פוסטים

חסכנו לציבור הרחב 2.7 מיליארד שקלים במסגרת רפורמת החקלאות

רפורמת החקלאות תוזיל את יוקר המחייה על מוצרי צריכה בסיסיים בכ- 2.7 מיליארד שקלים בשנה, ותפחית את הפערים הקיימים בין ישראל למדינות ה-OECD האחרות. יוקר המחייה בישראל נובע מחסמי התחרות השונים ובייחוד בענף המזון והמשקאות, ענף השמנים, ענפי החלב הגבינות והביצים ועוד.

הרפורמה תפתח את השוק למגוון, איכות ולמחירי התוצרת החקלאית העולמיים, בשילוב עם העובדה כי סחר חופשי מעלה את רמת החיים באופן משמעותי ומוריד את יוקר המחייה. על מנת לקיים את כל זה חייבים להפחית מכסים ולהוריד חסמי ייבוא. ובנוסף לכך, נציין כי מדינות הרוצות לתמוך בחקלאות מקומית מסבסדות אותה באופן ישיר על עלויות קבועות של החקלאים ולא על תשומות משתנות שיתמרצו חקלאים להשתמש במשאבים שונים.

הרפורמה צריכה לטפל בשלושה חסמים: 

  1. מכסות ייצור- לכל יצרן מוגדרת הכמות והמחירים בהם הוא רשאי למכור. מה שבפועל מגביל את התחרות בין היצרנים המקומיים ויוצר קרטל ייצור מקומי. כיום, רק ענפי החלב והביצים נשארו בתכנון ממשלתי אך הגבלת הייצור המקומי לבד לא אפקטיבית אם לא חוסמים את הייבוא ולכן המדינה גם ממשיכה למנוע את הייבוא באמצעות מכסי מגן.
  2. מכסי מגן- מדינת ישראל מטילה מכסי מגן שיכולים להגיע עד מאות אחוזים כשמטרתם למנוע ייבוא מוצרי מזון זולים לישראל ולחייב את הצרכן הישראלי לקנות תוצרת מקומית יקרה. גם כשהמדינה כן מחליטה לתת מכסות ייבוא בפטור ממכס, לרוב מדובר על מעט זוכים במכסות וכך נוצרת בכל מקרה ריכוזיות שמעלה את יוקר המחייה לציבור הרחב וגורפת את הרווחים מהורדת המכס לכיס היבואן.
  3. תקינה- בתחום המזון יש הרבה חובות תקינה שמקשות על ייבוא מזון לארץ. זה כולל את החוק להגנת הצומח שמגן בפועל על תוצרת מקומית מפני תחרות (ולא באמת מפני מזיקים ומחלות), ואת שירותי בריאות המזון שמונעים או מייקרים ייבוא מזון על ידי הערמת בירוקרטיה.

חוק ההסדרים אמור לטפל בשלושת החסמים האלה בנוגע לענפי הצומח והביצים על ידי מעבר מתמיכה עקיפה, דוגמת מניעת תחרות, לתמיכה ישירה הכוללת סבסוד ישיר לחקלאים. אבל החוק לא מטפל בענפי החלב והדבש ואנחנו דרשנו כי גם הם יצורפו לרפורמה.

אבל למרות שחוק ההסדרים אמור לטפל בחסמים אלה, לא די בכך כדי להשלים את הרפורמה, יש מספר דברים נוספים שדרשנו כדי שהרפורמה תושלם בעיקר בגלל שלא כל הענפים ולא כל חסמי התחרות נכללו בטיוטה. 

על פי חוק התחרות, תיאום מחירים בין יצרנים הוא עבירה פלילית המכונה “הסדר כובל”. מתאמי מחירים צפויים לעונש שיכול להגיע עד חמש שנות מאסר, אבל הלובי החקלאי הצליח להחריג את הענף מעבירה פלילית לכן החוק בעצם מתיר הסדרים כובלים ותיאומי מחירים בענף. כבר פירטנו לכם על מעשיהם של קרטל מועצת הצמחים כדי למנוע הורדת מחירים לצרכן בכל מחיר ודרשנו כי יתווסף לחוק ההסדרים גם ביטול הסעיף המתיר את ההסדרים הכובלים בענף החקלאות.

