הנדון: הערות לטיוטת תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2022), התשפ"ב–2021 

תקציר מנהלים:

• מכסות הייצור אינן משנות את כללי המשחק ולמעשה משמרות את התכנון כפי שהוא כיום ללא יומרה להוזלת מחירים. מוצע להגדיל את המכסות בעוד 500 מיליון ביצים.

• לאפשר מכסות חדשות בהיקפים גדולים יותר.

• לפטור ממכסה ביצים המיוצרות בלולים ללא כלובים.

ענף הלול בישראל

ענף הלול בישראל נחלק לשני תתי ענפים, ענף הפטם וענף הביצים. 

בענף הביצים, כ-2,800 מגדלים, המגדלים יחד כ- 2,440 מיליון ביצים לשנה. הענף מהווה כ- 18% מסך ענף הלול בישראל ותפוקתו נאמדת בכ- 1,124 מיליוני ₪ בשנה. הענף מתוכנן לאורך כל שרשרת הייצור – שר החקלאות קובע את היקף המכסות השנתי הכולל עקרונות לחלוקת מכסות אישיות, מועצת הלול ממנה מבין חבריה ועדת מכסות כאשר לנציגי המגדלים רוב בוועדה, האמונה על חלוקת מכסות אישיות. 

מעבר לכך החוק המועצה לענף הלול (להלן: מועצת הלול) מסמיך את מועצת הלול להבטיח תמורה נאותה ליצרנים הן באמצעות קביעת מחיר מינימום ליצרן, הן באמצעות תמיכה כספית והן באמצעות קניית עודפים, כל זאת באישור שר החקלאות ושר הכלכלה. מעבר לכך המחיר לצרכן מפוקח אף הוא באמצעות צו פיקוח המחירים.

בכדי לשמור על תכנון המשק מונעת המדינה ייבוא ביצים באמצעות מכס על ייבואן ארצה, המכס עומד נכון להיום על 30 אג' לביצה (27 אג' לביצה מארה"ב). יש לציין כי המחיר המפוקח לביצה בגודל L  בישראל הוא 71.4 אג' לביצה במחיר קמעונאי ו 69 אג' במחיר סיטונאי, שניהם לא כוללים מע"מ. משמעות הדבר, שאם עלות ביצה מעבר לים הינה מעל 41 אג' לקמעונאי או 39 אג' לסיטונאי, לא ניתן למכור אותה במחיר המקומי וממילא אופציית הייבוא הופכת לא רלוונטית. 

בכדי לאפשר ייבוא ביצים מדוד, מאפשרת המדינה מכסות פטורות ממכס. מכסות אלו אינן מנוצלות כל צרכן בין היתר בשל דרישות השירותים הווטרינריים (להלן: שו"ט). כיום בשל דרישות השו"ט ניתן לייבא ביצים ממספר מועט של מדינות ובהן: ספרד, איטליה, פורטוגל, הולנד, ארה"ב ולאחרונה גם אוקראינה. 

מחירי הביצים

תכנון מרכזי מעין זה, המונע ייבוא, מגביל את הייצור המקומי ומפקח על מחירי המוצרים, עבר מן העולם המפותח, ישראל נותרה זוהרת בבדידותה מבין הכלכלות המתקדמות כמקיימת משק ריכוזי בענף. לא פלא שלפי ארגון ה-OECD הביצים בישראל יקרות בכ- 80% ממחירן בממוצע מדינות הארגון ולפי אתר NUMBEO הביצים בישראל יקרות מכל העולם למעט ארבע מדינות.

איכות הביצים

הגבלת הייצור בישראל והייבוא לתוכה משליכה גם על איכות הביצים. דו"ח השירותים הווטרינריים מ 7.5.2020 מראה כי ב 2018 שיעור הסלמונלה בביצים הגיע כמעט לכשליש מהנבדקים. מאז מספר הבדיקות נמצא בעליה מתמדת המובילה לירידה בשיעור התוצאות החיוביות, אך גם היום מדובר בעשירית – חמישית מהבדיקות נמצאות חיוביות לסלמונלה. 

