איך משחררים את הפקק בנמלים?

תקציר מנהלים:

משבר הנמלים בישראל הינו חלק ממשבר הסחורות העולמי יחד עם מאפיינים ייחודיים משלו. באמצע חודש פברואר עמדו מחוץ לנמלי ישראל 68 אוניות כשרק חמש מהן נושאות מכולות והשאר מטען כללי. הסיבה לתור במטען הכללי היא העובדה כי מדובר במטען שקשה יותר לפרוק ולכן גם פחות כלכלי לעובדי הנמל. משום כך, הם נמנעים מפריקת המטען ככל הניתן והאוניות הללו נדחקות לתחתית התור. 

בשנים האחרונות הוקמו בישראל שני נמלים פרטיים שהיו אמורים להתמקד באוניות מכולות אבל התור בנמלים גרם לנמל הצפון להציע את שירותיו לפריקת מטען כללי. דבר זה הוביל את להכרזת סכסוך עבודה מטעם ההסתדרות. התור בנמלי ישראל עולה לציבור הרחב 36 מיליון שקלים מדי יום וככל הנראה עלה כבר יותר ממיליארד שקלים במצטבר. 

יש צורך בפעולה ממשלתית אקטיבית לסיום משבר הנמלים, לאפשר פריקת מטען כללי בנמלים הפרטיים בהליך מכרזי זריז. 

משבר הנמלים בישראל הוא אמנם חלק ממשבר הסחורות העולמי, אך עם מאפיינים ייחודיים משלו. מצד אחד בשל התנהלות פנימית מצד הנמלים המשבר בישראל חמור יותר, ומצד שני בשל התמורות בענף יש למדינת ישראל את הכלים הטובים ביותר להתמודד איתו.

נכון לאתמול, 8.2.22, 68 אוניות ממתינות בתור לנמלי הים התיכון, רק חמש מהן נושאות מכולות והיתר מטען כללי, מתכות וצוברים למיניהם, כך לפי נתוני חברת נמלי ישראל. משך זמן השהייה של אניה בנמל עלה ב- 46 שעות ברבעון הראשון של שנת 2021 ביחס לשנת 2019. אלא שנתון זה לוקח בחסר בהסבר הבעיה. כאשר מנתחים את זמני השהייה בנמלים בהתאם לסוג המטען מתקבלת תמונה טובה יותר. בעוד אוניות מכולות התעכבו בנמלים 20 שעות יותר, אוניות מטען כללי המתינו בממוצע 84 שעות יותר.

הסיבות להימשכות התור דווקא בתחום המטען הכללי קשורות אחת בשניה. מצד אחד מדובר במטען שמורכב יותר לפרוק אותו מאשר מכולות, תהליך הפריקה מצריך מכשור מיוחד ועשוי לקחת זמן רב יותר, כתוצאה מדובר בצעד פחות כלכלי מאשר פריקת אוניות מכולות. מעבר לכך, מבחינת העובדים, מטען כללי מצריך מאמץ ועבודה קשה יותר ומשכך הם נמנעים מפריקת המטען ככל הניתן. כתוצאה, נמל אשדוד הוותיק כמעט אינו פורק אוניות מטען כללי וגם בחיפה המטען הכללי נכנס בתחתית סדרי העדיפויות.

בשנים האחרונות עובר ענף הנמלים בישראל תמורות משמעותיות כאשר הוקמו שני נמלים פרטיים, נמל הצפון בחיפה ונמל הדרום באשדוד. כוונתם המקורית היתה להתמקד באוניות מכולות אבל משבר הסחורות והתור שהולך ומתארך באוניות מטען כללי הובילו את נמל הצפון להציע שירותים לפריקת מטען כללי. עם היוודע הדבר הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה בנמלים וחברות התעבורה הימיות המנהלות את התנועה בתוך הנמלים. 

 לפי דו"ח הכלכלנית הראשית התור בנמלים עולה לאזרחי ישראל שלושים ושש מיליון שקלים מידי יום, סביר להניח שאזרחי ישראל כבר שילמו כמיליארד שקלים לפחות כתוצאה ממשבר הנמלים. מיותר לציין שלפי מדדים הבינלאומיים לאיכות השירות בנמלים, ישראל ממוקמת במקומות לא טובים.

ביום 31.1.22 ניתן בבית הדין הארצי לעבודה צו מניעה זמני עד להכרעה בדיון הקבע שיימשך באפריל, לשביתה הזו. שבוע לאחר מכן ביום 8.2.22 נכנסה לראשונה אוניית מטען כללי בשערי נמל הצפון אשר נמצאת כעת בתהליכי פריקה. אלא שגם בשורה זו צריכה להילקח בעירבון מוגבל. רציף 6 בו עוגנת האוניה אינו מיועד לפריקת מטען כללי אלא לפריקת מכולות. לחברת נמל הצפון אין את הציוד המתאים לפריקת מטען ומשכך הפריקה עשויה לקחת זמן רב.

לאור זאת, מתחדד הצורך בפעולה ממשלתית אקטיבית לסיום משבר הנמלים: בחיפה קיימים שני רציפים נוספים, 7-8 שעומדים ריקים כעת ומתאימים לפריקת מטען כללי. על מנת שנמל הצפון לא יגרום לקריסת נמל חיפה הוותיק, הרציפים מיועדים להפעלה על ידי נמל הצפון בעוד מספר שנים. בעת הזו הוצע לנמל חיפה הוותיק לפרוק בו אוניות מטען כללי אולם הוא מסרב לכך ככל הנראה בשל מחלוקות עם ועד העובדים. הקיבולת ברציפים אלו עומדת על כעשרים אוניות בחודש, קצב שעשוי לסיים את משבר הנמלים תוך 3-4 חודשים. ככל הנראה, אין כרגע צורך להפעלת הרציפים למשך יותר מתקופה של חצי שנה.

הפתרון אם כן, הוא לאפשר פריקת מטען כללי בנמלים הללו למשך חצי שנה עם אפשרויות הארכה מצד המדינה בהליך מכרזי מהיר. להליך המכרזי סביר שייגשו נמל חיפה, נמל הצפון ונמל מספנות ישראל שפורק כבר היום מטען כללי אולם בהיקפים קטנים. כך ניתן יהיה מצד אחד לסיים את משבר הנמלים ומצד שני לא להעניק יתרון תחרותי משמעותי באופן קבוע לאף אחד מהצדדים.