בנוסף, הרפורמה אמורה להמיר את התמיכה העקיפה בחקלאות לתמיכה ישירה. ישנן שלוש הצדקות לתמיכה ישירה של המדינה בחקלאות:

  1.     תפיסת שטחים – על מנת לצמצם את שטחי ההפקר.
  2.       איכות הסביבה – כדי ליהנות מהערכים המוספים הסביבתיים של גידולי שדה ומטעים.
  3.     סיוע לייצור מקומי.

שלוש הסיבות הללו לא תקפות לגבי ענפי הביצים והחלב שמזהמים את הסביבה, מיוצרים בשטח יחסית צר ונהנים מיתרון יחסי על פני יצרנים מחו”ל לאור אורך חיי המדף הקצר של המוצרים הללו. לאור זאת, דרשנו שלא יהיה סבסוד לענף הביצים כפי שמציעה הרפורמה.

חשוב לציין כי החקלאות המקומית לא עומדת לקרוס מפתיחת השוק לייבוא, ישראל מייצאת פירות הדר, תמרים, פלפלים ותפוחים ותמשיך לספק עוד הרבה מלפפונים ועגבניות לשוק המקומי. אבל אין ספק שמצב החקלאות בארץ בעשורים האחרונות מידלדל, פחות עובדים מגיעים לענף והתוצרת קטנה. אנחנו סוברים כי דווקא הפתיחה לתחרות והפחתת הרגולציה תאפשר ליזמים חדשים להיכנס לענף, לרענן אותו ולשפר את המצב שלו.

יישום פרק שיפור התחבורה הציבורית

זה הזמן לפתוח את שוק הביצים לתחרות

ליברמן ופורר, זה המאני טיים, זה הזמן לפתוח את שוק הביצים לתחרות.

ענף הביצים מתוכנן לכל אורך שרשרת הערך: שר החקלאות קובע את היקף המכסות השנתי ומועצת הלול ממנה מבין חבריה ועדת מכסות שאחראית על המכסות האישיות. בנוסף, מועצת הלול יכולה על פי להבטיח תמורה ליצרנים באמצעות קביעת מחיר מינימום, תמיכה כספית וקניית עודפים. כמעט ש ייבוא הודות לדרישות וטרנריות ומכס שלא מאפשר למכור ביצים מיובאות במחיר המפוקח שהמדינה קובעת.

טיוטת חוק ההסדרים לשנת 2021-2022 היתה אמורה לכלול רפורמה בהטלה אך לאחר לחץ פוליטי מצד הלובי החקלאי, ב-2.9.21 הודיעו כי הרפורמה תפוצל מחוק ההסדרים לצורך משא ומתן שיימשך שלושה חודשים, משמע הזמן עומד להסתיים ממש תיכף.

נזכיר, מחירי הביצים והחלב בישראל יקרים מכל מדינות ה oecd למעט דרום קוריאה. מחירי המוצרים הללו יקרים בכ- 80% ביחס לממוצע מדינות ה oecd. לפי אתר numbeo רק בארבע מדינות מחירי הביצים יקרים יותר ממחירן בארץ.

על פי חוק, בסמכות שרי האוצר והחקלאות לתקן תקנות וצווים כדי לפתוח את ענף ההטלה לתחרות מלאה:
1. שר האוצר יכול לבטל את המכס על ייבוא ביצים.
2. שר החקלאות יכול להגדיל את סך מכסות הייצור פי עשרים, כך שהתכנון בענף יבוטל.

אנחנו דורשים משרי החקלאות והאוצר לנקוט בצעדים הללו ולהוריד את יוקר המחייה המכביד על הציבור הרחב. אפשר לעשות את זה עכשיו, אחרי שעברו שלושה חודשים מיום פיצול הרפורמה מחוק ההסדרים ורגע לפני קביעת מכסות הייצור לשנת 2022.

 

כשכולם היו עסוקים בכן ולא שלהם- אנחנו עבדנו בשבילכם.

כשכולם היו עסוקים בכן ולא שלהם: כן בחירות, לא בחירות, כן תקציב, לא תקציב , כן להחריג, לא להחריג, אנחנו עבדנו בשבילכם.

הישג בועדת הכספים- שינוי במודל אגרות הגודש

הישג בועדת הכספים- שינוי במודל אגרות הגודש. 

לאחר מאבק ארוך, החליטה ועדת הכספים לדרוש מהממשלה אפשרות לשינוי במודל אגרות הגודש.

