פוסטים

ביטול מכס ייבוא גבינות רכות, יוגורטים ומעדנים

הנדון: הערות “האינטרס שלנו – הלובי שלך בכנסת” לצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס’  והוראת שעה מס’), התשפ”ב-2021

 

הצו מציע לבטל את המכס בייבוא גבינות רכות יוגורטים ומעדנים ולהגדיל את מכסות הייבוא בייבוא גבינות קשות. 

  1. משק החלב מתוכנן לכל אורך הדרך, החל מקביעת מגבלות הייצור, מחיר המטרה ופיקוח על המחירים הסיטונאיים והקמעונאיים של חלק ממוצרי החלב. בנוסף משק החלב חסום לייבוא על ידי חומות מכס גבוהות. 

 

התכנון המרכזי גורם לשתי תוצאות מרכזיות:

 

מחסור מזדמן – אחת לתקופה מסויימת, נוצר מחסור זמני או מתמשך בחלב ו/או במוצריו. כך היה בספטמבר האחרון אז היה מחסור של כ- 1.5 מיליון ליטרים לדברי מועצת החלב, וכך היה בשנת 2019 עת שרר המחסור בחמאה.

 

יוקר המחיה – על פי נתוני הOECD  לשנת 2017, מחירי הביצים והחלב, הלא הם השווקים המתוכננים ביותר, יקרים בכ- 80% ביחס לממוצע מדינות ה- OECD, זאת בזמן שמחירי המזון בכלל יקרים ב 37% ביחס לממוצע מדינות הארגון.

 

  1. מכסות ייצור החלב בישראל בשנים האחרונות צומצמו למרות קצב גידול האוכלוסייה המהיר יחסית בישראל. בשנת 2018 יוצרו בישראל כ- 176 ליטרים חלב לנפש ואילו בשנת 2021 אנו נעמוד על כ- 163 ליטר חלב לנפש, כמות לנפש הנמוכה ביותר זה עשור. הקטנת ההיצע היא הגורם המרכזי ליוקר המחיה ולמחסור במוצרי החלב המתוארים בסעיף 1.

 

  1. אשר על כן, ברור כי הפחתת מכסים ופתיחת שוק החלב בכלל והגבינות בפרט לייבוא יסייעו להפחתת יוקר המחיה, למניעת מחסור ולהבטחת ביטחון תזונתי לאזרחי ישראל.
  2. בתאריך 14.1.21 נחתם הסכם מקצועי בין משרדי החקלאות והאוצר בנוגע למשק החלב לשנים הקרובות אשר תזכיר זה בא ליישמו.
  3. באשר לתזכיר המופיע לפנינו. סעיפים 1-3 נועדו בכדי לפטור מוצרים שנחשבים כלא סחירים (שלא ניתן לייבאם) ממכס בייבוא או להגדיל את מכסות הייבוא שלהם. על פי כל רציונל, אין שום סיבה להחריג מוצרים מחלב צאן מסעיפים אלו. גבינות רכות ויוגורטים מחלב צאן. גם מוצרים אלו יקרים בישראל ביחס למקובל בעולם וגם מוצרים אלו נחשבים לא סחירים.
  4. מעבר לאלו נציין כי הגדלת החשיפה לייבוא באמצעות מכסות אינה תחרותית דיה בכדי להוביל לירידות מחירים. מכסים מחולקים בכמויות מדודות בהליך ארוך ומסורבל ולעתים למספר מצומצם של יבואנים. הפחתת מכסים עדיפה באופן משמעותי על מודל הגדלת מכסות.

 

לאור זאת, אנו ממליצים לבטל את החרגת מוצרי חלב צאן משינויי המכס.

 

 

פרק המזון ברפורמת הייבוא אושר ויפתח את השוק לתחרות משמעותית.

מה כוללת הרפורמה?

  • מוצר מזון המשווק באירופה ישווק ללא תקינה חדשה גם בישראל. מתוך הנחה שמה שבריא לאירופאים יהיה בריא גם לציבור הישראלי. 
  • במקום בדיקת מעבדה, מזונות לא רגישים ייכנסו על בסיס הצהרת יבואן ופיקוח ואכיפה בשווקים.
  • פתיחה של ייבוא מקביל למעט מזונות רגישים.
  • כל יבואן יוכל להירשם כיבואן נאות. מה הופך אדם ליבואן נאות?
    תכנית בטיחות מזון הכוללת ניהול סיכונים, תכניות שינוע אחסון וכדומה. חשוב לציין, הוא צריך לעשות זאת: “בהתאם לתקנים בינלאומיים מקובלים”, משמע, בהתאם למה שמקובל באירופה, ככה לא ידרשו ממנו בישראל כל מיני דרישות לא הגיוניות.
    יבואן נאות צריך להביא אישור שיווק או מכירה במדינות האיחוד האירופי או אישור סחר מזון חופשי מאחת ממדינות האיחוד כדי שיוכל לייבא מזון במסלול הצהרה מאירופה לישראל.
    אם מדובר במזון רגיש הוא יצטרך להיות בקשר עם היצרן או ספק שבקשר עם היצרן, לכן במזון רגיש כנראה לא יתאפשר ייבוא מקביל.
  • ‏אחד היתרונות ברפורמה הזאת זה שהחוק עצמו מחייב את שר הבריאות לאמץ תקינה אירופית אחרי שנתן 14 יום להערות הציבור, אלא אם כן המליצה ועדת החריגים לא לאמץ תקינה אירופית.
  • ועדת החריגים תוכל גם לאפשר לשר להחריג מוצרים או דרישות מהתקן האירופי. 

