פוסטים

צו תעריף המכס לקראת שנת שמיטה

צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס’ ),  התשפ”ב 2021- לקראת שנת שמיטה

 

צו תעריף המכס הנ”ל קובע מכסות ייבוא של מגוון ירקות שונים לקראת שנת השמיטה. לפיו ייקבעו מכסות ייבוא בפטור ממכס על מגוון ירקות מסויים.

מדינת ישראל חסומה מפני ייבוא בכל הנוגע למרבית ענפי הירקות ולאור שנת השמיטה אכן חלק ניכר מאוכלוסיית ישראל לא יוכל לצרוך פירות וירקות בשנת השמיטה בתנאים אלו. אלא שבכדי להשלים את המהלך יש צורך להשלים שלוש הערות:

 

1. מעבר למודל ביטול מכסים זמני – דו”ח מבקר המדינה הראה שהגדלת מכסות ייבוא לא גררה הוזלת מחירים לצרכן ואילו ביטול המכס גם אם באופן זמני גרר הורדת מחירים לצרכן. שתי סיבות מרכזיות לכך: ראשית, מכסות ייבוא מצמצמות את היצע המוצרים. מה יקרה לו הביקוש לירקות תוצרת חו”ל בשנת השמיטה יחצה את רף 30,000 טון? שמא מדינת ישראל מגבילה באופן מלאכותי את כמות שומרי ההלכה אשר מעוניינים לצרוך תוצרת חו”ל בשנת השמיטה? שנית, שיטת המכסות פוגעת בתחרות על ידי הגבלת מספר היבואנים. לאור זאת, הדרך הנכונה לאפשר ייבוא ירקות במחיר נמוך ולאפשר צריכת ירקות בשנת שמיטה לאלו שאינם נוהגים היתר לאכול תוצרת הארץ היא באמצעות ביטול המכס גם אם בהוראת שעה באופן זמני.

 

2. הרחבת הצו לירקות נוספים – לצו לא צורף מסמך המסביר מדוע ניתן יהיה לייבא דווקא ירקות מסויימים ואילו אחרים לא. היוצא מדברים אלו עשוי להיות מחסור בירקות תוצרת חו”ל עבור אלו שאינם אוכלים תוצרת מקומית בשנת השמיטה. לאור זאת, יש להרחיב את הצו לכלל סוגי הירקות.

 

3.  הגנת הצומח – חלק ניכר מהירקות ניתן לייבא כבר היום למרות המכס המוטל על ייבוא שלהם בעקבות תקנות הגנת הצומח המונעות ייבוא ירקות אלו. היוצא מכך שחסם הייבוא עבור ירקות אלו אינו המכס אלא תקנות הגנת הצומח. כדי לאפשר ייבוא מלא שלהם יש לתקן גם את תקנות הגנת הצומח.

תיאום המחירים בלובי החקלאי ימשיך בחסות חוק ההסדרים

תיאום מחירים בין יצרנים הוא עבירה פלילית המכונה “הסדר כובל” והעוברים עליו צפויים לעונש שיכול להגיע עד חמש שנות מאסר. אבל הלובי החקלאי שאנחנו כבר יודעים שהוא לובי חזק וגדול, הצליח להחריג את הענף מהעבירה הפלילית הזאת וכך למעשה הותרו תיאומי מחירים בענף החקלאות.
במקרים רבים ייקרו את הפירות והירקות על חשבון הציבור הרחב בחסות מועצת הצמחים. מדובר בעשרות מקרים בהם המחירים עלו על חשבוננו בתיאום שמופיע באופן ברור בפרוטוקלים.
הנה כמה החלטות של מועצת הצמחים:
רשתות השיווק מוכרות במחיר נמוך מדי- לפנות למהלך משפטי
התפוחים זולים מדי- נייצא בזול לסוריה כדי שהמחיר בישראל יהיה יקר
האננסים המיובאים זולים יותר- נוריד להם את העלים ונפגע באיכות ובטריות שלהם.
מועצת הצמחים היא קרטל בחסות החוק. חוק ההסדרים שעושה רפורמה שלמה בענף החקלאות בישראל לא מתייחס לביטול הקרטל הזה, ואנחנו דורשים להכניס לחוק ההסדרים את ביטול הקרטל בענף החקלאות.
לקריאת הכתבה באתר ישראל היום: https://www.israelhayom.co.il/business/article/3749600

מכון התקנים הפך ללוביסט של התעשיינים

בעיקרון- מכון התקנים נועד להגן על ציבור הצרכנים מפני מוצרים לא בטיחותיים.
בפועל- כלי של קבוצות הלחץ ובעלי אינטרסים מסחריים למניעת ייבוא ותחרות על חשבון הציבור כולו.
רפורמת הייבוא של שרי האוצר והכלכלה מקיפה את כל הרגולטורים בממשלה ואמורה לחסוך כ-5 מיליארד ש”ח בשנה. 20% מהם (כמיליארד שקלים!) יחסכו בעקבות החלת הרפורמה על מכון התקנים שאחראי על 650 תקנים ישראלים.
ברור שיהיו לנו גם כאן מתנגדים משמעותיים, אותם אלה שלמעשה ריככו את צו קבוצות היבוא מהשנה שעברה (הניסיון הקודם לרפורמה במכון התקנים) עד שהוא איבד מהמשמעות שלו. קבלו קצת נתונים מהניסיון הקודם:
– במקום 204 תקנים שהיו אמורים לעבור לבדיקה פחות קפדנית- 102 מהתקנים הושמטו.
– תראו מופתעים כשתקראו שמכון התקנים התנגד להקלה על 161 תקנים, התאחדות התעשיינים על 81 תקנים ומשרד הבריאות על 47 תקנים.
– בפועל, מתוך 102 תקנים שהוסרו מהצו, כמעט 95%, הוסרו לבקשת התאחדות התעשיינים ומכון התקנים.
– החפיפה בין דרישות הגופים היתה של 78% מהתקנים, מה שמדגים לנו באופן ברור על הקשר בין ההתאחדות התעשיינים למכון התקנים.
מכל זה, אתם כבר בטח מבינים שמכון התקנים לא עובד בשביל הציבור הרחב אלא בשביל אלה שמרוויחים על גבינו כסף. ושמן הסתם אם נשאיר את זה בידיים שלהם, גם הפעם הרפורמה לא תעבור והמשק כולו ימשיך לשלם את המחיר היקר של זה.

