תקציר מנהלים:
אנחנו תומכים בתקנות תחת תיקונים שיש לתקן:
- תוספת הרביעית תחדל להגדיר תהליכים, מדינות מאושרות מסויימות או מדינות נקיות ממזיקים מסוימים. תחת זאת, הדרישות יהיו למשלוח הנקי ממזיקים ויסווגו בתקנות לפי מדינת מקור וגידול.
- גידולים הקיימים במסלול ייבוא בתוספת התשיעית ייובאו גם במסלול ברירת המחדל/התוספת הרביעית.
התייחסות מלאה
- ביום 1.8.21 התקבלה החלטת ממשלה 213 שעניינה תכנית להגברת התחרות בחקלאות. כחלק ממנה הוטל על שר החקלאות: "לתקן את תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי), התשס"ט-2009 (להלן – תקנות הגנת הצומח), באופן הבא:
א. ברירת המחדל תהיה שניתן לייבא פירות וירקות למאכל (להלן – צומח) בכפוף לצירוף תעודת בריאות כהגדרתה בתקנות והצהרת יבואן על עמידה בדרישות הפיטוסניטריות של ישראל, כנדרש בהסכמים הבין-לאומיים הנוגעים לעניין, הכול כפי שיקבע השר בתקנות; ברירת מחדל זו לא תחול על יבוא באמצעות כבודת יד אלא על יבוא מסחרי בלבד.
ב. תיקון התקנות כאמור בסעיף קטן (א) ייכנס לתוקף בתוך שישה חודשים ממועד קבלת החלטה זו."
אם כן, תקנות אלו צריכות להיבחן בפרספקטיבה של שינוי ברירת המחדל לייבוא פירות וירקות לישראל על סמך תעודת בריאות והצהרות יבואן. לכן, על מנת לקצר את אורך היריעה, לא נאריך בחשיבות פתיחת הענף לייבוא ומשמעות החסמים הלא מכסיים על ייבוא המוצרים לישראל, אלא במקומות בהם הדבר נדרש.
בקליפת אגוז יצויין דו"ח מבקר המדינה שעמד על הימשכות התהליכים בשירותי הגנת הצומח כאשר משך הזמן הממוצע לאישור בקשה הינו שנתיים. בנוסף הראה הדו"ח כי מתוך 128 בקשות שהוגשו בין השנים 2016-2020, 20 נדחו על הסף, 59 הועברו לרשימת המתנה לזמן לא ידוע, 49 החלו בהליך PRA ורק 12 סיימו את ההליך. להלן נתמקד בחריגות מברירת המחדל אשר להן השפעות כבדות על התחרות ועל רמת המחירים.
- התקנות המוצעות אכן מציעות ברירת מחדל לייבוא באמצעות תעודת בריאות אולם מוחרגים ממנה מוצרים על בסיס שתי תוספות:
התוספת הרביעית
לפי דברי ההסבר, התוספת אמורה לאגד קריטריונים למוצרים המוכרים לשירותי הגנת הצומח על מנת לוודא שהם מיובאים בהתאם לקריטריונים הללו ובכך נמנעת כניסת מזיקים. חלק מהגידולים נדרשים לטיפולים מסוימים, אחרים נדרשים להיות נקיים ממזיקים מסוימים. אולם יש גם קריטריונים שהם בגדר פגיעה קשה בתחרות.
לדוגמה, קיווי מאושר לייבוא מניו זילנד בלבד. במצב כזה סביר להניח שיתפתח מונופול ניוזינלדי החולש על השוק הישראלי. בימים אלו, פועל המשרד על מנת להגדיל את מגוון המקומות מהם ניתן לייבא ביצים לישראל מתוך הבנה שתלות במספר מדינות מצומצמות עשויה לגרום למחסור או לעליית מחירים, אין טעם להעתיק את המצב גם למוצרים אחרים.
מוצרים נוספים אמנם מאושרים לייבוא ממספר מדינות אולם הכלל הוא שהייבוא מאושר רק ממדינה הנקיה ממזיקים מסוימים. במקרה כזה קשה מאוד להוכיח שמדינה נקיה ממזיקים, לעומת זאת ניתן לבדוק האם משלוח מסוים נקי ממזיקים אלו. אחדד: החשש המרכזי אינו צמצום מדינות המקור אלא החשש הוא שרגולטורים בארצות המוצא לא יסכימו לאשר כי המדינה נקיה ממזיקים מסוימים כיוון שאין באפשרותם באמת לדעת האם בכל שטח המדינה אין כעת מזיק כזה. משלוח מסוים לעומת זאת, כאמור, ניתן לבדוק.
גם באשר לחלק מהטיפולים הנדרשים לביצוע עבור חלק מהגידולים ישנה בעיה שכן טיפולים מסוימים הנדרשים לפי התוספת הרביעית אינם מאושרים לביצוע על ידי מדינת המקור. יצויין כי דו"ח מבקר המדינה הדגיש את הצורך במתקני טיפול בנמלים על מנת לבצע טיפול בגידולים מסויימים בכניסה לישראל.
המשותף לכל אלו הוא שמדובר בדרישות תהליכיות ולא תוצאתיות. התקנות צריכות לקבוע רשימת המזיקים שיש לבדוק שאינם קיימים במשלוח עבור כל גידול או לבדוק את הייבוא מכל מדינה ולא מה הם התהליכים שהובילו לכך שמזיקים אלו אינם קיימים.
התוספת התשיעית
התוספת התשיעית נועדה לשמר את ייבוא המוצרים באפיק המתבצע כיום, שהוא יעיל מבחינת היבטי הגנת הצומח ואינו מונע ייבוא. אולם לצד זאת על פי התקנות כעת, גידולים המופיעים בטור א' של התוספת אינם מאושרים לייבוא ממדינות שאינן בטור ב' כלל. המשמעות היא חסימה משמעותית של ייבוא, ריכוזיות במקטע הספקים והעלאת הסיכון למחסור. מוצע לאפשר ייבוא מוצרים המופיעים בטור א' ממדינות שאינן בטור ב' באמצעות התוספת הרביעית או ברירת המחדל.
בנוסף, לפי התקנות לא יתאפשר כלל ייבוא בננות, הדרים, תפוחי אדמה ומנגו. הנימוק בדברי ההסבר הוא שמדובר בענפים גדולים שעשויים להיפגע מכניסת מזיקים לישראל. אולם טיעון זה נראה כאילו נועד להשיג מטרה אחרת. לרוב, החשש בהגנת הצומח אינו מפני מזיקי בננות שיגיעו על גבי הבננות, זהו לרוב חשש רחוק כיוון שאם הבננות המיובאות מגיעות בריאות אין חשש שמא מזיק שיגיע איתן יגרום לנזק נרחב למטעי הבננות המקומיים. החשש הסביר יותר הוא שמא ייכנסו יחד עם גידולים אחרים מזיקים, שלאותם גידולים אינם מזיקים, אך עשויים להזיק לגידול מקומי אחר, בדוגמה שלנו – בננות. אם כך, מניעת ייבוא בננות אינה מגינה דווקא על מטעי הבננות המקומיים. נראה מאופי הנימוק שמטרת התקנות היא למנוע ייבוא מתחרה לענפים הללו באופן שמנוגד לחלוטין לרציונל של הרפורמה.