*החברים בועדת החריגים יהיו: ‏נציג משרד רה”מ, מנכ”ל משרד המשפטים או נציג שלו, נציג אגף תקציבים, נציג רשות התחרות, הרשות להגנת הצרכן והממונה על חוקיות הייבוא במשרד הכלכלה.

  • מנכ”ל משרד הבריאות יהיה רשאי לפנות לוועדה יחד עם חוות דעת בריאותית שמתייחסת גם לשיקולי תחרות ויוקר המחיה, על מנת שתגבש המלצה על החרגת מוצרים.
    אם הוועדה מאשרת יכול השר להחריג את המוצר. אם לא, השר יהיה זקוק לאישור הממשלה.
    לעומת זאת, כדי לבטל החרגות השר לא יהיה זקוק לאישור של אף גורם.

תקני המזון הרשמיים של מדינת ישראל יבוטלו עד 10.2022 אלא אם כן ועדת החריגים בתוספת הממונה על התקינה המליצו לשר להשאיר תקני מזון ייעודיים.

  • בתוך כל הטוב הזה יש כמובן חריגים, בעיקר של הלובי החקלאי שדרש שהמוצרים הבאים לא ייובאו במסלול הצהרה: מזון ייעודי, תוספי תזונה, מזון לתינוקות כולל תמ”ל ומוצרים משלימים, דגים (כולל רכיכות וסרטנים), ביצים ומוצרי ביצים, משקאות משכרים, מוצרי חלב מחלב לא מפוסטר ועלה צמח הגת. 
  • חוץ מזה, הם הצליחו לדאוג שחומרי ההדברה וכדומה המשמשים לטיפול בביצים בקליפתן, חלב גולמי, בשר גולמי ופירות וירקות טריים יהיו כפופים לתקן מקומי.

הרפורמה אמורה להיכנס לתוקף בינואר 2023 וצפויה לחסוך לציבור הרחב לכם 3-4 מיליארד ₪ בשנה.

למרות כל זה קיימות ברפורמה גם כמה אנומליות.

  • נניח נאמר לפרוטוקול שדבש יישאר תחת תקן ישראלי שלא מתיר יותר מ 3-4 % סוכר בניגוד לתקן האירופי שמתיר 6% סוכר. כך, כביכול בשם הדאגה לבריאות הציבור בשל  2% סוכר, הדבש יישאר יקר ויותר אנשים יקנו 100% סוכר במקום דבש עם 6% סוכר.
  • אנומליה אחרת היא הכפפת תקן הריסוס למוצרי חקלאות גולמיים (זיתים או תפוזים) לתקן מקומי אבל מוצרים סופיים (מיץ תפוזים או שמן זית) לתקן בינלאומי.

המשמעות היא, שאם שר החקלאות לא יתקן את הצו המסדיר את חומרי ההדברה בישראל, החקלאות המקומית לא תוכל לייצר חומרי גלם לתעשיה אלא לציבור בלבד ומצד שני התעשייה לא תוכל לייבא חומרי גלם. כלומר גזר דין מוות לתעשיה ואנחנו יותר לא נראה מוצרים המיוצרים מתוצרת חקלאית.

לא נרפה, עד שהחוק יעבור קריאה שניה ושלישית בכנסת ועד שייושם.

רשות המיסים: שר האוצר יחתום על צו שיאפשר יבוא מעדני חלב ללא מכס

הגבינות הקשות בדרך לארץ!

הסכם החלב שהיה צריך להיחתם כבר לפני חצי שנה מונח כרגע על שולחנו של שר האוצר, אביגדור ליברמן. ההסכם אמור לחסוך לציבור הישראלי 14 מיליון ש”ח בשנה, ולפיו המכסות הפטורות ממכס ליבוא גבינות קשות צפויות לגדול.

ולמרות כל זה, מחיר החלב המקומי ישאר גבוה. זה המס שאנחנו, הציבור הרחב, צריכים לשלם כדי שהרפתנים יוכלו להמשיך לקבוע את מחיר המטרה ולהשאיר אותו גבוה במיוחד.

אנחנו לא רואים שום סיבה להמשך לעכב את החתימה על ההסכם ומצפים לחתימתו של שר האוצר בהקדם.

חיכינו תקופה ארוכה לרפורמה הזאת ולא נפסיק עד ששר האוצר יחתום ויוקר המחייה יופחת.