הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים

הנדון: הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – הגבלת מרווחי שיווק על ירקות), התשפ”א-2021

 

מדובר בהצעת חוק שעשויה להוביל למחסור, לפגיעה במרכולים הקטנים, למניעת הוזלת מחירים ואף לתיאומי מחירים.

החלת פיקוח מחירים

בתנאי תחרות ישנם רק שני מצבים אפשריים לקביעת פיקוח מחירים על ידי המדינה:

מצב ראשון – המחיר שייקבע על ידי המדינה נמוך ממחיר השוק: במצב כזה הביקוש ללחם במחיר נמוך יגדל אולם בשל היעדר רווחיות פחות מאפיות ישווקו לחם וכמות הלחם המיוצר תקטן. התוצאה: מחסור בלחם מלא בשווקים.

מצב שני – המחיר שייקבע על ידי המדינה גבוה ממחיר השוק: במצב כזה לכאורה לא תהיה השפעה של פיקוח המחירים על השוק. אלא שמדובר במצב לכאורי בלבד. בפועל שולי רווח נמוכים, בוודאי בעת משבר סחורות עולמי, מרתיעים יזמים קטנים לפעול בשוק. ככל ששולי הרווח נמוכים יותר, פחות יזמים יטו לקחת את הסיכון ולהיכנס לשוק. עיננו הרואות כעת את שליטתן המוחלטת של המאפיות הגדולות בשוק הלחם המפוקח, לעומת קיומם של מתחרים קטנים יותר האופים לחמים לא מפוקחים, כראיה לכך. 

היוצא מכאן הוא שהחלת פיקוח על מחירי הפירות והירקות המלא תוביל להקטנת המגוון ולפגיעה בתחרות במקרה הפחות גרוע ולמחסור במקרה החמור יותר.

דוגמה לכך ניתן לראות במחירי המסכות בשנתיים האחרונות. מיד לאחר פרוץ מגפת הקורונה והזינוק בביקוש העולמי למסכות מחירי המסכות האמירו עד כדי שלושה וארבעה שקלים למסכה. גם אז נשמעו קולות, כולל של שר הכלכלה דאז, לפקח על מחירי המסכות. בפועל עליית המחירים עודדה יזמים להשקיע בפתיחת מפעלים וקווי ייצור נוספים למסכות. כך עליית המחירים גרמה להגדלת ההיצע שהוריד חזרה את המחיר לרמתם היום, כעשרים אגורות למסכה בלבד. פיקוח על מחירי המסכות היה מצנן כניסת יזמים לתחום, מעכב את הגדלת ההיצע ובפועל מותיר את המחירים ברמה גבוהה מכפי שהם כיום לפרק זמן ארוך יותר.

לא בכדי העיר מבקר המדינה כי: “הפיקוח על המחירים הוא פתרון ביניים, חלקי ולא יעיל להסרת פגיעתם של כשלים תחרותיים..”

תיאום מחירים מאפשר קרטל

בשנת 2015 קבע בית המשפט כי חמש שנים קודם לכן, ארבע המאפיות הגדולות: ברמן, דוידוביץ’, אנג’ל ודגנית מרחבית חברו יחד להסדר כובל לפיו לחמים מפוקחים לא ימכרו בפחות מהמחיר המפוקח. הרי לפנינו מצב בו הפיקוח על המחירים הפך לכלי שרת בידי עבריינים על מנת לייקר מחירים ולפגוע בציבור הרחב. פיקוח המחירים היה שחקן משמעותי ביצירת הקרטל שכן הו דחק שחקנים קטנים שיכלו לאתגר את הקרטל, מהשוק ויצר בנצ’מרק שיוצר אמון בין השחקנים השונים ולא מעורר את חשד הרשויות. יצויין כי על פי חוק מותר לתאם מחירים בענף החקלאות אלא שמוסכם כי זו לא תוצאה רצויה עבור הצרכנים.

בעולם

ישראל היא המדינה היחידה בין מדינות ה OECD המתערב בקביעת מחירי המזון ובפרט המפקחת עליהם.

האם מדובר בשוק התחרותי

בכל הנוגע לשוק המזון הישראלי ושוק הפירות והירקות בפרט, מדינת ישראל לוקה בחסר בפתיחת הענף לתחרות. ניכר כי יוקר המחיה בתחום זה נובע ממחסור בתחרות אשר מרחיק שחקנים חדשים ומבסס את השחקנים הקיימים. עם זאת ההתייקרות אינה נובעת מפערי תיווך ושיווק אלא מאי-פתיחה מספקת של השוק לייבוא ולהגדלת ההיצע. לשם ביסוס טענתינו ננתח את אחוז הרווחיות במקטעי הייצור, ההפצה והשיווק לצרכן. 

  • היצרנים – החקלאים: 

אמדני הלמ”ס לענף החקלאות מראים כי בשנת 2020 ערכה של התוצרת החקלאית המקומית עמד על 31 מיליארד שקלים (18 מיליארד מתוכם הינו גידול צמחיה). ההכנסה מתוצרת זו נאמדת בשנת 2020 בכ-13 מיליארד שקלים, אשר מתוכה משולמים כ-7.4 מיליארד כמשכורות לשכירים. במילים אחרות, הרווח התפעולי של החקלאים בשנת 2020 נאמד בכ-5.6 מיליארד קרי 18%. הרווח התפעולי הממוצע בשנים 2018-2020 עומד על 17.8%. ראוי לציין כי רמת רווחיות גבוהה מעידה לרוב על ריכוזיות בתחום, מה שמחזק את המסקנה כי בכדי להוריד את יוקר המחייה יש לפתוח את השוק לייבוא והגדלת ההיצע. 

  • משווקים ומפיצים:

בהתבסס על דוחותיה הכספיים של החברה הציבורית “ביכורי השדה” ניכר כי הרווח התפעולי של חברות השיווק וההפצה קטן. הרווחים התפעוליים בשנת 2020 עמדו על 2.6% בלבד שהם 32 מיליון שקלים מתוך מחזור הכנסות של 1.231 מיליארד. שוק השיווק וההפצה הינו שוק מבוזר המונה שחקנים רבים ועל כן אחוז הרווח התפעולי קטן עקב התחרות הרבה. 

  • רשתות השיווק:

כקודמו, גם נתח השוק דנן מונה שחקנים רבים ורווי בתחרות. עדות לכך ניתן לראות בירידת נתח השוק של שלוש הרשתות הגדולות מ-57% ל-41% (2019), ובדו”ח חברת “מדרוג” אשר תיארה את ענף הקמעונאות כך: “ענף קמעונאות המזון בישראל מוערך על-ידי מדרוג כבעל סיכון עסקי גבוה יחסית ליתר ענפי המשק בשל תחרות גבוהה”. מבחינת רווחים תפעוליים של החברות הגדולות מדובר על רווח של 3.8% לרשת שופרסל (544 מיליון מתוך 14.371 מיליארד), רווח של 4.1% לרשת רמי לוי (246 מיליון מתוך 5.96 מיליארד) ורווח של 8.1% לרשת יוחננוף (254 מיליון מתוך 3.122 מיליארד).

מהנתונים לעיל עולה בבירור כי פיקוח ממשלתי על מחירי הירקות לא יפתור את הבעיה אלא יחריף אותה. הבעיה נובעת מהיעדר תחרות והיצע ועל כן פתרון הבעיה הוא בפתיחת השוק לתחרות והפחתת מכסים. עמדת האינטרס שלנו היא שיש לפעול עפ”י החלטת הממשלה בעניין הרפורמה בחקלאות והגדלת ההיצע מיום ה-01.08.2021.  

 

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *