[av_section min_height='50' min_height_px='500px' padding='default' shadow='no-border-styling' bottom_border='no-border-styling' bottom_border_diagonal_color='#333333' bottom_border_diagonal_direction=" bottom_border_style=" scroll_down='aviaTBscroll_down' custom_arrow_bg=" id=" color='main_color' background='bg_color' custom_bg=" background_gradient_color1=" background_gradient_color2=" background_gradient_direction='vertical' src='https://our-interes.com/wp-content/uploads/2019/09/2.jpg' attachment='536' attachment_size='full' attach='scroll' position='center center' repeat='stretch' video=" video_ratio='16:9' overlay_enable='aviaTBoverlay_enable' overlay_opacity='0.7' overlay_color='#ffffff' overlay_pattern=" overlay_custom_pattern=" av_element_hidden_in_editor='0' av_uid='av-k1v0vxa3']
[av_three_fifth first min_height=" vertical_alignment=" space=" custom_margin=" margin='0px' link=" linktarget=" link_hover=" padding='0px' border=" border_color=" radius='0px' background='bg_color' background_color=" background_gradient_color1=" background_gradient_color2=" background_gradient_direction='vertical' src=" background_position='top left' background_repeat='no-repeat' animation=" mobile_breaking=" mobile_display=" av_uid='av-10w0b5']
[av_heading tag='h1' padding='10' heading='שמים קץ לשביתות' color=" style='blockquote modern-quote modern-centered' custom_font=" size='60' subheading_active=" subheading_size='15' custom_class=" admin_preview_bg=" av-desktop-hide=" av-medium-hide=" av-small-hide=" av-mini-hide=" av-medium-font-size-title=" av-small-font-size-title=" av-mini-font-size-title=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" margin="][/av_heading]
[/av_three_fifth][av_two_fifth min_height=" vertical_alignment=" space=" custom_margin=" margin='0px' link=" linktarget=" link_hover=" padding='0px' border=" border_color=" radius='0px' background='bg_color' background_color=" background_gradient_color1=" background_gradient_color2=" background_gradient_direction='vertical' src=" background_position='top left' background_repeat='no-repeat' animation=" mobile_breaking=" mobile_display=" av_uid='av-utk41']
[av_video src='https://www.youtube.com/watch?v=xQD32AmRdHs' mobile_image=" attachment=" attachment_size=" format='16-9' width='16' height='9' conditional_play=" av_uid='av-kg95hlhu']
[/av_two_fifth][/av_section][av_section min_height='50' min_height_px='500px' padding='default' shadow='no-border-styling' bottom_border='no-border-styling' bottom_border_diagonal_color='#333333' bottom_border_diagonal_direction=" bottom_border_style=" scroll_down='aviaTBscroll_down' custom_arrow_bg=" id=" color='main_color' background='bg_color' custom_bg=" background_gradient_color1=" background_gradient_color2=" background_gradient_direction='vertical' src='https://our-interes.com/wp-content/uploads/2015/02/blog.jpg' attachment='494' attachment_size='full' attach='scroll' position='center center' repeat='stretch' video=" video_ratio='16:9' overlay_enable='aviaTBoverlay_enable' overlay_opacity='0.9' overlay_color='#ffffff' overlay_pattern=" overlay_custom_pattern=" av_element_hidden_in_editor='0' av_uid='av-k1v0vxa3']
[av_two_third first min_height=" vertical_alignment=" space=" custom_margin=" margin='0px' link=" linktarget=" link_hover=" padding='0px' border=" border_color=" radius='0px' background='bg_color' background_color=" background_gradient_color1=" background_gradient_color2=" background_gradient_direction='vertical' src=" background_position='top left' background_repeat='no-repeat' animation=" mobile_breaking=" mobile_display=" av_uid='av-ou4pl']
[av_textblock size=" font_color=" color=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" av_uid='av-kz081' admin_preview_bg="]
תקציר מנהלים
- ארגוני העובדים צמחו מאה ה- 18 לאחר המהפכה התעשייתית ותהליך העיור שנלווה אליה, בכדי לייצג את הפועלים נטולי ההשכלה והמיומנות, אל מול בעלי ההון במגזר הפרטי. עם התפשטות הדמוקרטיה, הפועלים הפכו מיוצגים בפרלמנטים ברחבי העולם. חוקים להגנה על עובדים נחקקו ועודם נחקקים בפרלמנטים השונים עד אשר ארגוני העובדים איבדו את תפקידם המסורתי.