לקריאת הטור המלא באתר גלובס: https://bit.ly/2TKWqzQ

הערות לפרק החקלאות בחוק ההסדרים

החסמים שיש להסיר

יוקר המחיה בישראל מזמן כבר אינו מנטרה בעלמא, כמעט בכל אספקט בשוק המזון ישראל יקרה באופן משמעותי ביחס למדינות אחרות כתוצאה מחסמי תחרות שונים. כך למשל נייר עמדה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת המבוסס על נתוני ארגון ה- OECD מתאר את ישראל כיקרה כמעט בכל תחום אפשרי: 

מאז פורסמו נתוני ה -OECD  גם לשנת 2017, לפיהם ישראל יקרה מאירופה ב 37% בענף המזון כולו. ספציפית בענפים המתוכננים, ענפי החלב והביצים, המזון יקר בכ-80% מהממוצע במדינות הארגון. 

בכדי לטפל ביוקר המחיה ולהעלות את רמת החיים בישראל יש לטפל השלושה חסמי תחרות בענף:

מכסות ייצור – שווקים בהם לכל יצרן מוגדרת הכמות שייצר והמחיר בו ימכור את המוצרים. למעשה מדובר בהגבלת התחרות בין היצרנים המקומיים ויצירתו של קרטל ייצור מקומי במודע. ענפי החלב והביצים הם השארים האחרונים מתקופות בהן ענף המזון כולו תוכנן על ידי הממשלה לכל אורך שרשרת הייצור. אבל הגבלת הייצור המקומי לבדה אינה אפקטיבית ללא חסימת ייבוא ולכן המדינה מונעת ייבוא באמצעות מכסי מגן. 

מכסי מגן – מדינת ישראל מטילה מכסי מגן שיכולים להגיע עד מאות אחוזים. מטרת המכס הינה למנוע ייבוא מוצרי מזון זולים לישראל ולחייב את הצרכן המקומי לקנות תוצרת מקומית יקרה. גם כאשר מעניקה המדינה מכסות ייבוא בפטור ממכס מדובר לרוב על כמות מצומצמת שאין בה בכדי להשביע את הביקוש המקומי. מעבר לכך, בדרך כלל מדובר על מעט זוכים במכסות אלו וממילא נוצרת ריכוזיות במקטע הייבוא, שמעלה את יוקר המחיה בכך שהיא גורפת לכיס היבואן את רוב הורדת המכס. זאת לעומת יבוא חופשי ללא מכסים, בו יבואנים רשאים לקום ולהתחרות, ובכך התועלת מתגלגלת לצרכן.

תקינה – בתחום המזון ישנן חובות תקינה רבות המקשות על ייבוא מזון לארץ. החל מהחוק להגנת הצומח המשמש בעיקר להגנה על תוצרת מקומית מפני תחרות (ולא בהכרח מפני מחלות ומזיקים) וכלה בשירותי בריאות המזון המונעים ו/או מייקרים ייבוא מוצרי מזון לישראל בסבך בירוקרטי המקשה על היבוא המסודר.

חוק ההסדרים מתיימר לטפל בשלושת התחומים הללו בכל הנוגע לענפי הצומח והביצים, תוך מעבר מתמיכה עקיפה, דוגמת מניעת תחרות, לתמיכה ישירה ,דוגמת סבסוד ישיר לחקלאים. אולם הוא אינו מטפל בענף החלב ובענף הדבש, נכון יהיה לצרף ענפים אלו לרפורמה.

 

יתרונות הפתיחה לייבוא

כפי שצויין לעיל פתיחת השוק לייבוא תסייע להורדת יוקר המחיה אולם ישנן תועלות נוספות לצעדים אלו. מחקרים מראים שפתיחה לייבוא מעודדת שווקים להתייעל, לשפר את פריון העבודה וממילא להפוך לרווחיים יותר. מעבר לזה, לפי בנק ישראל שיפור פריון העבודה ב 1% מתואם באופן חיובי עם עליית שכר של 0.5%. 

דווקא המשבר בענף החקלאות הסובל מחוסר יזמות וממסחור בדם חדש, עשוי להיפתר עם פתיחת השוק לתחרות, עליית הפריון ובעקבות כך גם עליית שכר.

 

המתנגדים

המתנגדים טוענים נגד הרפורמה מספר טענות, נשתדל להתייחס לכולן:

“פערי התיווך” – לטענת הלובי החקלאי, האחראים להתייקרות המחירים הללו הם דווקא רשתות השיווק המוכרות את התוצרת במחירים יקרים. ראשית יש לציין, מחירי הביצים תחת פיקוח, כך למעשה רשתות השיווק אינן יכולות לייקר מחירים על חשבון הציבור אלא בהתאם למחירים שהמדינה התירה להן למכור. כמו כן, ניתן לראות בסקירה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנוגע לפערי התיווך בישראל ובמקומות נבחרים בעולם, כי פערי התיווך בפירות וירקות בישראל נמוכים מאשר בארה”ב ובאירופה.

 

בדיקה שנעשתה על ידינו העלתה שאחוז הרווחיות ברשתות השיווק וההפצה עומד על 2.3-3.9% ואילו בענף החקלאות כולו על 17% ,יותר מפי ארבעה, מה שמלמד שאם ישנה ריכוזיות היא ככל הנראה נמצאת במקטע הגידול.

בחינה אחרת שנעשתה על ידי משרד החקלאות הראתה שבשנת 2017 הסיטונאים הגדולים הרוויחו 0.7% ממכירת ירקות ו- 7.9% ממכירת פירות. 