עד אותה ההחלטה דובר על מודל טבעות סביב מרכז תל אביב שכלל בתוכו כמה עיוותים ובינהם:

  1. תושבי פנים הטבעת תורמים לגודש ואינם משלמים.
  2. מי שגרים בסמיכות לטבעות ישלמו משמעותית יותר.
  3. רכבים יחצו את הטבעות לפני או אחרי שעות הגודש ויפקקו בתוך הטבעות במשך כל היום.
  4. תמריץ למסלולים עוקפים בהם קיים נתיב אחד שעשוי להיפקק.

בהיבטי הגנת הפרטיות, המערכת אמורה לדווח עבור כל רכב מתי ואיפה בדיוק חצה את הטבעת.

הפתרון שהצענו נעוץ במודל ניטור רציף, שבו יחוייבו כלי רכב בהתאם למקומות ולשעות בהם נסע. הוא יהיה הרבה יותר יעיל בניהול התנועה, הרבה יותר שוויוני ועם פחות עיוותים.

בהיבטי הגנת הפרטיות הצענו שמכשיר הקצה לא ידווח למדינה מיקומים אלא ידווח עלויות בלבד. בהיבט הזה  גם הגנת פרטיות הציבור תהיה איכותית יותר.

ועוד קצת פרטים טכניים: 

  • על מקבלי הפטורים נמנים הרכבים הדו גלגליים, אוטובוסים, רכבי חירום, נהגים בעלי תו נכה, מוניות נגישות, רכבי גרר ומוניות שירות ספיישל. 
  • בנוסף, מי שיכנס ויצא מאותו איזור בטווח של עד חצי שעה, לא יחויב בתשלום, זאת כדי לאפשר לתושבי גוש דן חופש תנועה. 
  • לעומתם, משאיות ידרשו לשלם מחיר כפול. 

מס הגודש יכנס לתוקף ב-1 במרץ 2025. 

ההכנסות מהאגרה צפויות להיות 1.3 מיליארד שקלים.

650 מיליון ש”ח בשנה שיחסכו עם אישור פרק התמרוקים ברפרומת הייבוא

פרק התמרוקים ברפורמת הייבוא אושר והביא איתו הישגים רבים:

  • במקום תקן ישראלי, מעבר לתקן אירופי וכל בושם, שמפו ותמרוק שמאושר לשיווק באירופה יהיה מאושר גם בארץ. 
  • מי שירצה לייבא תמרוקים יצטרך לעמוד בדרישה ייחודית לישראל: אחזקת תיק תמרוק ‏הכולל פרטים אודות התמרוק, היבואן, אוכלוסיית היעד וכדומה.
  • במצב כזה הוא יוכל לייבא את התמרוקים במסלול הצהרה בלבד במקום תהליך מסורבל שדרש אישור ייבוא מקדים, בדיקות מעבדה וכדומה. בכך התקינה הישראלית תאמץ את התקן האירופי באופן מלא.
  • חוץ מזה, ב-15 סוגי מוצרים יתאפשר ייבוא מקביל בתנאים מסויימים כמו בדיקת מעבדה לבחינת התאמת הייבוא המקביל למקור וכו’:  ‏אפטרשייב, דאודורנט רול־און/ סטיק ללא אלומיניום, פודרה, סומק ושימר דחוסים, קרם רגליים ללא חומצה סליצילית, לק לציפורניים(שאינו ג’ל), שעווה לרגליים, שמפו, מרכך, סבון גוף, קרם גוף, ידיים ושיער.

*כל זה אם הם לא מוצרים רגישים – שמיועדים לילדים, נשים מניקות או בהריון או מכיל רכיבי ננו.

  • פטור מאגרות ליבואנים ויצרנים במסלול הצהרה.
  • במקום רישיון עוסקים בתמרוקים לשיווק וייצור תמרוקים, יהיה מעכשיו מרשם עוסקים בתמרוקים. כשכל מי שרוצה להצטרף אליו רק צריך להעביר טפסים מתאימים ולהצהיר שהוא עומד בתקן בינלאומי מתקדם (אירופה, ארה”ב ועוד כמה מדינות) ואז הוא יוכל לשווק תמרוקים, ללא צורך לקבל אישור מהמדינה.
  • אם שר הבריאות מעוניין להחריג‏ מוצר, הוא זקוק להמלצת ועדת החריגים או לאישור הממשלה.

*נזכיר וועדת החריגים = נציגי משרדי רה”מ ומשפטים, אגף תקציבים, רשות התחרות, רשות להגנת הצרכן ומנכ”ל משרד הבריאות.

