצר, משרד רה”מ ומשרד הכלכלה רפורמה רחבה בכל נושא הרגולציה בישראל. ישראל מפגרת אחר העולם המערבי במספר מדדים קריטיים. כך ישראל ממוקמת במקום ה- 35 במדד קלות עשיית עסקים[1] ובמקום ה- 26 במדד החופש הכלכלי.[2]על פי הערכות ארגון ה- OECD, יחסוך הציבור הישראלי כ- 75 מיליארד שקלים בעשור הקרוב הודות לרפורמה המוצעת.

מדובר בהצעה אשר עשויה לפתור בעיות רבות של היעדר שקיפות, שבי רגולטורי וחסמי צמיחה משמעותיים לעסקים קטנים, תעשיינים ויבואנים. מהלך כזה מצריך תיאום בין מספר משרדי ממשלה, תוך הצבת שחקן ציר מרכזי שיוביל ויתכלל את המהלך. כמובן שלמערך כזה יש משמעויות תקציביות עליהן יצטרכו חברי הכנסת והשרים לתת את הדעת.

להצעת המחליטים קדם תהליך ארוך של ישיבות ועדות ושל הערות הציבור בו לקחו חלק גם ארגוני מגזר שלישי כמונו. למעשה, מקריאת הדו”ח שהוצא על ידי הממשלה יוצא שעיקר החידוש בתכנית המדוברת הוא אגימת כלל הצעדים לכדי תכנית הוליסטית אחת בעוד רכיבי התכנית נידונו בעבר והיו מוכרים וידועים למי שעסקו בנושא עוד קודם פרסום הטיוטא.

לאור הסיבות הללו בדיוק, אנו סבורים שחוק ההסדרים המאפשר פעולה הוליסטית של מספר משרדי הממשלה והמאפשר לבצע התאמות תקציביות בזמן אמת הוא המקום הנכון לביצוע הרפורמה המדוברת. אך טבעי הוא, שכאשר מקדמים מהלך להקלה ופישוט רגולציה הרגולטורים יתרעמו ויפעלו נגד אותו מהלך. מהמושכלות הבסיסיות הוא שארגונים אינם מעוניינים לוותר על כח וסמכויות המופקדים בידיהם. אלא שכלל הציבור הוא שישלם את המחיר.

 

 


[1]https://www.doingbusiness.org/en/rankings

[2]https://www.heritage.org/index/ranking