באותה שנה הרוויחו רשתות השיווק 2.1% ממחירי הירקות ו-13.9% בלבד ממחירי הפירות. בשנים אחרות רשתות השיווק לעיתים אף הפסידו ממכירת פירות וירקות ככל הנראה במטרה למשוך לקוחות שיקנו מוצרים נוספים, רווחיים בהרבה.

שמירה על הגבולות – לטענת הלובי החקלאי החקלאות שומרת על הגבולות ועל כן יש צורך לקיים אותה למרות היעדר הרווחיות בענף. ראשית נציין, החקלאות בישראל תמשיך להתקיים לאור התמיכה הישירה ולאור היתרונות היחסיים בגידולי ירקות, מג’הול, הדרים וכדומה. 

שנית, חשוב להבהיר החקלאות אינה שומרת על הגבולות, מה ששומר על הגבולות הוא התיישבות לאורך הגבולות. אם מדינת ישראל חפצה לעודד התיישבות לאורך הגבולות מן הראוי שתסבסד את המגורים במקומות אלו באמצעים ישירים ולא בהכרח דרך מכסות ביצים. מדוע ישנו ערך לסבסוד ענף חקלאי בגבול הדרום יותר מאשר למרכזי תעשיה במקום? מדוע סבסוד חקלאות בגבול הצפון עדיף על סבסוד תיירות? סבסוד המגורים לאורך הגבול דווקא באמצעות חקלאות גוזר על מתיישבי קווי הגבול לחיי עניות התלויים בענף פחות רווחי מענפים אחרים בישראל.

ביטחון תזונתי – לטענת הלובי החקלאי מניעת הייבוא הכרחית על מנת שישראל תייצר את התוצרת המקומית בעצמה עבור עיתות משבר. אלא שישראל כבר אינה מסוגלת לייצר עבור כל תושביה את מלוא מלאי המזון. לצורך ההמחשה אם יוסטו כל הקרקעות החקלאיות בישראל לגידול חיטה, הדבר יספיק לגידול חיטה מקומית עבור כל האוכלוסייה. אבל במקרה כזה לא יהיה אף גידול חקלאי אחר בישראל. לפי מכתב של מנכ”ל משרד החקלאות לשעבר, ישראל מייצרת היום רק 25% מצריכת הקלוריות המקומית.

 יתירה מזו, משבר החמאה לאורך שנת 2019, משבר הביצים בפסח 2020, החלב בסוכות באותה שנה ופירות הקיץ כעת מלמדים שלמעשה מניעת הייבוא היא הפגיעה בביטחון התזונתי. בכדי להבטיח ביטחון תזונתי ישראל זקוקה לגוון לעצמה מקורות היצע כמה שניתן ולא להגביל את אפשרויות הייבוא שלה.

תפיסת שטחים – אחת המטרות לסבסוד חקלאות על ידי המדינה הוא בכדי לתפוס שטחים שמא יהפכו לשטח הפקר ופשיעה. צריכים לתת את הדעת למשמעות הטיעון. מדינת ישראל אינה מצליחה להתמודד עם פשיעה ולכן שולחת חקלאים לתפוס אדמות. מה הפלא אם כך שהפשיעה החקלאית גואה על חשבון החקלאים? בעיות אכיפה יש לפתור באמצעות אכיפה ולא באמצעים עקיפים.  

לאחר הפנמת משמעות הטיעון, ברי כי במציאות הישראלית יש ערך לתפיסת שטחים באמצעות חקלאות. תפיסת שטחים כזו מתקיימת רק בשטחי חקלאות ירוקה, כזו שמגדלת פירות וירקות אך לא כאשר משתמשים בקרקע לביצים או חלב.

 

להשלמת הרפורמה

כפי שצויין לעיל לא כל הענפים נכללו בטיוטת חוק ההסדרים, אולם גם לא כל חסמי התחרות.

על פי חוק התחרות, תיאום מחירים בין יצרנים הוא עבירה פלילית המכונה “הסדר כובל”. מתאמי מחירים צפויים לעונש שעשוי להגיע עד חמש שנות מאסר. אך לא מזמן, הורשעו שני מנכ”לים ב”קרטל הלחם” ונענשו במאסר בפועל. 

הלובי החקלאי הצליח להחריג את הענף מעבירה פלילית שדינה חמש שנות מאסר ולכן סעיף 3(4) לחוק הריכוזיות מחריג את ענף החקלאות ומתיר הלכה למעשה הסדרים כובלים ותיאומי מחירים בענף.

להלן יפורטו מספר מקרי תיאום מחירים, אשר ייקרו את מחירי המזון לכלל הציבור הישראלי, בחסות הלובי החקלאי.

  • בתחילת שנת 2017 חלה ירידה במחירי הענבים, “שולחן הענבים” – הקרטל החוקי של מגדלי הענבים בתוך מועצת הצמחים התכנס לדון בירידת המחירים וכיצד למנוע אותה. על פי העולה מהפרוטוקול פעלה מועצת הצמחים בכדי לקצר את משך הייבוא על מנת לאפשר ליבול מקומי באיכות נמוכה להימכר: 

“באזור עין יהב וצופר יבול נמוך ואיכות לא טובה… מבקשת לקצר את גמר היבוא לתחילת מרץ, ולא כפי שהיה השנה עד אפריל”

בהמשך: ” סוכם: משה ראובן ואייל ייפגשו עם גלעד מסחר חוץ ויתאמו איתו את גמר תאריך היבוא”

מניעת ייבוא היא כמובן צד אחד של המטבע, הגדלת ייצוא מקטינה את היצע המוצרים בשוק המקומי ומעלה את המחירים לרווחת כולם: 

“מבקש מהשולחן לסייע ביצוא. ביצוע היצוא תרם להעלאת המחיר…”

“היצוא של הביקעה הציל את הענף מהתרסקות. מחיר התומפסון ירד ב-3 ש”ח לק”ג.”

“החלטה להמליץ לשולחן על תמיכה ביצוא בתקופת הבציר בביקעה נבעה מהערכת מצב שללא היצוא ירדו המחירים בשוק ויפגעו בצורה קשה במחירים העונה. מגדלי הביקעה השתתפו בתמיכה ביצוא. ממליצה על תמיכה ב-40 אג’ לק”ג במסגרת התקציב שיאושר ע”י השולחן.”

כלומר, מועצת הצמחים משתמשת בכסף המשולם לה על ידי משלם המיסים בכדי לייקר את מחירי התוצרת החקלאית ולסבסד מכירת תוצרת מקומית לחו”ל בכדי להשאיר את המחירים המקומיים יקרים.

  1. “שולחן תפוח” פרוטוקול מיום 19/12/2013 מספר על מדיניות יצוא תפוחים לסוריה. מחיר ק”ג תפוחים לסוריה עמד אז על 0.25$ לק”ג, נמוך מאשר מכירת תפוחים לישראל שמחירם עמד אז על 1.07$ לק”ג. כלומר, מועצת הצמחים קיבלה החלטה יזומה למכור תוצרת מקומית זול לסוריה על מנת לייקר תפוחים עבור אזרחי ישראל. 
  2. במדיניות שיטתית, הקרטל בחסות החוק דואג למנוע פירות זולים, גם בעת מחסור. בישיבה מיום 11/6/17 קובעים חברי שולחן תפוח ואגס כך: 

“יש לעשות את כל המאמצים למנוע פריצת הסכמי היבוא ללא מכס, היבוא מסכן את ענף התפוח והאגס, דורש מכל נציגי החקלאים לא לייבא ללא מכס…”

“אין לפרוץ את מסגרת המכסות ביוזמת ישראל בשום תנאי גם כאשר יש מחסור וכל יבוא מעבר למכסות יהיה במכס מלא”

מדיניות זו אכן עבדה, בדו”ח פעילות השולחן מיום 29.6.2017 נמסר דיווח אודות יישום ההחלטה: 

“לאחר שנתיים של קשיים משמעותיים בהגעה להסכמות בנושא, נפגשנו לאחרונה עם קובעי ההחלטות בנושא זה במשרד והגענו להסכמות שהתנודתיות הנורמלית ביבולים משנה לשנה אינה סיבה להגדלת מכסות היבוא ללא מכס. אם בשנה זו או אחרת אנו מספקים קצת פחות תפוחים לשוק, הכמות החסרה תושלם ע”י המכסות הפטורות ממכס לפי ההסכמים הבינלאומיים של ישראל עם השוק האירופי המשותף וארה”ב אם תהיה חסרה כמות מסויימת מעבר לזה, היא תיובא לארץ ע”י היבואנים השונים בתשלום מכס על פי החוק. האמצעי של הגדלת מכסות מעבר להסכמים הבינלאומיים ייושמו רק כאופציית חירום במקרים קיצוניים ביותר.”

  1. מניעת הייבוא אינה רק נחלתם של מגדלי התפוחים והאגסים. פרוטוקול “שולחן הקיווי” מיום 4/12/18 חושף שמדובר בתופעה רחבה בהרבה:

“יש להיזהר מלתחזק את הענף בתור קטן וייחודי… המחירים גבוהים, דבר העלול להביא לפתיחת השוק ליבוא”

  1. למעט מניעת ייבוא כחלק מהפעילות השגרתית, ישנן פעולות קרטל “רגילות”. בפרוטוקול שולחן הבננות מיום 25.6.2013 דנים החברים בחשש מפני ירידת מחירים בענף”:

“…הענף הגיע לגודל הגורם למשבר מסוים בשיווק ולירידת מחירים המחייבת מחשבה על פתרונות”

כלומר, יש יותר מידי מגדלים מבחינתם, ההיצע גדל והמחיר יורד ולכן דנים בשולחן כיצד להקטין את הענף ולהעלות שוב את המחיר:

“הדיון עסק גם באפשרות לפתרונות שונים, מקיצוץ רוחבי של 10% בשטחים נושאי הפרי, ועד הקפאת המצב הקיים למספר שנים” 

  1. בכדי למנוע ייבוא לא מסתפקים נציגי המגדלים במכסים ובמכסות ייבוא, אלא פועלים גם בשיטות של הגנות לא מכסיות. שירותי הגנת הצומח מחייבים אננסים מיובאים בהורדת עלי הכותרת. הורדת העלים פוגעת משמעותית בטריות ובאיכות הפרי. מבחינת המגדלים, לפי פרוטוקול “שולחן האננס” מיום 14.11.2018 כרגע זה מספיק בכדי למנוע תחרות: 

“העדר הכותרת בפרי המיובא מספיק לנו, אין צורך ביח”צ או פרסום”

“כל עוד המצב כפי שהוא היום, לא כדאי (להביא מומחה לשיווק). הסרת הכתר עושה את העבודה גם מבחינת הנראות וגם האיכות”.

  1. פירות הקיץ, בהם  האפרסק והנקטרינה, התייקרו השנה כיוון שהחורף לא היה מספיק קר. אלא שאם מסתכלים בפרוטוקול השולחן מיום 2.8.2017  מבינים מה קורה כשהחורף היה מספיק קר. ראשית מסכמים בשולחן את קמפיין השיווק לשנת 2017:

“מטרת הקמפיין למנוע ירידת מחיר בתחילת העונה שתשפיע על המחיר בהמשך העונה”.

