תזכיר חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות)

תזכיר חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות)

 

תזכיר חוק שירות הקבע בצה”ל (גימלאות) בא להסדיר בחקיקה פרקטיקה אשר הייתה נהוגה עד ליום זה ובמסגרת שולמה לפורשים משירות הקבע בצה”ל תוספת המכונה “השלמת תקופת שירות”. בעוד ההסדר המוצע יחול על משרתי קבע עד גיל 40, התזכיר מכשיר גם הסדר כלפי משרתי קבע שעברו גיל זה וזאת ללא שום פירוט של ההסדר. מחוות הדעת של משרד האוצר לעניין, עלותו המוערכת של התזכיר היא כ-1.5 מיליארד ש”ח בשנה ואף צפוי לעלות למעלה מכך. 

עמותת האינטרס שלנו מביעה את התנגדותה לתזכיר וזאת מהטעמים שלהלן:

  1. בבג”ץ 7922/19 צדק פיננסי ורווח נקי נ’ הרמטכ”ל העלו העותרים טענות מהותיות הנוגעות לאי-חוקיות התשלום הנהוג כיום. בתזכיר הנ”ל יש בכדי להכשיר ולהלבין תשלומים אשר חוקיותם מוטלת בספק וזאת דרך חקיקה ראשית בכך מבקש משרד הביטחון להכשיר את השרץ שהיה נהוג בניגוד לחוק.
  2. עפ”י הערכה שמרנית של משרד האוצר העלות המוערכת של התזכיר דנן היא 1.5 מיליארד שקלים ישירות למקבלי הפנסיה התקציבית הצה”לית. מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מגיפה אשר בשנתיים האחרונות גבתה קורבנות הן ברמה הפיזית והן ברמה הכלכלית. זוהי עת להתייעלות כלכלית ולהקלה על תקציב המדינה לא להכבדה כזו.

  3. מעבר לכך, לחקיקה זו השלכות רוחב כאשר ביתר מערכות הביטחון השכר מוצמד לשכר מקבלי הקבע, לעיתים על פי חוק ולעיתים גם אינו מוצמד בחוק, זוהי הפרקטיקה הרווחת. צפוי שאם חוק זה יעבור, שורה של גופים בטחוניים נוספים ידרשו העלאות גם כן. מדובר בסכומי עתק אשר לא הובאו בפני השרים לדיון.

  4.  בתזכיר החוק שהוצג לציבור לוקה בהטעיה חמורה. לפי התזכיר “לא צפויה השפעה תקציבית והחוק אף יביא לחיסכון והתייעלות כלכלית.”  אלא שלאמיתו של דבר המשמעות התקציבית הנגזרת מהחוק עומדת על כ- 1.5 מיליארד שקלים בשנה מכספי משלם המיסים. שמא יאמר הטוען שכבר היום מחולקים כספי הגדלות הרמטכ”ל בסכום הנ”ל יש להשיב שמדובר בהעברות בלתי חוקיות כיום. לומר שאין להצעת החוק המוצעת נגזרת תקציבית זה בגדר הוספת חטא על פשע.

  5. יש לציין כי כבר היום שכר מקבלי הפנסיות התקציביות בצה”ל הוא כמעט הגבוה ביותר במגזר הציבורי על אף גיל הפרישה הנמוך יחסית. רצ”ב נתונים מתוך דו”ח הממונה על השכר. שווי הפנסיה התקציבית הצבאית הממוצעת עמדה בשנת 2019 על 72.7 מיליון שקלים. פנסיה זו הוענקה לפורשים מצה”ל שגילם הממוצע היה 47 .סכום זה גבוה פי 4.4 מהפנסיה הממוצעת שקיבלו יתר עובדי שירות המדינה, אשר פרשו בממוצע בגיל 64 .

  6. בעקבות הפנסיה הגבוהה, גיל הפרישה הצעיר והעובדה שלרוב מדובר באנשים בעלי השכלה, רוב מקבלי הפנסיות התקציביות הצה”ליות עובדים בנוסף לפנסיה התקציבית ואינם נכללים כשכבה חלשה.

  7. תזכיר החוק מתייחס לגמלאי צה”ל אשר טרם מלאו להם 40 וקובע אגב אורחא גם הסדר עמום, שהשלכותיו התקציביות לא ידועות לציבור לנציגיו בכל הנוגע למשרתי קבע שגילם 40 ומעלה. לנוהל זה יש השלכות תקציביות אשר לא נכללו במסגרת הבדיקה שלוקה בחוסר שקיפות ומעלה תמיהות גם ככה.

  8. באשר לטענת הצבא המתפרסמת בתקשורת לפיה הגדלות הרמטכ”ל נועדו כדי לשפר את תנאי משרתי הקבע ולמשוך כח אדם איכותי לשירות הקבע נציין שלו היה מדובר בהעלאת שכר למשרתי הקבע בראשית דרכם בקבע ניתן היה להבין את ההיגיון בצעד כזה. העלאת שכר באמצעות מנגנון העלאות הרמטכ”ל באופן שרירותי לפי שיקול דעתו של הרמטכ”ל דווקא לאנשים אחרי שירות שכבר אין צורך להציע להם תנאים על מנת שישרתו בקבע הינה דרך מאוד לא יעילה להשגת המטרה. הדבר הנכון הוא להגדיל את שכרם של משרתי הקבע בתפקידים הנדרשים.

1 תגובה
  1. אורית פאיאנס
    אורית פאיאנס says:

    בושה וחרפה.
    הצעת חוק שהיא בושה וחרפה, לא פחות.
    איך גנץ מסוגל לעמוד מאחורי האיוולת המושחתת הזו?
    באמת, בידקו קצת יותר טוב על מה אתם מצביעים, והאם יש קשר סביר בין המטרות המוצהרות של החוק, לבין משמעותו הפרקטית.

    הגב

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *