פוסטים

פרק המזון ברפורמת הייבוא אושר ויפתח את השוק לתחרות משמעותית.

מה כוללת הרפורמה?

  • מוצר מזון המשווק באירופה ישווק ללא תקינה חדשה גם בישראל. מתוך הנחה שמה שבריא לאירופאים יהיה בריא גם לציבור הישראלי. 
  • במקום בדיקת מעבדה, מזונות לא רגישים ייכנסו על בסיס הצהרת יבואן ופיקוח ואכיפה בשווקים.
  • פתיחה של ייבוא מקביל למעט מזונות רגישים.
  • כל יבואן יוכל להירשם כיבואן נאות. מה הופך אדם ליבואן נאות?
    תכנית בטיחות מזון הכוללת ניהול סיכונים, תכניות שינוע אחסון וכדומה. חשוב לציין, הוא צריך לעשות זאת: “בהתאם לתקנים בינלאומיים מקובלים”, משמע, בהתאם למה שמקובל באירופה, ככה לא ידרשו ממנו בישראל כל מיני דרישות לא הגיוניות.
    יבואן נאות צריך להביא אישור שיווק או מכירה במדינות האיחוד האירופי או אישור סחר מזון חופשי מאחת ממדינות האיחוד כדי שיוכל לייבא מזון במסלול הצהרה מאירופה לישראל.
    אם מדובר במזון רגיש הוא יצטרך להיות בקשר עם היצרן או ספק שבקשר עם היצרן, לכן במזון רגיש כנראה לא יתאפשר ייבוא מקביל.
  • ‏אחד היתרונות ברפורמה הזאת זה שהחוק עצמו מחייב את שר הבריאות לאמץ תקינה אירופית אחרי שנתן 14 יום להערות הציבור, אלא אם כן המליצה ועדת החריגים לא לאמץ תקינה אירופית.
  • ועדת החריגים תוכל גם לאפשר לשר להחריג מוצרים או דרישות מהתקן האירופי. 

*החברים בועדת החריגים יהיו: ‏נציג משרד רה”מ, מנכ”ל משרד המשפטים או נציג שלו, נציג אגף תקציבים, נציג רשות התחרות, הרשות להגנת הצרכן והממונה על חוקיות הייבוא במשרד הכלכלה.

  • מנכ”ל משרד הבריאות יהיה רשאי לפנות לוועדה יחד עם חוות דעת בריאותית שמתייחסת גם לשיקולי תחרות ויוקר המחיה, על מנת שתגבש המלצה על החרגת מוצרים.
    אם הוועדה מאשרת יכול השר להחריג את המוצר. אם לא, השר יהיה זקוק לאישור הממשלה.
    לעומת זאת, כדי לבטל החרגות השר לא יהיה זקוק לאישור של אף גורם.

תקני המזון הרשמיים של מדינת ישראל יבוטלו עד 10.2022 אלא אם כן ועדת החריגים בתוספת הממונה על התקינה המליצו לשר להשאיר תקני מזון ייעודיים.

  • בתוך כל הטוב הזה יש כמובן חריגים, בעיקר של הלובי החקלאי שדרש שהמוצרים הבאים לא ייובאו במסלול הצהרה: מזון ייעודי, תוספי תזונה, מזון לתינוקות כולל תמ”ל ומוצרים משלימים, דגים (כולל רכיכות וסרטנים), ביצים ומוצרי ביצים, משקאות משכרים, מוצרי חלב מחלב לא מפוסטר ועלה צמח הגת. 
  • חוץ מזה, הם הצליחו לדאוג שחומרי ההדברה וכדומה המשמשים לטיפול בביצים בקליפתן, חלב גולמי, בשר גולמי ופירות וירקות טריים יהיו כפופים לתקן מקומי.

הרפורמה אמורה להיכנס לתוקף בינואר 2023 וצפויה לחסוך לציבור הרחב לכם 3-4 מיליארד ₪ בשנה.

למרות כל זה קיימות ברפורמה גם כמה אנומליות.

  • נניח נאמר לפרוטוקול שדבש יישאר תחת תקן ישראלי שלא מתיר יותר מ 3-4 % סוכר בניגוד לתקן האירופי שמתיר 6% סוכר. כך, כביכול בשם הדאגה לבריאות הציבור בשל  2% סוכר, הדבש יישאר יקר ויותר אנשים יקנו 100% סוכר במקום דבש עם 6% סוכר.
  • אנומליה אחרת היא הכפפת תקן הריסוס למוצרי חקלאות גולמיים (זיתים או תפוזים) לתקן מקומי אבל מוצרים סופיים (מיץ תפוזים או שמן זית) לתקן בינלאומי.

המשמעות היא, שאם שר החקלאות לא יתקן את הצו המסדיר את חומרי ההדברה בישראל, החקלאות המקומית לא תוכל לייצר חומרי גלם לתעשיה אלא לציבור בלבד ומצד שני התעשייה לא תוכל לייבא חומרי גלם. כלומר גזר דין מוות לתעשיה ואנחנו יותר לא נראה מוצרים המיוצרים מתוצרת חקלאית.

לא נרפה, עד שהחוק יעבור קריאה שניה ושלישית בכנסת ועד שייושם.