- המגזר הציבורי נחשב במשך שנים כמגזר בו יש לאסור ולהגביל התאגדויות עובדים כדי למנוע מאינטרסים אישיים להיות מעל האינטרס הציבורי. בשבעים השנים האחרונות ישנה סטיה מנורמה זו וכיום ליבת הפעילות של ארגוני העובדים בישראל נעוצה דווקא במגזר הציבורי.
- בישראל זכות השביתה אינה מעוגנת בחקיקה כי אם בפסיקת בית המשפט. בניגוד לארה"ב ולמדינות אירופה זכות השביתה במגזר הציבורי אינה מוגבלת כלל.
- עלותו הישירה של יום שביתה למשק הישראלי נאמדת בכ- 500 מיליון – 1.4 מיליארד שקלים. מדינת ישראל איבדה כ- 0.2% מהתוצר שלה בשל שביתות.
- בשנים האחרונות אנו עדים לשקט יחסי ולהיעדר שביתות. אולם אחת הסיבות המשמעותיות לכך היא העבודה ששביתות במגזר הציבורי עשויות להיות כה אפקטיביות מצד ארגוני העובדים עד שממשלות מעדיפות לקבל את דרישות העובדים עוד בטרם אלו מימשו את איומי השביתה מצידם.
- בכדי לצמצם את היקף הפגיעה מוצע לנקוט בקו המאפיין את מדינות העולם המערבי ולהגביל שביתה בשירותים החיוניים. בכדי למנוע פרצות ומעקפים של החוק, עיצומים יוגדרו כשביתה לכל דבר ועניין וכנגד שביתות שאינן על פי חוק ניתן יהיה לתבוע את ארגון העובדים תביעת נזיקין על ידי צד שלישי. כמו כן, תיאסר שביתה כנגד הריבון בצעדים הנוגעים לאסדרת תחום/שוק מסויים ויאסרו שביתות הזדהות למיניהן. מחלוקות בנוגע לשכר ותנאי שכר יוסדרו במנגנון בוררות שיכריע בין הצדדים.
להמשך קריאה >>
[/av_textblock]
[/av_two_third][av_one_third min_height=" vertical_alignment=" space=" custom_margin=" margin='0px' link=" linktarget=" link_hover=" padding='0px' border=" border_color=" radius='0px' background='bg_color' background_color=" background_gradient_color1=" background_gradient_color2=" background_gradient_direction='vertical' src=" background_position='top left' background_repeat='no-repeat' animation=" mobile_breaking=" mobile_display=" av_uid='av-e0n3t']
[av_sidebar av_uid='av-81ypl' widget_area='Displayed Everywhere']
[/av_one_third]
[/av_section]
[av_one_full first min_height=" vertical_alignment=" space=" custom_margin=" margin='0px' link=" linktarget=" link_hover=" padding='0px' border=" border_color=" radius='0px' background='bg_color' background_color=" background_gradient_color1=" background_gradient_color2=" background_gradient_direction='vertical' src=" background_position='top left' background_repeat='no-repeat' animation=" mobile_breaking=" mobile_display=" av_uid='av-ou4pl']
[av_codeblock wrapper_element=" wrapper_element_attributes=" codeblock_type=" av_uid='av-k1v34jf0']
[/av_codeblock]
[av_textblock size=" font_color=" color=" av-medium-font-size=" av-small-font-size=" av-mini-font-size=" av_uid='av-kz081' admin_preview_bg="]
נייר עמדה – הגבלת זכות השביתה
"אתם יודעים איך אפשר להשיג צמיחה של 5%? יש רק דרך אחת לעשות זאת. חוק בוררות חובה" ראש הממשלה בנימין נתניהו.[1]
רקע: ארגוני העובדים – מעבר מליבת פעילות במגזר הפרטי לליבת פעילות במגזר הציבורי[2]
ארגוני העובדים החלו את לפעול בבריטניה של המאה ה- 18 בעקבות המהפכה התעשייתית ותהליך העיור שהתלווה אליה. כח עבודה לא מיומן, נטול השכלה הגיע מהכפרים ואייש מגוון תפקידים במפעלי התעשייה החדשים. ללא עבודה היו מוצאים את עצמם אותם פועלים בחרפת רעב. תלותם המוחלטת במעסיקים הובילה את האחרונים לנצל זאת לצרכי מיקוח והפחתת שכר לעובדים. אלו בתורם התאגדו לוועדי עובדים ובשלב השני לאירגוני עובדים בתצורתם המוכרת כיום.