במענה לפניית החתום מטה לשר האוצר, ענה מנכ"ל מועצת הלול מר שמואל לויט, כי ישנם שני סוגי סלמונלה העשויים לפגוע בבני אדם ובהם ראוי להתמקד. לטענתו הרף העליון להימצאות סוגי סלמונלה אלו בלולים במערב אירופה הוא 2%. רצ"ב הטבלה שצירף מנכ"ל מועצת הלול  המראה כי בישראל חרגו הלולים מעל רף זה הן בשנת 2017 והן בשנת 2019. 

מעבר לכך, המומחה ד"ר נתי אלקין סתר את דבריו מכל וכל.

בימים אלו, כאשר שפעת העופות מתפרצת ומשרד החקלאות חוקר שמא מכירת ביצים באופן פיראטי בשוק השחור תרמה להפצת המחלה, מוצע לבחון מחדש את תפיסת התכנון ומניעת התחרות גם מטעמי בריאות הציבור.

התפתחות מכסות הייצור

כאמור לעיל, השר קובע את היקף הייצור המקומי לכל שנה. להלן תיאור התפתחות המכסות ביחס לאוכלוסייה בישראל מאז 2011 עד היום.

כפי שניתן לראות, בין 2011 ל- 2014 מכסות הייצור כמעט לא השתנו, למרות גידול אוכלוסייה מצטבר של 5.9%, מה שהוביל לירידה מ 243 ביצים לנפש לשנה בשנת 2011 ל 232 ביצים לנפש לשנה בשנת  2014. לאחר מכן חל גידול חד שהביא את ייצור הביצים לנפש לשיא של 262 ביצים לנפש בשנת 2018 ומאז נותרה מכסת ייצור הביצים על כנה והובילה לירידה במספר הביצים לנפש כך שעם אישור המכסה לשנת 2020, רמת הביצים לנפש עמדה על 252 ביצים לנפש לשנה, קרוב לרמתה בשנת 2016. מאז הוגדלה המכסה לשנת 2020 ונותרה על כנה בשנת 2021. 

מכסות לשנת 2022

אולם דברי ההסבר חושפים כי כל ההגדלה הזו הינה הגדלה "על הנייר"  בלבד ולמעשה כ- 400 מיליון ביצים אינם הגדלה של כמות הביצים שישווקו אלא פיצוי לשוק כנגד יריקה בכמות הביצים שתשווק לאור אכיפת כללי השירותים הוטרינריים. בתנאים אלו מחירי הביצים בישראל יוותרו גבוהים כפי שצויין לעיל. על מנת להוזיל את מחיר הביצים יש להגדיל את מכסות הייצור כ- 500 מיליון ביצים לפחות מעבר לתוספת האמורה.

תקנה 2: מוצע להגדיל את משק הלול כך שיעמוד על 3,555 מיליון ביצים לשנת 2022.

תקנה 5א: חלוקת מכסות בהיקף 500,000 לכל לולן היא חלוקה בעייתית שכן מדובר בלולים קטנים בעלי רווחיות נמוכה ולמעשה מרחיקה שחקנים חדשים. מוצע לבטל הגדרת מקסימום למכסה בודדת.

תקנה 5א: מכסות חדשות לא יחולקו ללולנים חדשים שאינם באזורי עדיפות לאומית, עוטף עזה, צמודי גדר או צמודי גבול. לפיכך מוצע לתקן את פסקה 5 כך שבסופה יבוא: " נותרה מכסה מהמכסה שהוקצתה לאוכלוסייה זו, לאחר קביעת המכסה לכלל המבקשים בקרב אוכלוסייה זו העומדים בתנאים המפורטים בתקנת משנה (ב), תועבר המכסה לחלוקה בקרב המגדלים לפי פסקה (6);"

ולהוסיף פסקה (6): "יתרת המכסה לפי תקנה זו, לאחר ההקצאה בהתאם לפסקאות (1) עד (5), תוקצה למגדלים חדשים במקומות שלא נכללו בפסקאות (1) עד (5)."

עידוד לולים ללא כלובים

אנו חוזרים על עמדתנו משנים קודמות לפיה בכדי לעודד מעבר ללולים ללא כלובים ניתן להגדיר ביצים שיוצרו בלולים אלו כביצים פטורות ממכסות וכך לעודד מעבר ללולים ללא כלובים בהקדם.