פוסטים

תזכיר חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות)

תזכיר חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות)

 

תזכיר חוק שירות הקבע בצה”ל (גימלאות) בא להסדיר בחקיקה פרקטיקה אשר הייתה נהוגה עד ליום זה ובמסגרת שולמה לפורשים משירות הקבע בצה”ל תוספת המכונה “השלמת תקופת שירות”. בעוד ההסדר המוצע יחול על משרתי קבע עד גיל 40, התזכיר מכשיר גם הסדר כלפי משרתי קבע שעברו גיל זה וזאת ללא שום פירוט של ההסדר. מחוות הדעת של משרד האוצר לעניין, עלותו המוערכת של התזכיר היא כ-1.5 מיליארד ש”ח בשנה ואף צפוי לעלות למעלה מכך. 

עמותת האינטרס שלנו מביעה את התנגדותה לתזכיר וזאת מהטעמים שלהלן:

  1. בבג”ץ 7922/19 צדק פיננסי ורווח נקי נ’ הרמטכ”ל העלו העותרים טענות מהותיות הנוגעות לאי-חוקיות התשלום הנהוג כיום. בתזכיר הנ”ל יש בכדי להכשיר ולהלבין תשלומים אשר חוקיותם מוטלת בספק וזאת דרך חקיקה ראשית בכך מבקש משרד הביטחון להכשיר את השרץ שהיה נהוג בניגוד לחוק.
  2. עפ”י הערכה שמרנית של משרד האוצר העלות המוערכת של התזכיר דנן היא 1.5 מיליארד שקלים ישירות למקבלי הפנסיה התקציבית הצה”לית. מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מגיפה אשר בשנתיים האחרונות גבתה קורבנות הן ברמה הפיזית והן ברמה הכלכלית. זוהי עת להתייעלות כלכלית ולהקלה על תקציב המדינה לא להכבדה כזו.

  3. מעבר לכך, לחקיקה זו השלכות רוחב כאשר ביתר מערכות הביטחון השכר מוצמד לשכר מקבלי הקבע, לעיתים על פי חוק ולעיתים גם אינו מוצמד בחוק, זוהי הפרקטיקה הרווחת. צפוי שאם חוק זה יעבור, שורה של גופים בטחוניים נוספים ידרשו העלאות גם כן. מדובר בסכומי עתק אשר לא הובאו בפני השרים לדיון.

  4.  בתזכיר החוק שהוצג לציבור לוקה בהטעיה חמורה. לפי התזכיר “לא צפויה השפעה תקציבית והחוק אף יביא לחיסכון והתייעלות כלכלית.”  אלא שלאמיתו של דבר המשמעות התקציבית הנגזרת מהחוק עומדת על כ- 1.5 מיליארד שקלים בשנה מכספי משלם המיסים. שמא יאמר הטוען שכבר היום מחולקים כספי הגדלות הרמטכ”ל בסכום הנ”ל יש להשיב שמדובר בהעברות בלתי חוקיות כיום. לומר שאין להצעת החוק המוצעת נגזרת תקציבית זה בגדר הוספת חטא על פשע.

  5. יש לציין כי כבר היום שכר מקבלי הפנסיות התקציביות בצה”ל הוא כמעט הגבוה ביותר במגזר הציבורי על אף גיל הפרישה הנמוך יחסית. רצ”ב נתונים מתוך דו”ח הממונה על השכר. שווי הפנסיה התקציבית הצבאית הממוצעת עמדה בשנת 2019 על 72.7 מיליון שקלים. פנסיה זו הוענקה לפורשים מצה”ל שגילם הממוצע היה 47 .סכום זה גבוה פי 4.4 מהפנסיה הממוצעת שקיבלו יתר עובדי שירות המדינה, אשר פרשו בממוצע בגיל 64 .

  6. בעקבות הפנסיה הגבוהה, גיל הפרישה הצעיר והעובדה שלרוב מדובר באנשים בעלי השכלה, רוב מקבלי הפנסיות התקציביות הצה”ליות עובדים בנוסף לפנסיה התקציבית ואינם נכללים כשכבה חלשה.

  7. תזכיר החוק מתייחס לגמלאי צה”ל אשר טרם מלאו להם 40 וקובע אגב אורחא גם הסדר עמום, שהשלכותיו התקציביות לא ידועות לציבור לנציגיו בכל הנוגע למשרתי קבע שגילם 40 ומעלה. לנוהל זה יש השלכות תקציביות אשר לא נכללו במסגרת הבדיקה שלוקה בחוסר שקיפות ומעלה תמיהות גם ככה.

  8. באשר לטענת הצבא המתפרסמת בתקשורת לפיה הגדלות הרמטכ”ל נועדו כדי לשפר את תנאי משרתי הקבע ולמשוך כח אדם איכותי לשירות הקבע נציין שלו היה מדובר בהעלאת שכר למשרתי הקבע בראשית דרכם בקבע ניתן היה להבין את ההיגיון בצעד כזה. העלאת שכר באמצעות מנגנון העלאות הרמטכ”ל באופן שרירותי לפי שיקול דעתו של הרמטכ”ל דווקא לאנשים אחרי שירות שכבר אין צורך להציע להם תנאים על מנת שישרתו בקבע הינה דרך מאוד לא יעילה להשגת המטרה. הדבר הנכון הוא להגדיל את שכרם של משרתי הקבע בתפקידים הנדרשים.