העולם במאה ה-21 אינו דומה לעולם במאה ה-18 בכל הקשור לזכויות אדם וזכויות עובדים. הדמוקרטיה התפשטה בעולם ובכך ציבור העובדים הפך מיוצג בבתי המחוקקים במדינות השונות, אלו חוקקו חוקי עבודה שנועדו להגן על העובדים, עוגן מעמדם של ארגוני העובדים, הוכרה זכות השביתה ועוד. אולם בכל אלו, הנחת המוצא היא שארגוני עובדים מגנים על זכויות העובדים מפני בעלי ההון – המעסיקים ומייצרים תנאים שווים יותר לניהול מו"מ על שכר ותנאי שכר. בכל הנוגע למגזר הציבורי, הרציונל הוא שתפקידו הוא לשרת את האינטרס הציבורי ולכן אי מקום לבעלי אינטרס פרטי, כגון העובדים, במנגנון קבלת ההחלטות. אשר על כן, במדינות רבות באירופה ובארה"ב נוצר מנגנון בו אין למגזר הציבורי זכות למו"מ קיבוצי ובו הוחלו הגבלות על זכות השביתה במגזר הציבורי, בד בבד עם תנאי העסקה ייחודיים דוגמת ותק וביטחון תעסוקתי.
סטיה מהציר הזה החלה בשנות החמישים של המאה העשרים. תחילה היה זה ראש עיריית ניו יורק שאפשר לעובדי העירייה לנהל מו"מ קיבוצי, לאחר מכן מושל מדינת וויסקונסין אפשר מו"מ קיבוצי ברמת המדינה ולבסוף הנשיא ג'ון פ' קנדי אפשר לעובדי הממשל הפדרלי להתאגד, כיום רק בשלוש מדינות: וירג'יניה, צפון קרוליינה ודרום קרוליינה אסור לעובדים לנהל מו"מ קיבוצי. גם באירופה בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת הובילה התרחבות מדינת הרווחה לעלייה במספר העובדים בשירות הציבורי ולאחר מכן להיתר ניהול מו"מ קיבוצי. אולם כפי שנראה בהמשך, בכל המדינות הללו, יש הבדל משמעותי בין התאגדות עובדים במגזר הציבורי להתאגדות העובדים במגזר הפרטי. בניגוד לארה"ב או לארצות אירופה, ישראל קמה על יסודות סוציאליסטיים וארגונים העובדים בה קדמו למדינה. למעשה עוד בימי טרום המדינה ההסתדרות העסיקה בעצמה את העובדים ודאגה לכל רווחתם.
כאמור, עם הקדימה והדמוקרטיה פחתה תלות העובדים במעסיקים ושיעור העובדים המאוגדים ירד. בשנות השמונים עמד שיעור השכירים המאוגדים במשק על כ- 80% ואילו בשנת 2012 שיעורם עמד על כ- 25% בלבד. ישראל אינה בודדה במגמה זו. למעשה בין השנים 1999-2012 אחוז השכירים המאוגדים בירד ב כ- 18% בממוצע במדינות ה OECD.[3] בישראל, עיקר הירידה היא בענפים המסחריים. לדוגמה בענף המסחר שיעור ההתאגדות עומד על 16% ובענף השירותים העסקיים על 10% בלבד. בענפים הציבוריים לעומת זאת שיעור ההתאגדות גבוהה בהרבה: 86% בענפי החשמל והמים, 52% בחינוך, 46% במנהל הציבורי ו 34% בשירותי בריאות רווחה וסעד.
התמונה המתקבלת היא של מעבר בסיס הכח של ארגוני העובדים מעובדים חלשים נטולי השכלה ומיומנויות אל עובדים משכילים ואמידים הנהנים מתנאי העסקה ציבוריים.
שביתות בישראל
זכות השביתה לא הוכרה בחקיקה בישראל, אולם בית המשפט קבע שמדבור ב"זכות יסוד שאינה מעוגנת עלי ספר".[4] שביתות ליוו את ההיסטוריה הכלכלית של ישראל מאז ומתמיד. בין השנים 2004-2006 היה שקט יחסי אולם הוא הופר עם גל השביתות בשנת 2007. מאז 2008 ישנו שקט יחסי אולם קשה לדעת האם מדובר בגל שקט שעתיד להיגמר או שמא מדובר בשינוי מגמה.
היעדר שביתות אינו מלמד על היעדר כוח מצד ארגוני העובדים, למעשה אחת הטענות היא שהוא מלמד על עודף כח בידי ארגוני העובדים. כאשר בידי ארגוני העובדים כח רב בהפעלת שביתות התמריץ של הממשלות הוא להיכנע לדרישות ארגוני עובדים בטרם תיפתח שביתה. זו אחת הסיבות לשקט היחסי מאז 2008. דוגמה בולטת לכך מספק פינחס עידן, יו"ר ועד רשות שדות התעופה כאשר דרש העלאת שכר בשיעור 4%: "אני מקווה שהפעם יבינו שאין טעם בשביתות כי בסוף תמיד אנחנו מקבלים את מה שמגיע לנו, אז מה הטעם לריב?"[5]
ובכל זאת, לשביתות השפעות עצומות על המשק הישראלי, חלקן היקפיות ולא את כולם ניתן לאמוד. זו הסיבה ששינה שונות גדולה באמדן העלות הישירה ליום שביתה במשק. לפי איגוד לשכות המסחר, העלות המלאה של יום שביתה למשק עומדת על 500 מיליון ₪ במחירי 2007.[6] אומדן שנעשה על ידי חברת 'דן אנד ברדסטריט' עלות יום שביתה למשק הינה 1.4 מיליארד שקלים במחירי 2013.[7] חישוב שנעשה על ידי פורום קהלת העלה שישראל איבדה כ 0.2% מהתוצר שלה כתוצאה משביתות.[8]
שביתות אינן מקשה אחת. אין דומה שביתה בנמלי הים כשביתה במערכת הבריאות ואין זו כראי שביתה ברשויות גביית מיסים למיניהם. ככל שמדובר בשירות חיוני יותר השפעתה של השביתה ושל האיום בשביתה יהיה משמעותי יותר ו"מאזן האימה" מוטה לטובת העובדים על חשבון האינטרס הציבורי. לא זו בלבד אלא שניתן לחלק את סוגי השביתות שביתות הנוגעות לענייני שכר, שביתות פוליטיות ושביתות "מעין פוליטיות" הנמצאות בטווח הביניים בין השתיים. להלן נתייחס להגבלת השביתה בשירותים החיוניים בכדי לאזן במעט את "מאזן האימה" הקיים היום.
הגבלות על שביתה בשירותים החיוניים
מחקר של ארגון תחרות מראה שבישראל קיים מצב חריג בו ארגון אחד, ההסתדרות הכללית, מאגד את רוב העובדים המאוגדים גם במגזר הציבורי ובשירותים החיוניים וגם במגזר הפרטי. עובדה זו בולטת במיוחד לנוכח העובדה ששביתות הזדהות, בו כלל המשק שובת בגלל סכסוך עבודה מקומי, ושביתות כלליות הן חוקיות בישראל.
במגוון מדינות בעולם זכות השביתה במגזר הציבורי מוגבלת. בנורבגיה, שבדיה ודנמרק, הפרלמנט רשאי להורות על סיום השביתה באמצעות "חוק חזרה לעבודה" עקב אינטרס לאומי, כלכלי או חברתי. ביפן אותה המכות נתונה לראש הממשלה ובספרד הממשלה רשאית להורות על סיום שביתה ומסירת הסכסוך לבוררות. בבלגיה השר הממונה רשאי להורות על עצירת שביתות בשירותים הציבוריים המוגדרים כחיוניים (כוחות הביטחון, שירותי תחבורה שידור הציבורי) ובנוסף ברשימה של שירותים המוגדרים כחיוניים תחת המגזר הפרטי כפי שנקבע בהסכמים בין ארגוני עובדים לארגוני מעסיקים. באוסטרליה על הרגולטור לאשר שביתה ובמקרים מסויימים יכול אף השר הממונה להורות על ביטול השביתה.
בארה"ב אסורה השביתה לעובדי הממשל הפדרלי. 31 מדינות אימצו כללים בהתאם לממשל הפדרלי, 19 אחרות אוסרות אף על התאגדות עובדי הציבור במדינות. החריגים הם עובדי הרכבות והתחבורה האווירית החסים תחת מוסד בוררות.
בגרמניה אסורה השביתה על עובדי ציבור, בכללם גם מורים ועובדים סוציאליים. בשבדיה ובדנמרק קיים איסור שביתה על עובדי ציבור המפעילים סמכות בשם המדינה. בספרד ובאיטליה אמנם מותרת שביתה אך ישנה חובת מתן שירותים מינימליים גם בזמן שביתה. במדינות האנגלוסכסיות, אוסטרליה ובריטניה שביתה חייבת לקבל את אישור רוב העובדים בהצבעה מקדימה, באירלנד החובה הזו מושתת על שירותים חיוניים בלבד.
מתווה ההצעה בפועל
- תוגבל זכות השביתה בשירותים החיוניים: אספקת חשמל, אספקת מים, שירותי תקשורת, כיבוי אש, אספקת גז ונפט, מתן שירותים רפואיים דחופים, שירותי הסעת המונים הפועלים כמונופול אזורי או ארצי, שליטה ופיקוח במעברי הגבול, נמלי הים והאוויר ושירותי חינוך ציבוריים.
- ככל שתהיינה מחלוקות הנוגעות לפרשנות הסכמי שכר קיימים או להיבטים הקשורים לשכר ותנאי שכר יתבררו המחלוקות במוסד בוררות.
- תאסר שביתה כנגד הריבון – תאסר שביתה בשירותים ממשלתיים כנגד החלטות ממשלה או חקיקה הנוגעות לאסדרת שוק ו/או תחום. שביתות יותרו בשירותים שאינם חיוניים בכל הנוגע להתנהלות המדינה בהיותה מעסיקה.
- ייאסרו שביתות "הזדהות" – כלומר שביתה של מי שאינם צד למחלוקת בין המדינה לבין תאגיד או גוף מסויים.
- בכדי למנוע עקיפה של החוק, עיצומים יוגדרו כשביתה לכל דבר ועניין.
- במקרה של שביתות בלתי חוקיות, יוכל צד שלישי לתבוע את ארגון העובדים תביעת נזיקין בגין הפסדיו כתוצאה מהשביתה.

נספח א'
[1] נתניהו לוחץ על כחלון: חוק בוררות חובה והפחתת הרגולציה, עמירם ברקת, גלובס, 26.7.2016.
[2] מבוסס על "הוועדים החזקים מול המדינה של כולנו", ריקי ממן, 'השילוח' גיליון 12.
[3] "ארגוני עובדים בישראל: ניתוח כלכלי והמלצות חקיקה", אמיר פדר, ד"ר מיכאל שראל וצביה זיכרמן, פורום קהלת, 2016. תרשים מלא בנספח א.
[4] ראה בג"ץ 84/525 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה פ"ד מ)1 )673 ,703.
[5] יו"ר ועד עובדי רש"ת: "דורשים 4% העלאת שכר. מגיע לנו", ספיר פרץ, גלובס, 16.6.2015.
[6] "הסוחרים: עלות יום שביתה למשק – 500 מיליון ש'; ההסתדרות: "האחריות מוטלת לפתחה של הממשלה", חיים ביאור, 'הארץ', 25.2.2007.
[7] "דן אנד ברדסטריט ישראל: עלות יום שביתה כללית במשק – 1.4 מיליארד שקל", עינת בן יהודה, 'דה מרקר', 20.10.2003.
[8] "ארגוני עובדים בישראל: ניתוח כלכלי והמלצות חקיקה", אמיר פדר, ד"ר מיכאל שראל וצביה זיכרמן, פורום קהלת, 2016.
[/av_textblock]
[/av_one_full]