פוסטים

הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים- פיקוח על מוצרי מזון לתינוקות

הנדון: הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מוצרי מזון לתינוקות), התשפ”ב -2022

 

מדובר בהצעת חוק שעשויה להוביל למחסור, לפגיעה באיכות המזון, למניעת הוזלת מחירים ואף לתיאומי מחירים.

החלת פיקוח מחירים

בתנאי תחרות ישנם רק שני מצבים אפשריים לקביעת פיקוח מחירים על ידי המדינה:

מצב ראשון – המחיר שייקבע על ידי המדינה נמוך ממחיר השוק: במצב כזה הביקוש למזון במחיר נמוך יגדל אולם בשל היעדר רווחיות, פחות יצרנים וספקים ישווקו את מזון התינוקות והכמות המיוצר תקטן. התוצאה: מחסור במזון תינוקות בשווקים.

מצב שני – המחיר שייקבע על ידי המדינה גבוה ממחיר השוק: במצב כזה לכאורה לא תהיה השפעה של פיקוח המחירים על השוק. אלא שמדובר במצב לכאורי בלבד. בפועל שולי רווח נמוכים, בוודאי בעת משבר סחורות עולמי, מרתיעים יזמים קטנים לפעול בשוק. ככל ששולי הרווח נמוכים יותר, פחות יזמים יטו לקחת את הסיכון ולהיכנס לשוק. עיננו הרואות כעת את שליטתן המוחלטת של המאפיות הגדולות בשוק הלחם המפוקח, לעומת קיומם של מתחרים קטנים יותר האופים לחמים לא מפוקחים, כראיה לכך. 

היוצא מכאן הוא שהחלת פיקוח על מחירי המזון לתינוקות תוביל להקטנת המגוון ולפגיעה בתחרות במקרה הפחות גרוע ולמחסור במקרה החמור יותר.

דוגמה לכך ניתן לראות במחירי המסכות בשנתיים האחרונות. מיד לאחר פרוץ מגפת הקורונה והזינוק בביקוש העולמי למסכות מחירי המסכות האמירו עד כדי שלושה וארבעה שקלים למסכה. גם אז נשמעו קולות, כולל של שר הכלכלה דאז, לפקח על מחירי המסכות. בפועל עליית המחירים עודדה יזמים להשקיע בפתיחת מפעלים וקווי ייצור נוספים למסכות. כך עליית המחירים גרמה להגדלת ההיצע שהוריד חזרה את המחיר לרמתם היום, כעשרים אגורות למסכה בלבד. פיקוח על מחירי המסכות היה מצנן כניסת יזמים לתחום, מעכב את הגדלת ההיצע ובפועל מותיר את המחירים ברמה גבוהה מכפי שהם כיום לפרק זמן ארוך יותר.

לא בכדי העיר מבקר המדינה כי: “הפיקוח על המחירים הוא פתרון ביניים, חלקי ולא יעיל להסרת פגיעתם של כשלים תחרותיים..”

תיאום מחירים מאפשר קרטל

בשנת 2015 קבע בית המשפט כי חמש שנים קודם לכן, ארבע המאפיות הגדולות: ברמן, דוידוביץ’, אנג’ל ודגנית מרחבית חברו יחד להסדר כובל לפיו לחמים מפוקחים לא ימכרו בפחות מהמחיר המפוקח. הרי לפנינו מצב בו הפיקוח על המחירים הפך לכלי שרת בידי עבריינים על מנת לייקר מחירים ולפגוע בציבור הרחב. פיקוח המחירים היה שחקן משמעותי ביצירת הקרטל שכן הוא דחק שחקנים קטנים שיכלו לאתגר את הקרטל, מהשוק ויצר בנצ’מרק (benchmark) שיוצר אמון בין השחקנים השונים ולא מעורר את חשד הרשויות. 

בעולם

ישראל היא המדינה היחידה בין מדינות ה OECD המתערב בקביעת מחירי המזון ובפרט המפקחת עליהם.

האם מדובר בשוק התחרותי

בכל הנוגע לשוק התמ”ל מדינת ישראל לוקה בחסר בפתיחת הענף לתחרות. ניכר כי יוקר המחיה בתחום זה נובע ממחסור בתחרות אשר מרחיק שחקנים חדשים ומבסס את השחקנים הקיימים.  נראה כי ההתייקרות נובעת מאי-פתיחה מספקת של השוק לייבוא ולהגדלת ההיצע, חסמי כניסה לשוק והיעדר תחליפים למוצרים דנן. 

ענף התמ”ל בישראל מאופיין בריכוזיות גבוהה ובמיעוט שחקנים. מדו”ח מחקרי שהופץ ע”י רשות התחרות ניכר כי בשוק פועלות 3 שחקניות בלבד. עוד ניתן לראות כיצד שחקניות נוספות דוגמת מדיצ’י בע”מ ושופרסל אשר ניסו להיכנס לשוק נדחקו החוצה לאחר מספר שנים בודדות. מבחינת נתחי השוק של השחקניות בשוק עולה כי מטרנה (יצרנית) היא המונופול השולט בתחום עם נתח שוק ממוצע של 52.8% (2012-2016) ואילו מיד אחריה שולטת חברת פרומדיקו (יבואנית) עם נתח שוק ממוצע של 39%. אין עוררין כי שוק התמ”ל בישראל נשלט ביד רמה ע”י שתי חברות בלבד אשר מונעות את כניסתן של שחקניות חדשות ובכך משמרות את אי-התחרות והמחירים הגבוהים בשוק. 

היבט נוסף שמחזק את שליטתם של המונופולים בשוק הוא חסמי הכניסה לשוק זה. ראשית קיימת רגולציה כבדה על ייבוא מוצרי תמ”ל לארץ. רגולציה זו נובעת בעיקרה מתקינה ישראלית אשר אינה מאפשרת יבוא על בסיס תקן אירופאי, וזאת בעקבות פרשת רמדיה. מאז פרשת רמדיה עבר זמן רב והלקחים הרלוונטיים הופקו הן ע”י החברות והן ע”י מכון התקנים האירופי, ומשכך הגיע העת לפתוח את השוק ולאפשר יבוא בהתאם לתקן האירופאי, תוך שמירת ויישום המסקנות שהוסקו באותה פרשה. לצערנו, נכון לימים אלו, מוצרי התמ”ל הוחרגו מרפורמת היבוא ולדעתנו ללא הצדקה. התקינה האירופית מהווה תקינה מחמירה אשר מפוקחת ע”י מוסדות האיחוד האירופי ומשווקות לכל העולם כבר שנים רבות. בהחרגת התמ”ל ובאימוץ תקינה מחמירה יתר על המידה אין רציונל בריאותי ויתרה מכך, יש בכדי לגרום לעיוותי סחר וכשלי שוק כפי שמתואר לעיל. על כן דרך המלך לדעתנו היא שימוש בסמכות השרים בכדי להכניס את מוצרי התמ”ל לרפורמת הייבוא ולהביא לפתיחת השוק לתחרות ולהורדת מחירים לצרכן.  

לאור כל האמור לעיל, עמדת האינטרס שלנו היא שיש לפתח מתווה לפתיחת השוק לתחרות ולהקטנת כוחם של המונופולים הקיימים, תוך שימוש בתקן אירופאי לטובת הקלה על ייבוא וייצור מקביל ותמרוץ של שחקנים חדשים להיכנס לשוק. כאמור כל זאת תוך שימת דגש על ההיבט הבריאותי אשר מהווה שיקול ממעלה ראשונה בהסדר העתידי.

חוק השליש

נייר עמדה – חוק השליש

חוק השליש הוא כינוי לסעיף 3 לחוק ההסכמים הקיבוציים לפיו: “ארגון יציג של עובדים לענין הסכם קיבוצי מיוחד הוא ארגון העובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שעליהם יחול ההסכם, או שהוא מייצגם לענין אותו הסכם, ובלבד שמספר זה אינו פחות משליש כלל העובדים שעליהם יחול ההסכם.”

כתוצאה מהחוק ארגון עובדים הופך לארגון יציג המנהל מו”מ וחותם על הסכם קיבוצי עבור כל עובדי החברה גם אם שליש מהעובדים בלבד בחרו להתאגד בו. במידה וידרשו רוב העובדים שלא להגיר בהתאגדות, עשוי בית הדין לעבודה להכריע במקרים מסויימים שבחירתם של מיעוט, שליש מהעובדים, להתאגד תחייב את כל עובדי החברה גם אם רובם הביע התנגדות מפורשת להתאגדות.

במצב כזה לא די שישנו מונופול על ייצוג העובדים, מונופול שהופך את העובדים לשבויים של ארגון העובדים, אלא שמדובר בכפיה של מיעוט עובדים על רוב העובדים בחברה.

ברוב מדינות אירופה אין מונופול על ייצוג עובדים לאף ארגון. חופש ההתאגדות הנוהג במדינות הללו מאפשר לכל עובד לבחור האם להשתייך לארגון עובדים ולאיזה. הסכם קיבוצי לרוב ייחתם עם הארגון הגדול ביותר ולא יחייב את יתר העובדים.

