הנדון: הערות לטיוטת תקנות התעבורה (הוראת שעה) (מס' 6) (ביטול), התשפ"ב-2022
להלן הערות לדו"ח ה RIA שפורסם ולנימוקי ביטול התקנות.
ראשית, דו"ח ה RIA שפורסם לוקה בחסר בחישוב עלות התקנות למשק. הדו"ח מעריך את עלות ההתקנים בכ- 150 שקלים בממוצע. אולם בדיקה שלנו הראתה שיש לא מעט התקנים במחירים גבוהים יותר. אם לא די בכך, הרי שמאז הודעת שרת התחבורה על דחיית חובת ההתקנים מחירם ירד, ההנחה הסבירה היא שהשארת החובה על כנה תעלה את המחירים שוב. לאור זאת לטעמנו יש לקחת בחשבון מחיר התקן ממוצע בסביבות 250 שקלים. הערכת עלות הרגולציה על ידנו היא: 1,375,500=343,875,000*150 ,כמעט 350 מיליון שקלים.
שנית, הדיון הציבורי עוסק בשאלת ערך הצלת חיי האדם מחד, ועלות הרגולציה לציבור מאידך, ללא נסיון לשים את שני הערכים על כף מאזניים, כיוון שאת ערך החיים לא ניתן להעמיד על מאזניים כלכליות. אלא שהצלת החיים עולה כסף ומשכך דילמות העוסקות בכדאיות הכלכלית של השקעת תקציבים בהצלת חיים קיימות בכל המדינות בין אם בסוגיות של כלכלת בריאות כגון אילו טיפולים לאשר במסגרת סל התרופות, ובין אם בסוגיות קרובות יותר לענייננו כגון כדאיות השקעה כלכלית בפרוייקטי תחבורה להם השפעות מצילות חיים.
פעמים רבות, שדרוג כביש, מדרכה או צומת הכרחיים בכדי למנוע תאונות ולהציל חיים. בכל מדינות העולם המערבי נבנו מודלים על מנת להעריך את כמות המשאבים המצדיקה שדרוג תשתיות בכדי להציל חיים. בארה"ב נקבע רף של 11.6 מיליון דולר (36.7 מיליון שקלים) החל משנת 2020, בגרמניה עדכנו את הערכים ב 2019 ל- 2.6 מיליון יורו (כעשרה מיליון שקלים) ובבריטניה עדכנו בשנת 2021 את הערך ל- 2 מיליון פאונד (9.4 מיליון שקלים). בישראל נוהל פר"ת (הנחיות לבדיקת פרוייקטים תחבורתיים) לשנת 2012 אומד את הערך הזה בכ- 6.1 מיליון שקלים, התאמת הערך להיום תעמיד אותו על סדר גודל של 7.5 מיליון שקלים.
יש לציין שמשמעות האומד אינה שווי כלכלי לערך חיי אדם, ערך זה, כאמור, בלתי ניתן לאמידה. משמעות האומד היא כמה משאבים נכון לנו כחברה חפצת חיים להשקיע בהצלת חיים באופן המיטבי ביותר לשמירה על ערך החיים מחד ועל המשך קיומה של הכלכלה מאידך.
עלות הרגולציה כפי שחשובה על ידנו לעיל היא כ- 344 מיליון שקלים, במונחי האומד לעיל מדובר בסכום שכדאי להשקיע בכדי להציל כ- 46 בני אדם. לפי דו"ח RIA שפורסם, מידי שנה מתים בממוצע 2.5 ילדים כתוצאה משכחה מרכב. גם אם נניח בהנחה מרחיבה שהרגולציה תסייע להציל 80% מהמקרים, הרי שמדובר בהשקעה כדאית רק בטווח של 23 שנים לפחות. בטווח זמן זה ברי לכל שיפותחו פתרונות חדשים ושעולם התחבורה ישתנה לבלי היכר כך שסביר להניח שהפתרון המוצע יהפוך לא רלוונטי.
לאור זאת אנו תומכים בביטול התקנות.
