פוסטים

הרפורמה בחקלאות- אם כולם ירוויחו למה יש מאבק?

המבחן הראשון של הקואליציה החדשה הגיעה בדמות תקציב המדינה וחוק ההסדרים הנלווה אליו. ההערכה במערכת הפוליטית במידה רבה של צדק היא תשרוד לפחות עוד שנה וחצי.

לשרים לא היה זמן להביא תכניות שהם הכינו בעצמם, כל התכניות גובשו על ידי אגף התקציבים. עכשיו השאלה היא האם הפוליטיקאים יאשרו אותן. בראש ובראשונה את הרפורמה בחקלאות. 

 

ממשיכים להוביל את השיח לטובת הציבור כולו

רפורמת הייבוא, רפורמת החקלאות, משקאות ממותקים ועוד..
הבוקר התארח אלעד מלכא, מנכ”ל האינטרס שלנו, ב”פותחים יום” עם נועה רוזין ואלעד זוהר ברשת 13 על חוק ההסדרים והרפורמות הכלולות בו.

תיאום המחירים בלובי החקלאי ימשיך בחסות חוק ההסדרים

תיאום מחירים בין יצרנים הוא עבירה פלילית המכונה “הסדר כובל” והעוברים עליו צפויים לעונש שיכול להגיע עד חמש שנות מאסר. אבל הלובי החקלאי שאנחנו כבר יודעים שהוא לובי חזק וגדול, הצליח להחריג את הענף מהעבירה הפלילית הזאת וכך למעשה הותרו תיאומי מחירים בענף החקלאות.
במקרים רבים ייקרו את הפירות והירקות על חשבון הציבור הרחב בחסות מועצת הצמחים. מדובר בעשרות מקרים בהם המחירים עלו על חשבוננו בתיאום שמופיע באופן ברור בפרוטוקלים.
הנה כמה החלטות של מועצת הצמחים:
רשתות השיווק מוכרות במחיר נמוך מדי- לפנות למהלך משפטי
התפוחים זולים מדי- נייצא בזול לסוריה כדי שהמחיר בישראל יהיה יקר
האננסים המיובאים זולים יותר- נוריד להם את העלים ונפגע באיכות ובטריות שלהם.
מועצת הצמחים היא קרטל בחסות החוק. חוק ההסדרים שעושה רפורמה שלמה בענף החקלאות בישראל לא מתייחס לביטול הקרטל הזה, ואנחנו דורשים להכניס לחוק ההסדרים את ביטול הקרטל בענף החקלאות.
לקריאת הכתבה באתר ישראל היום: https://www.israelhayom.co.il/business/article/3749600

מחירים גבוהים לצרכן בחסות קרטל הלובי החקלאי.

מועצת הצמחים, פערי התיווך, ביטחון תזונתי, יתרון יחסי ועוד נושאים רבים.
היום התארח אלעד מלכא, מנכ”ל האינטרס שלנו, ב-“זמן כנסת” בערוץ 20 על רפורמת החקלאות ומחאת החקלאים.

הצעת מחליטים בנושא “תכנית לאומית לשיפור הרגולציה” במסגרת חוק ההסדרים

על הצעת המחליטים

בימים אלו מקדמים משרד האוצר, משרד רה”מ ומשרד הכלכלה רפורמה רחבה בכל נושא הרגולציה בישראל. ישראל מפגרת אחר העולם המערבי במספר מדדים קריטיים. כך ישראל ממוקמת במקום ה- 35 במדד קלות עשיית עסקים[1] ובמקום ה- 26 במדד החופש הכלכלי.[2]על פי הערכות ארגון ה- OECD, יחסוך הציבור הישראלי כ- 75 מיליארד שקלים בעשור הקרוב הודות לרפורמה המוצעת.

מדובר בהצעה אשר עשויה לפתור בעיות רבות של היעדר שקיפות, שבי רגולטורי וחסמי צמיחה משמעותיים לעסקים קטנים, תעשיינים ויבואנים. מהלך כזה מצריך תיאום בין מספר משרדי ממשלה, תוך הצבת שחקן ציר מרכזי שיוביל ויתכלל את המהלך. כמובן שלמערך כזה יש משמעויות תקציביות עליהן יצטרכו חברי הכנסת והשרים לתת את הדעת.

להצעת המחליטים קדם תהליך ארוך של ישיבות ועדות ושל הערות הציבור בו לקחו חלק גם ארגוני מגזר שלישי כמונו. למעשה, מקריאת הדו”ח שהוצא על ידי הממשלה יוצא שעיקר החידוש בתכנית המדוברת הוא אגימת כלל הצעדים לכדי תכנית הוליסטית אחת בעוד רכיבי התכנית נידונו בעבר והיו מוכרים וידועים למי שעסקו בנושא עוד קודם פרסום הטיוטא.

לאור הסיבות הללו בדיוק, אנו סבורים שחוק ההסדרים המאפשר פעולה הוליסטית של מספר משרדי הממשלה והמאפשר לבצע התאמות תקציביות בזמן אמת הוא המקום הנכון לביצוע הרפורמה המדוברת. אך טבעי הוא, שכאשר מקדמים מהלך להקלה ופישוט רגולציה הרגולטורים יתרעמו ויפעלו נגד אותו מהלך. מהמושכלות הבסיסיות הוא שארגונים אינם מעוניינים לוותר על כח וסמכויות המופקדים בידיהם. אלא שכלל הציבור הוא שישלם את המחיר.

 

 


[1]https://www.doingbusiness.org/en/rankings

[2]https://www.heritage.org/index/ranking