פוסטים

חוק תכנון משק החלב

הערות לתזכיר חוק תכנון משק החלב (תיקון מס’ 4), התשפ”א – 2021

  1. משק החלב מתוכנן לכל אורך הדרך, החל מקביעת מגבלות הייצור, מחיר המטרה ופיקוח על המחירים הסיטונאיים והקמעונאיים של חלק ממוצרי החלב. בנוסף משק החלב חסום לייבוא על ידי חומות מכס גבוהות. 

התכנון גורם לשתי תוצאות מרכזיות:

מחסור מזדמן – אחת לתקופה מסויימת, נוצר מחסור זמני או מתמשך בחלב ו/או במוצריו. כך היה בספטמבר האחרון אז היה מחסור של כ- 1.5 מיליון ליטרים לדברי מועצת החלב, וכך היה בשנת 2019 עת שרר המחסור בחמאה.

יוקר המחיה – על פי נתוני הOECD  לשנת 2017, מחירי הביצים והחלב, הלא הם השווקים המתוכננים ביותר, יקרים בכ- 80% ביחס לממוצע מדינות ה- OECD, זאת בזמן שמחירי המזון בכלל יקרים ב 37% ביחס לממוצע מדינות הארגון. 

מחיר המטרה הוא אחד הגורמים האחראים ליוקר מחירי החלב בישראל. הדבר הנכון הוא לבטל כליל את תכנון השוק ואת מחיר המטרה בכדי להוזיל את יוקר המחיה בישראל.

  1. לבינתיים, ומכיוון שפתרון זה אינו על הפרק לעת עתה, יש לפעול על פי החוק הקיים ולא לסטות ממנו. על פי חוק, מחיר המטרה ייקבע על ידי ועדה ממשלתית בלבד החל מראשית 2021. יישום החוק נדחה עד כה ועתה מוצע לדחות את תחולת החוק בעוד 3-5 שנים נוספות. לפי הצעה זו גם בשנים הקרובות המנגנון יפעל כדלקמן:

ועדת היגוי לקביעת מתודולוגיה לביצוע סקר עלויות ייצור החלב מורכבת משבעה חברים:

יו”ר – נציג משרד האוצר, שלושה נציגי ממשלה, נציג רפתנים, נציג מחלבות ונציג מועצת החלב. יצויין כי נציגי יצרני החלב ונציגי המחלבות מהווים יחד 15/23 חברי דירקטוריון מועצת החלב וממילא להם השליטה בנציג המועצה ובעמדותיו בוועדה. ככל שישנה הסכמה של יצרני החלב עם אחד מנציגי הממשלה הרי שליצרנים רוב בקביעת מתודולוגיית מחיר המטרה.

ועדת היישום, האמונה על קביעת המחירים בפועל מורכבת מארבעה חברים:

יו”ר – נציג משרד החקלאות, נציג משרד האוצר, נציג רפתנים ונציג המחלבות. גם במקרה זה, ככל שישנה הסכמה של היצרנים עם אחד מנציגי הממשלה הרי שיהיה להם רוב בקביעת המחיר.

היוצא מדברינו הוא שליצרני החלב ולמחלבות שלהם אינטרס כלכלי מובהק בשמירה על מחיר מטרה גבוה, ישנה שליטה משמעותית כיום על גובה מחיר המטרה. בכדי להוזיל את יוקר המחיה יש לקבוע את מחיר המטרה על פי המנגנון הממשלתי כפי שהחוק מחייב כרגע.

  1. על פי דברי ההסבר לתזכיר החקיקה ההצעה מובאת “בהתבסס על סיכום מקצועי בין משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד האוצר” אולם סיכום זה לא מוצג לציבור הרחב. אנו סבורים שיש להביא את הסיכום לידיעת הציבור הרחב ומקבלי ההחלטות בכדי לקבל התייחסויות רלוונטיות. 

מכיוון שנכון לכתיבת שורות אלו הדבר לא קרה, ניתן להסיק שמדובר על הסיכום שפרטיו פורסמו בתקשורת לפיו מחיר המטרה יישאר במתכונתו הנוכחית לפרק זמן של 3-5 שנים ומצד שני, יוסרו המכסים על גבינות רכות, מעדנים ויוגורטים ויוגדלו מכסות הייבוא של גבינות קשות. נכון לעכשיו, טרם הוגדלו מכסות הייבוא של גבינות קשות וטרם בוטל המכס על גבינות רכות יוגורטים ומעדנים, כך שתיקון חקיקה זה יממש רק צד אחד מהסיכום, הצד בו הציבור הרחב נפגע ומשלם את מחיר יוקר המחיה אך אינו נהנה מפתיחה מסויימת של משק החלב לתחרות.

       

לאן נעלמה החמאה?

“מדינת ישראל מתיימרת להיות כלכלה מתקדמת, אומת סטארטאפ, שמתחרה בעולם כולו בפיתוחים טכנולוגיים ובחדשנות, אבל בתחומים מסוימים היא פועלת כאחרונת המדינות הסובייטיות. התכנון המרכזי של משק החלב הביא למחירים גבוהים ולמחסור במוצר יסוד כמו חמאה. פתיחתו לתחרות בינלאומית תבטל את המחסור ותוריד את המחירים. עד שקם שר כלכלה שמבין זאת, יתכבדו הפקידים ויאפשרו זאת.”

ריקי ממן, מייסדת וחברת הועד המנהל על שלושת החטאים שהובילו למחסור החמאה בישראל.

לקריאת המאמר המלא

לחצו כאן >>