באותה שנה היה “חשש” ליבול גבוה באפרסקים, מה שעלול חלילה להוריד מחירים, לכן מסכם השולחן היערכות לקמפיין שנת 2018: 

“…מטרת הקמפיין בחודשים אוגוסט-ספטמבר לאור הערכת יבולים גבוהים יש צורך בקמפיין ע”מ לשמור על רמת המחירים”

  1. במסגרת התחרות ביניהן, רשתות השיווק מעדיפות פעמים רבות להוריד את מחירי הפירות והירקות ואף להפסיד ממכירתן, על מנת למשוך קונים. מבחינת מועצת הצמחים, בישיבה מיום 24.1.18, מדובר בלא פחות מהפרת חוקית שמצריכה התערבות של הממונה על ההגבלים העסקיים. “לוסט לידר”, אפילו זה לא בסדר. בישיבת מליאת מועצת הצמחים מה-24.1.18 מציגה המועצה מלחמה ישירה נגד הצרכנים, בטקסט המדהים הבא:

“הנושא הוא: מכירת פירות וירקות ברשתות כ”לוסט לידר”, אני מבקש לבחן את הנושא מול הממונה על ההגבלים זה מצב שלא יכול להמשך. הרשתות מנצלות זאת בצורה לא הוגנת”

לשם הבהרת חריפות העניין, קרטל מועצת הצמחים מבקש לפנות לממונה על ההגבלים, בבקשה למנוע הורדת מחירים לצרכן.

לאור זאת אנו סבורים שיש להוסיף לחוק ההסדרים הצעה לביטול סעיף 3(4) לחוק התחרות הכלכלית המתיר הסדרים כובלים בענף החקלאות.

החרגות מהרפורמה

כאמור, הרפורמה מבקשת להמיר את התמיכה העקיפה בחקלאות בתמיכה ישירה. ישנן שלוש סיבות אפשריות בגינן המדינה מבקשת לתמוך בייצור מסויים:

  1. תפיסת שטחים – כאמור לעיל, מתקיימת רק בענף הצומח.
  2. איכות סביבה – גם הצדקה זו רלוונטית רק לענפי הצומח בעוד ענפי הביצים והחלב למעשה מזהמים את הסביבה.
  3. הבטחת ייצור מקומי – גם במקרה זה, בהחלט ניתן לסבסד תוצרת מקומית על מנת להבטיח את קיומה אלא שענפי הביצים והחלב, כמוצרים בעלי אורך חיי מדף קצרים, נהנים מהגנה טבעית מפני ייבוא ואינם זקוקים לתמיכה ישירה לצורך כך.

לאור זאת, אנו סבורים שאין הצדקה לסבסוד ענף הביצים כפי שמציעה הרפורמה.

 

הערות לפרק הייבוא בחוק ההסדרים

יתרונות פתיחה לייבוא

עקרון היתרון היחסי שטבע הכלכלן דיוויד ריקרדו שינה למעשה את פני הכלכלה העולמית. לפי עיקרון זה סך העושר והרווחה בעולם גדלים כאשר כל משק מתמחה בייצור היתרונות היחסיים שלו לצריכה עצמית ולייצוא, ומנגד מייבא מוצרים שאינם מהווים את היתרון היחסי שלו בייצור.

להתמחות הזו שני יתרונות מרכזיים:

הורדת מחירים – כפי שמציינת טיוטת הדו”ח שהופצה, ישראל יקרה ביחס למדינות ה- OECD  וביחס למדינות איחוד האירופי בשלל פרמטרים. פתיחת המשק לייבוא תסייע להורדת מחירים משמעותית. מחקר של מרכז טאוב מראה את הקשר בין חשיפה לייבוא לבין יוקר המחיה בישראל. המחקר בדק את מחירי המזון ספציפית בישראל והעלה שמחירם של מוצרים החשופים לייבוא ירד או לכל הפחות עלה בשיעור נמוך, בעוד שמחיר מוצרים שאינם חשופים לייבוא עלה משמעותית. 

כך ניתן גם לבחון את כלל ענפי המשק. טור דעה שפורסם באתר ‘מידה’ סקר את מדד המחירים לצרכן לשנת 2013 על פי רמת המעורבות הממשלתית בשוק. כמו שציפינו, התוצאה היתה שבשווקים בהם המדינה מעורבת לעומק ומונעת ייבוא מחירי המדד עלו משמעותית יותר משווקים בהם היא אינה מונעת ייבוא.

 

פריון עבודה – פריון עבודה הוא ערך תפוקת עובד ביחידת זמן נבחרת. הוא מושפע לרוב מאיכות העובדים והשכלתם, ממידת ההשקעה בהון ובטכנולוגיה ואיכות התשתיות במדינה. פריון העבודה בישראל נמוך ביחס למדינות ה- OECD וחמור מכך, ניתן לראות כי הפער בין ישראל למדינות המפותחות גדל:

מחקר של מרכז טאוב מראה מתאם בין פריון עבודה גבוה לענף מוטה ייצוא או ייבוא. כלומר ככל שמדובר בענף המתחרה בשוק הבינלאומי, קצב הגידול בפריון העבודה גדל. מבחינת הייצוא לא מדובר בנתונים מפתיעים, ברי שכאשר מוצר מיוצא לחו”ל זאת תוצאה של פריון עבודה גבוה בתחום זה. לגבי הייבוא, היוצא מהדברים הוא שכאשר משק נחשף לייבוא, יצרנים מקומיים רבים מתייעלים, משקיעים בהון ובטכנולוגיה, דואגים להעסיק עובדים מוכשרים יותר וכך עולה הפריון בענף עד שמאפשר להתחרות במחירים הבינלאומיים.

כדאי לציין בהקשר זה שלפי דו”ח בנק ישראל, לשנת 2016, שיפור פריון העבודה ב־1% תואם את שיפור השכר ברמה של 0.5%.

שער החליפין – שער חליפין משפיע באופן משמעותי על הכלכלה המקומית. בשנים האחרונות הודות לעצמאות האנרגטית, ישראל מייבאת פחות גז ודלק מחו”ל. אחת ההשלכות לכך היא התחזקות משמעותית של השקל. כאשר השקל מתחזק, הייבוא הופך זול יותר אולם הייצוא הופך למשתלם פחות. תעשיינים ויצואנים מבקשים לא אחת מבנק ישראל להתערב בשוק מטבע החוץ בכדי להחליש את השקל. פתיחה של השוק לייבוא תחליש את השקל באופן טבעי בזכות הגדלת הייבוא.

 

הסיבות להתנגדות לייבוא

השפעה על המאזן המסחרי – המאזן המסחרי מתאר את יחס הייצוא מול הייבוא של המשק. נהוג לשאוף למאזן חיובי, כלומר כזה שמשקף ייצוא גבוה מיבוא. אולם כפי שהראו מספר כלכלנים, ייצוא מחזק את המטבע המקומי וייבוא מחליש אותו, כך שלאורך זמן הייבוא והייצוא שווים זה לזה. מניעת ייבוא לפיכך משמעה בעקיפין מניעת ייצוא ולהיפך. 

עידוד תעסוקה – המשך הרציונל של הסעיף הקודם גוזר עידוד ייצור מקומי בכדי להגדיל את היצע המשרות במשק המקומי. אלא שמחקרים מראים שלא ניתן למצוא קשר בין הגנה על תוצרת מקומית ליצירת מקומות תעסוקה. כך מסכם דגלאס אירווין את הספרות האמפירית ביחס לקשר בין מסחר בין לאומי לסך המשרות במשק בספרו מסחר חופשי תחת אש: “האומדן הטוב ביותר לגבי ההשפעה של מסחר על סך כל המשרות במשק הוא אפס. התעסוקה הכוללת במשק פשוט אינה פונקציה של המסחר הבין־לאומי. זאת כיוון שלמעשה בעוד צריכת מוצרים מקומיים מייצרת משרות בתעשייה המקומית, היא גם מונעת משרות העוסקות בייבוא מוצרים.

מעבר מתוצרת מקומית לייבוא היא למעשה העדפת העסקה בתוצרת מקומית, שאינה בהכרח יעילה ומכניסה יותר, מאשר העסקת עובדים בייבוא מוצרים. תת טיעון לטיעון זה עוסק בענפים מסויימים המספקים תעסוקה דווקא בפריפריה. מחקר של “פורום קהלת” בחן שני ענפים כאלו: ענף הטקסטיל שהיה חסום לתחרות עד שנות התשעים של המאה הקודמת ותחילת המאה הנוכחית, וענף המזון החסום גם כיום לתחרות ברובו. ניתוח הממצאים הראה כי אין השפעות שליליות על שוק התעסוקה במקומות שהתבססו על תעשיית הטקסטיל.

כל אלו הפכו כיום את מדיניות הסחר החופשי לקונצנזוס בקרב כלכלנים מימין ומשמאל. להלן תוצאות סקר שערך פורום IGM  בקרב עשרות כלכלנים בכירים בעולם.

הרפורמה המוצעת

הרפורמה המוצעת מסירה חסמי ייבוא רוחביים במשק הישראלי על ידי התאמת התקינה המקומית לתקן הבינלאומי. על מנת להבין את הרציונל לכך יש להסתכל על התקינה מנקודת מבטו של היצרן. תקינה עשויה להשית עלויות על ייצור המוצר, ייתכן בהחלט שבצדק. ככל שמדובר בשוק גדול ועשיר יותר, התמריץ של היצרן להתאים את התקינה לשוק גדל ולהיפך. לאור זאת, יצרנים עושים מאמצים על מנת להתאים את התקינה במוצר לשוק האמריקאי או האירופי, שני שווקים גדולים ועשירים. אימוץ תקינה כזו בישראל תהפוך את ישראל לשחקנית בשוק הגלובלי, תוריד מחירים ותעלה את פריון העבודה תוך שמירה על בטיחות ובריאות הצרכנים.

אולם גם בטיוטה המוצעת נכון להכניס מספר תיקונים:

פיקוח פרלמנטרי – שינויי התקינה, בעיקר ועדת החריגים וקצב יישום הרפורמה חייבים לדווח לוועדה ממשלתית בלבד. יש להוסיף לכך דיווח לוועדה פרלמנטרית.

החרגות מיותרות – הטיוטא מחריגה מההקלות בתקינה את המוצרים הבאים:

  1. מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור.
  2. מזון ייעודי כהגדרתו בחוק המזון.
  3. תוסף תזונה כהגדרתו בחוק המזון.
  4. בשר ומוצריו.
  5. דגים ומוצרי דגים כולל רכיכות, סרטנים ובעלי חיים מקבוצת האכינודרמים.
  6. ביצים ומוצריהן.
  7. משקאות משכרים.
  8. מכשירים אלחוטיים, למעט מכשירים אלחוטיים במסלול אישור התאמה, כמשמעותו בפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל”ב-1972 ,שביחס לפסי התדרים שבהם הם פועלים שר התקשורת קבע תנאים השקולים לרגולציה האירופאית.
  9. אביזרים ומכשירים המשמשים במערכות גז פחמימני מעובה (גז בישול), ובכלל זה מיכלי גז, ווסתים, מונים ברזים, צנרת, מכשירים צרכי גז.

אולם איננו רואים לנכון להחריג מוצרים אלו. רציונל הרפורמה לפיו מה שבטוח עבור מדינות מפותחות אחרות בטוח גם עבורנו תקף גם לגביהם. ככל שיוחלט להותיר אותם תחת תקן ישראלי מקומי יש להעביר את הליך הבדיקה למעבדות פרטיות במקום מונופול מכון התקנים הקיים כיום.

 

הערות לפרק הרגולציה בחוק ההסדרים

על הרפורמה המוצעת

דברי ההסבר לרפורמה מבהירים את הצורך הדחוף ביישומה. אולם עם זאת ישנן מספר הערות אשר יש לתת עליהן את הדעת.

ראשית, ברמת העקרונות יש לשים לב לדברים הבאים:

היעדר עקרון פגות התוקף – החוק והתקנות בישראל רוויים תקינות שעבר זמנן. מוצע לקבוע כי כל תקינה תיבחן אחת לחמש שנים ויהיה צורך לאשר אותה מחדש על ידי ועדת שרים לענייני רגולציה או ועדה פרלמנטרית.

