פוסטים

יש רק דרך אחת לחזק את היצוא הישראלי – ייבוא

עידן ארץ, חבר הועד המנהל ומייסד “האינטרס שלנו – הלובי שלך בכנסת” מסביר בעיתון גלובס איך מגדילים את היצוא הישראלי:

“ברמה הלאומית, המטרה היחידה של יצוא, כלומר ייצור מוצרים בישראל ושליחתם לשימוש של אנשים בחו”ל, היא לאפשר מטבע זר לצורכי יבוא. לכן, יש קשר הדוק בין היבוא ליצוא. כשאחד עולה, השני עולה, וכשאחד יורד גם השני יורד. הקשר הזה הוא סיבתי, פשוט, ובלתי ניתן לניתוק. דרך אחרת לחשוב על זה, היא שכשאנחנו מייבאים, אנחנו שולחים שקלים לחו”ל. יש רק דבר אחד לעשות עם שקלים – לקנות מוצרים ישראליים. כלומר, היבוא בהכרח גורר יצוא, ולהיפך.

 

הדרך היחידה לעודד את היצוא הישראלי, ואיתו את המשרות, השכר והידע שמגיעים בו בזמן, היא לאפשר עוד יבוא. כיום, יש הגבלות אדירות על יבוא חופש בדמות מכסים, מכסות יבוא ומגבלות רגולטוריות על הסחר החופשי בישראל. שחרור שלהם יוריד את יוקר המחיה לכלל אזרחי ישראל, ובו זמנית יאפשר לנו לייצא יותר. ככל שנשתלב בסחר הבינלאומי, כך נוכל לייבא את המוצרים שאנחנו לא טובים בלייצר, ולייצא את אלו שכן. זה יוביל לפחות אבטלה, שכר גבוה יותר, ויוקר מחיה שפוי הרבה יותר.”

למאמר המלא בגלובס: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001296150

הדרך לצמיחה כלכלית מתחילה בייבוא חופשי

 

התוצר המקומי אמנם צומח מהר ביחס למדינות מפותחות, בשנת 2018 למשל צמח התוצר המקומי כולו ב־3.2%, אלא שגם האוכלוסייה בישראל גדלה בקצב מהיר ביחס למדינות אחרות. התוצאה, צמיחת התוצר לנפש נמוכה מקצב הצמיחה מדינות אחרות, כך למשל ב-2018 עמד קצב צמיחת התוצר לנפש על 1.2% בלבד.

רכיב אחד המשפיע על צמיחת התוצר, רכיב שתמיד היווה את הבעיה המרכזית של ישראל אבל זה שעד היום הוסתר כיוון שהשיפור במדדים האחרים פיצה עליו – פריון העבודה. פריון העבודה מודד כמה מפיק עובד ביחידת זמן עבודה מסויימת, תהא זו שעת עבודה, יום עבודה או שנת עבודה. בישראל פריון עבודה נמוך ביחס למדינות ה-OECD ב-13% נכון לשנת 2017. הבעיה החמורה אינה רק הפריון הנמוך, אלא קצב צמיחת פריון העבודה. בין השנים 2000-2018 צמח הפריון לשעת עבודה בישראל ב 3.3% בלבד, בעוד ממוצע המדינות המפותחות הוא צמח ביותר מפי שניים – 7.35%.
שלושה רכיבים מרכזיים משפיעים על פריון העבודה: השקעה בתשתיות, השכלה והון אנושי והשקעה בטכנולוגיה.

השקעה בתשתיות חונה בעיקר לפתחה של המדינה שאכן משקיעה תקציבים גדולים בפיתוח תשתיות.

בכל הקשור לטכנולוגיה ואיכות כוח האדם, מחקר של מרכז טאוב מראה שענפים החשופים ליבוא נוטים להגיע לרמת פריון גבוהה יותר. הסיבה לכך היא הצורך להתחרות במשק העולמי שדוחפת את היזמים והחברות להשקיע בהון ולהעסיק הון אנושי איכותי, אלו יחד דוחפים את רמת הפריון כלפי מעלה.

לקריאת המאמר המלא

לחצו כאן >>

לנייר העמדה שלנו על מדיניות סחר חופשי

לאן נעלמה החמאה?

“מדינת ישראל מתיימרת להיות כלכלה מתקדמת, אומת סטארטאפ, שמתחרה בעולם כולו בפיתוחים טכנולוגיים ובחדשנות, אבל בתחומים מסוימים היא פועלת כאחרונת המדינות הסובייטיות. התכנון המרכזי של משק החלב הביא למחירים גבוהים ולמחסור במוצר יסוד כמו חמאה. פתיחתו לתחרות בינלאומית תבטל את המחסור ותוריד את המחירים. עד שקם שר כלכלה שמבין זאת, יתכבדו הפקידים ויאפשרו זאת.”

ריקי ממן, מייסדת וחברת הועד המנהל על שלושת החטאים שהובילו למחסור החמאה בישראל.

לקריאת המאמר המלא

לחצו כאן >>