עוד רפורמה שתחסוך לציבור 650 מיליון ש”ח בשנה ותפתח את השוק לתחרות משמעותית שהצרכנים יהנו ממנה.

כל הטוב הזה צפוי להתחיל בינואר 2023. 

אנחנו לא מפסיקים לעבוד עד שהחוק יעבור קריאה שנייה ושלישית ועד שהוא ייושם בפועל. בנוסף, חשוב לזכור שככל שהרפורמה תצליח עכשיו נוכל להרחיב אותה גם בהמשך וכמובן שאנחנו נהיה שם בשביל לוודא את זה.

חיסכון של כמיליארד שקלים במסגרת פרק התקינה ברפורמת הייבוא

פרק התקינה ברפורמת הייבוא אושר. 

אישור הפרק הביא לבשורות במספר נקודות משמעותיות מבחינתנו:

  • 340 תקנים מתוך 520 יאמצו את התקן האירופי. את היתר יכולה השרה לצרף לרפורמה בהמשך, יחד עם ההבטחה כי העבודה המקצועית בנושא תסתיים עד סוף השנה. 
  • מרבית התקנים, למעט כמה בעלי סיכון גבוה, עוברים למסלול הצהרה. גם פה, את אלו שלא תוכל השרה להוסיף בהמשך.
  • תיפתח האפשרות לייבוא מקביל של מוצרים לארץ ללא העיכוב של מכון התקנים כפי שהיה עד כה.
  • חסמי היבוא הקיימים יוקלו והשוק יפתח לתחרות ללא פגיעה בבטיחות וביטחון שינבעו מהגעת המוצרים החדשים לשוק.

הרפורמה צפויה לחסוך כמיליארד שקלים בשנה לרווחת הציבור הרחב.

שרת הכלכלה דרשה לצמצם חלק מההחרגות שהתעשיינים ביקשו, אך מנהל מכון התקנים השיג דיון נוסף בכ-100 תקנים שניסה למנוע בהם אימוץ תקן אירופאי. 

שרת הכלכלה הבטיחה כי תצרף תקנים נוספים ואנחנו נהיה שם כדי לדאוג שהחוק יישום לאחר הקריאה השנייה והשלישית.

פרק התקינה ברפורמת הייבוא אושר

גם פרק התקינה אושר.

340 תקנים מתוך 520 יאמצו את התקן האירופי. את היתר יכולה השרה לצרף לרפורמה בהמשך.

מרבית התקנים, למעט כמה בעלי סיכון גבוה, עוברים למסלול הצהרה. את אלו שלא תוכל השרה להוסיף בהמשך.

גם כאן, תפתח האפשרות לייבוא מקביל של מוצרים לארץ ללא העיכוב של מכון התקנים כפי שהיה עד כה.
חסמי היבוא הקיימים יוקלו והשוק יפתח לתחרות ללא פגיעה בבטיחות וביטחון שינבעו מהגעת המוצרים החדשים לשוק.

הרפורמה צפויה לחסוך כמיליארד שקלים בשנה לרווחת הציבור הרחב.

שרת הכלכלה הבטיחה כי תצרף תקנים נוספים ואנחנו נהיה שם כדי לדאוג שהחוק יישום לאחר הקריאה השנייה והשלישית.

 

לרשימת כלל התקנים המוחרגים:

https://docs.google.com/document/d/1snGKIAkFQmG96Z7db-akGIHwmqIFiGKATUu4BDcqv_I/edit?usp=sharing

הרפורמה בחקלאות- אם כולם ירוויחו למה יש מאבק?

המבחן הראשון של הקואליציה החדשה הגיעה בדמות תקציב המדינה וחוק ההסדרים הנלווה אליו. ההערכה במערכת הפוליטית במידה רבה של צדק היא תשרוד לפחות עוד שנה וחצי.

לשרים לא היה זמן להביא תכניות שהם הכינו בעצמם, כל התכניות גובשו על ידי אגף התקציבים. עכשיו השאלה היא האם הפוליטיקאים יאשרו אותן. בראש ובראשונה את הרפורמה בחקלאות. 

 

ממשיכים להוביל את השיח לטובת הציבור כולו

רפורמת הייבוא, רפורמת החקלאות, משקאות ממותקים ועוד..
הבוקר התארח אלעד מלכא, מנכ”ל האינטרס שלנו, ב”פותחים יום” עם נועה רוזין ואלעד זוהר ברשת 13 על חוק ההסדרים והרפורמות הכלולות בו.