בחלק מהמדינות קיים מוסד ארגון יציג שהוא למעשה מונופול על ייצוג עובדים בהסכמים קיבוציים מול המעסיק, הסכמים אלו מחייבים את כל עובדי הארגון. אולם במדינות אלו כמה הבדלים ביחס לישראל. בבריטניה בארה”ב ובקנדה מתקיימת הצבעה חשאית בה נדרש רוב קולות מצד העובדים בעד התאגדות וישנו תנאי מקדים הדורש שיעור הצטרפות לארגון העובדים בטרם תתקיים הצבעה. בבריטניה נדרשת הצטרפות של 10% מהעובדים בחברה, בארה”ב 30% ובקנדה 40%.

במקרה שיש קונפליקט בין ארגונים, במדינות אלה תתקיים הצבעה חשאית על ידי העובדים. אולם בישראל הדבר יוכרע לפי גודלו של כל אחד מהארגונים. אם מעוניינים לבטל את ההתאגדות, בישראל אין אפשרות כזו, בעוד במדינות אלו תתקיים הצבעה חשאית.

הצעתנו- ביטול חוק השליש ומעבר לאחד משני מודלים:

חופש ההתאגדות– כפי שזה נהוג באירופה. כך תתקיים תחרות בין ארגוני העובדים בכדי להיטיב את תנאי העובדים ואלו יוכלו לבחור בין ארגוני העובדים השונים. בשונה מאירופה, מוצע לקבוע כי הסכם קיבוצי ייחתם עם ארגון או קבוצת ארגונים אשר מייצגים יחד את מרבית העובדים בארגון, כמובן ללא חובת הצטרפות להסכם הקיבוצי.

מונופול דמוקרטי– אם בכל זאת מותירים מונופול על ייצוג העובדים הרי שיש לעבור למודל הצבעה חשאית בו רוב העובדים יוכל לכפות התאגדות על מיעוטם ולהפסיק עם המצב בו שליש מהעובדים כופים דעתם על הרוב.

מצורפת טבלה השוואתית המסכמת את המצב בעולם באדיבות ארגון תחרות – התנועה לחרות בתעסוקה.

תנאים להכרה בארגון עובדים כמייצג בלעדי
ישראל בריטניה ארה”ב קנדה
תנאי מקדים להליך הכרה אין הצטרפות 10% הצטרפות 30% הצטרפות 40%
תנאי סופי הצטרפות לארגון העובדים רוב בהצבעה חשאית* רוב בהצבעה חשאית רוב בהצבעה חשאית
הצטרפות למעלה מ-50%** הצטרפות למעלה מ-50% הצטרפות למעלה מ-55% ***
הכרעה בתחרות בין ארגונים לפי הארגון שחברים בו רוב העובדים רוב בהצבעה חשאית

תנאי מקדים זהה

רוב בהצבעה חשאית

תנאי מקדים זהה

רוב בהצבעה חשאית

תנאי מקדים זהה

ביטול יציגות ארגון עובדים וחזרה ליחסי עבודה ישירים אין אפשרות רוב בהצבעה חשאית

תנאי מקדים זהה /  עקב טענת המעסיק ששיעור התמיכה ירד מ-50%.

רוב בהצבעה חשאית

תנאי מקדים זהה /  עקב טענת המעסיק ששיעור התמיכה ירד מ-50% אשר מגובה בתמיכת העובדים, אך  ללא הפעלת לחץ מצד המעסיק.

רוב בהצבעה חשאית

תנאי מקדים זהה

*ובתנאי שלפחות 40% מהעובדים הצביעו בעד

** אם הרגולטור התרשם שיש סיבה טובה, יורה לקיים הצבעה. לדוגמא: הטבה עם היחסים בהמשך (לגיטימציה לפעילות הארגון), ספק ביחס לרצון של רוב העובדים או דרישה של קבוצת עובדים שלא להכיר בארגון כמייצג בלעדי.

*** התנאי המקדים והתנאי המספיק – שלא באמצעות הצבעה – משתנים מפרובינציה לפרובינציה, אך תואמים באופן כללי את האמור בטבלה. התנאי המקדים המינימאלי עומד על 35% הצטרפות והכרה באמצעות פטור מהצבעה עשויה להינתן לאחר צירוף  למעלה מ-50%-60% מהעובדים. במקרים בהם קיים ספק לגבי עמידה בתנאי המספיק לרוב תתקיים הצבעה.

 

באירופה, ככלל, אין מוסד של ארגון בעל מונופול על ייצוג. כל עובד רשאי לבחור את הארגון בו הוא חבר והארגון ינהל מו”מ בשם חבריו או יצטרף להסכם של ארגון העובדים גדול במקום העבודה.