חוק תכנון משק החלב

הערות לתזכיר חוק תכנון משק החלב (תיקון מס’ 4), התשפ”א – 2021

  1. משק החלב מתוכנן לכל אורך הדרך, החל מקביעת מגבלות הייצור, מחיר המטרה ופיקוח על המחירים הסיטונאיים והקמעונאיים של חלק ממוצרי החלב. בנוסף משק החלב חסום לייבוא על ידי חומות מכס גבוהות. 

התכנון גורם לשתי תוצאות מרכזיות:

מחסור מזדמן – אחת לתקופה מסויימת, נוצר מחסור זמני או מתמשך בחלב ו/או במוצריו. כך היה בספטמבר האחרון אז היה מחסור של כ- 1.5 מיליון ליטרים לדברי מועצת החלב, וכך היה בשנת 2019 עת שרר המחסור בחמאה.

יוקר המחיה – על פי נתוני הOECD  לשנת 2017, מחירי הביצים והחלב, הלא הם השווקים המתוכננים ביותר, יקרים בכ- 80% ביחס לממוצע מדינות ה- OECD, זאת בזמן שמחירי המזון בכלל יקרים ב 37% ביחס לממוצע מדינות הארגון. 

מחיר המטרה הוא אחד הגורמים האחראים ליוקר מחירי החלב בישראל. הדבר הנכון הוא לבטל כליל את תכנון השוק ואת מחיר המטרה בכדי להוזיל את יוקר המחיה בישראל.

  1. לבינתיים, ומכיוון שפתרון זה אינו על הפרק לעת עתה, יש לפעול על פי החוק הקיים ולא לסטות ממנו. על פי חוק, מחיר המטרה ייקבע על ידי ועדה ממשלתית בלבד החל מראשית 2021. יישום החוק נדחה עד כה ועתה מוצע לדחות את תחולת החוק בעוד 3-5 שנים נוספות. לפי הצעה זו גם בשנים הקרובות המנגנון יפעל כדלקמן:

ועדת היגוי לקביעת מתודולוגיה לביצוע סקר עלויות ייצור החלב מורכבת משבעה חברים:

יו”ר – נציג משרד האוצר, שלושה נציגי ממשלה, נציג רפתנים, נציג מחלבות ונציג מועצת החלב. יצויין כי נציגי יצרני החלב ונציגי המחלבות מהווים יחד 15/23 חברי דירקטוריון מועצת החלב וממילא להם השליטה בנציג המועצה ובעמדותיו בוועדה. ככל שישנה הסכמה של יצרני החלב עם אחד מנציגי הממשלה הרי שליצרנים רוב בקביעת מתודולוגיית מחיר המטרה.

ועדת היישום, האמונה על קביעת המחירים בפועל מורכבת מארבעה חברים:

יו”ר – נציג משרד החקלאות, נציג משרד האוצר, נציג רפתנים ונציג המחלבות. גם במקרה זה, ככל שישנה הסכמה של היצרנים עם אחד מנציגי הממשלה הרי שיהיה להם רוב בקביעת המחיר.

היוצא מדברינו הוא שליצרני החלב ולמחלבות שלהם אינטרס כלכלי מובהק בשמירה על מחיר מטרה גבוה, ישנה שליטה משמעותית כיום על גובה מחיר המטרה. בכדי להוזיל את יוקר המחיה יש לקבוע את מחיר המטרה על פי המנגנון הממשלתי כפי שהחוק מחייב כרגע.

  1. על פי דברי ההסבר לתזכיר החקיקה ההצעה מובאת “בהתבסס על סיכום מקצועי בין משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד האוצר” אולם סיכום זה לא מוצג לציבור הרחב. אנו סבורים שיש להביא את הסיכום לידיעת הציבור הרחב ומקבלי ההחלטות בכדי לקבל התייחסויות רלוונטיות. 

מכיוון שנכון לכתיבת שורות אלו הדבר לא קרה, ניתן להסיק שמדובר על הסיכום שפרטיו פורסמו בתקשורת לפיו מחיר המטרה יישאר במתכונתו הנוכחית לפרק זמן של 3-5 שנים ומצד שני, יוסרו המכסים על גבינות רכות, מעדנים ויוגורטים ויוגדלו מכסות הייבוא של גבינות קשות. נכון לעכשיו, טרם הוגדלו מכסות הייבוא של גבינות קשות וטרם בוטל המכס על גבינות רכות יוגורטים ומעדנים, כך שתיקון חקיקה זה יממש רק צד אחד מהסיכום, הצד בו הציבור הרחב נפגע ומשלם את מחיר יוקר המחיה אך אינו נהנה מפתיחה מסויימת של משק החלב לתחרות.