קציבת זמן תגובה – התכנית עוסקת לעומק בתוכן הרגולציה אולם פחות בהליך עמידה ברגולציה מצד המפוקחים. מוצע להכניס עקרון נוסף לפיו מי שהגיש מסמכים המראים על עמידה ברגולציה אך לא נענה תוך חודש, ייחשב הדבר כאילו קיבל אישור עמידה בתקינה ולא יידרש בהליך נוסף.

ביטול הגבלות כמותיות –  ישנן רגולציות שמטרתן להגביל את הכמות המיוצרת או המיובאת של מוצר מסויים. למגבלות אלו אין כל ערך לבריאות הציבור ורווחתו, תכליתן של ההגבלות הכמותיות על היצע המוצרים הינה להגן על סקטור מסויים מפני תחרות ובכך לאפשר לשחקנים בענף לייקר מחירים על חשבון הציבור הרחב.

מעבר לכך, ישנם מספר תיקונים שאנו ממליצים לסעיפי התכנית:

סעיף 2.ב.2 מחייב מיפוי של הרגולציה הקיימת, אולם נעדרות ממנו סנקציות נגד רגולטור שלא יעמוד בחובה הזו. מוצע לקבוע כעקרון לוועדת הרגולציה מניעת רגולציות חדשות על ידי רגולטורים שלא עמדו בחובה זו אלא במקרים מיוחדים המניחים את דעת ועדת הרגולציה. 

סעיף 2.ב.3. מסמיך ועדת שרים לפקח על תהליך טיוב הרגולציה. מוצע להוסיף נדבך נוסף של פיקוח פרלמנטרי על ידי הוועדות הרלוונטיות. 

סעיף 2.ב.10 מעניק לרשות שוק ההון יחס מיוחד כרגולטור. איננו רואים סיבה לכך ומוצע להוריד זאת.

 

רשות המיסים: שר האוצר יחתום על צו שיאפשר יבוא מעדני חלב ללא מכס

הגבינות הקשות בדרך לארץ!

הסכם החלב שהיה צריך להיחתם כבר לפני חצי שנה מונח כרגע על שולחנו של שר האוצר, אביגדור ליברמן. ההסכם אמור לחסוך לציבור הישראלי 14 מיליון ש”ח בשנה, ולפיו המכסות הפטורות ממכס ליבוא גבינות קשות צפויות לגדול.

ולמרות כל זה, מחיר החלב המקומי ישאר גבוה. זה המס שאנחנו, הציבור הרחב, צריכים לשלם כדי שהרפתנים יוכלו להמשיך לקבוע את מחיר המטרה ולהשאיר אותו גבוה במיוחד.

אנחנו לא רואים שום סיבה להמשך לעכב את החתימה על ההסכם ומצפים לחתימתו של שר האוצר בהקדם.

חיכינו תקופה ארוכה לרפורמה הזאת ולא נפסיק עד ששר האוצר יחתום ויוקר המחייה יופחת.

שר החקלאות: תיקון חוק החלב ימנע העלאת מחירים

אנחנו ממשיכים לדאוג לאינטרס של הציבור הרחב ביישום הסכם החלב, אתמול אושר צד החקלאים בהסכם בלבד.
 
לבקשת החקלאים מחיר המטרה, המחיר שמשלמות המחלבות (תנובה, טרה, שטראוס וכו’) ייקבע על ידי מועצת החלב במקום על ידי ועדת מחירים נייטרלית.
 
מה עם הצד שלנו, הציבור הרחב? לפי ההסכם המדינה אמורה לבטל את המכס על ייבוא מעדנים, יוגורטים וגבינות רכות ולהגדיל את מכסות יבוא של גבינות קשות.
 
לשמחתנו שר הדתות, מתן כהנא, דאג לציבור הרחב אתמול בישיבת הממשלה ושאל על הפחתת המכסים המובטחת, התשובה שקיבל היתה שהיא תבוצע גם כן בהקדם.
 
נפעל כדי שכל הסכם החלב ימומש ולא רק החלק הדואג לרווחת מועצת החלב והרפתנים על פני הציבור הרחב.
 
לכתבה המלאה באתר ישראל היום, לחצו כאן
 

חוק תכנון משק החלב

הערות לתזכיר חוק תכנון משק החלב (תיקון מס’ 4), התשפ”א – 2021

  1. משק החלב מתוכנן לכל אורך הדרך, החל מקביעת מגבלות הייצור, מחיר המטרה ופיקוח על המחירים הסיטונאיים והקמעונאיים של חלק ממוצרי החלב. בנוסף משק החלב חסום לייבוא על ידי חומות מכס גבוהות. 

התכנון גורם לשתי תוצאות מרכזיות:

מחסור מזדמן – אחת לתקופה מסויימת, נוצר מחסור זמני או מתמשך בחלב ו/או במוצריו. כך היה בספטמבר האחרון אז היה מחסור של כ- 1.5 מיליון ליטרים לדברי מועצת החלב, וכך היה בשנת 2019 עת שרר המחסור בחמאה.

יוקר המחיה – על פי נתוני הOECD  לשנת 2017, מחירי הביצים והחלב, הלא הם השווקים המתוכננים ביותר, יקרים בכ- 80% ביחס לממוצע מדינות ה- OECD, זאת בזמן שמחירי המזון בכלל יקרים ב 37% ביחס לממוצע מדינות הארגון. 

מחיר המטרה הוא אחד הגורמים האחראים ליוקר מחירי החלב בישראל. הדבר הנכון הוא לבטל כליל את תכנון השוק ואת מחיר המטרה בכדי להוזיל את יוקר המחיה בישראל.

  1. לבינתיים, ומכיוון שפתרון זה אינו על הפרק לעת עתה, יש לפעול על פי החוק הקיים ולא לסטות ממנו. על פי חוק, מחיר המטרה ייקבע על ידי ועדה ממשלתית בלבד החל מראשית 2021. יישום החוק נדחה עד כה ועתה מוצע לדחות את תחולת החוק בעוד 3-5 שנים נוספות. לפי הצעה זו גם בשנים הקרובות המנגנון יפעל כדלקמן:

ועדת היגוי לקביעת מתודולוגיה לביצוע סקר עלויות ייצור החלב מורכבת משבעה חברים:

יו”ר – נציג משרד האוצר, שלושה נציגי ממשלה, נציג רפתנים, נציג מחלבות ונציג מועצת החלב. יצויין כי נציגי יצרני החלב ונציגי המחלבות מהווים יחד 15/23 חברי דירקטוריון מועצת החלב וממילא להם השליטה בנציג המועצה ובעמדותיו בוועדה. ככל שישנה הסכמה של יצרני החלב עם אחד מנציגי הממשלה הרי שליצרנים רוב בקביעת מתודולוגיית מחיר המטרה.

ועדת היישום, האמונה על קביעת המחירים בפועל מורכבת מארבעה חברים:

יו”ר – נציג משרד החקלאות, נציג משרד האוצר, נציג רפתנים ונציג המחלבות. גם במקרה זה, ככל שישנה הסכמה של היצרנים עם אחד מנציגי הממשלה הרי שיהיה להם רוב בקביעת המחיר.

היוצא מדברינו הוא שליצרני החלב ולמחלבות שלהם אינטרס כלכלי מובהק בשמירה על מחיר מטרה גבוה, ישנה שליטה משמעותית כיום על גובה מחיר המטרה. בכדי להוזיל את יוקר המחיה יש לקבוע את מחיר המטרה על פי המנגנון הממשלתי כפי שהחוק מחייב כרגע.

  1. על פי דברי ההסבר לתזכיר החקיקה ההצעה מובאת “בהתבסס על סיכום מקצועי בין משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד האוצר” אולם סיכום זה לא מוצג לציבור הרחב. אנו סבורים שיש להביא את הסיכום לידיעת הציבור הרחב ומקבלי ההחלטות בכדי לקבל התייחסויות רלוונטיות. 

מכיוון שנכון לכתיבת שורות אלו הדבר לא קרה, ניתן להסיק שמדובר על הסיכום שפרטיו פורסמו בתקשורת לפיו מחיר המטרה יישאר במתכונתו הנוכחית לפרק זמן של 3-5 שנים ומצד שני, יוסרו המכסים על גבינות רכות, מעדנים ויוגורטים ויוגדלו מכסות הייבוא של גבינות קשות. נכון לעכשיו, טרם הוגדלו מכסות הייבוא של גבינות קשות וטרם בוטל המכס על גבינות רכות יוגורטים ומעדנים, כך שתיקון חקיקה זה יממש רק צד אחד מהסיכום, הצד בו הציבור הרחב נפגע ומשלם את מחיר יוקר המחיה אך אינו נהנה מפתיחה מסויימת של משק החלב לתחרות.

       

ביטול הפיקוח על מחיר החמאה

 

ביטול הפיקוח על מחיר החמאה 

ביום שני, 26.4.2021 המליצה ועדת המחירים לבטל את הפיקוח על מחירי החמאה. מדובר לטעמנו בצעד טוב לתחרות ולציבור הצרכנים, מהלך שימנע מחסור בעתיד ויבטיח ביטחון תזונתי לאזרחי ישראל בענף.

לפיקוח על מחירים יש שתי תוצאות אפשריות:

  1. הממשלה תקבע מחיר מקסימום גבוה ממחיר השוק או שווה לו – לפיקוח המחירים לא תהיה כל השפעה על השוק, יצרנים ייצרו ויבואנים ייבאו כל עוד מחיר השוק משתלם להם.
  2. הממשלה תקבע מחיר מקסימום נמוך ממחיר השוק– הביקוש יגדל בהתאם למחיר הנמוך, הייצור והיבוא יקטנו בהתאם למחיר הנמוך ובכך יווצר מחסור.

לאור זאת, בתנאי שוק, אין שום הצדקה לפיקוח על מחירים, כל הצדקתו נובעת ממגבלות על השוק החופשי אשר גורמות להיווצרותו הלכה למעשה, של קרטל. כפי שהראו נתוני הוועדה, לאור פתיחת שוק החמאה לייבוא מתקיימים כעת תנאי תחרות מספיקים על מנת לבטל את הפיקוח.

מחיר החמאה העולמי תנודתי ומושפע מתנאי אקלים, מחיר מזון הפרות, מחיר הבשר ועוד כהנה וכהנה. כמעט בלתי אפשרי לצפות מראש האם מחיר החמאה העולמי יהיה בשנה הקרובה יציב, מעל או מתחת לרף המחיר בפיקוח. כל שכן כעת, לאור משבר הקורונה, אין לדעת כיצד יגיבו השווקים הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש וממילא בלתי אפשרי לדעת האם מחיר החמאה העולמי יעלה, ירד או יישאר יציב. 

כפי שראינו בשנת 2019, ככל שיוטלו מגבלות על מחיר החמאה בישראל, כמות החמאה בשוק עשויה לקטון והשוק עלול להימצא במחסור. מצד שני, ככל שייבוא החמאה יהיה חופשי ממגבלות, יותר יבואנים עשויים לייבא, המחיר יהיה אטרקטיבי ככל הניתן והסיכוי למחסור יקטן. יודגש כי ככל שלא מוטלות מגבלות על ייבוא חמאה אין חשש להיווצרותו של קרטל בתחום.

יש לציין כי כעת בשווקים ישנה חמאה יקרה מהמחיר המפוקח וחמאה הזולה ממנו, ציבור הצרכנים בוחר האם לשלם יותר על חמאה איכותית או האם “להסתפק” בסחורה זולה – הבחירה הזו היא אינטרס ראשון במעלה של ציבור הצרכנים.

לאור זאת, אנו קוראים לכם לבטל את הפיקוח על מחיר החמאה לאלתר.