לכבוד:
ראש הממשלה שר האוצר שר הרווחה שר הבריאות שר הכלכלה שר התחבורה שר המשפטים ח"כ בנימין נתניהו משה כחלון ח"כ אופיר אקוניס ח"כ יעקב ליצמן ח"כ אלי כהן ח"כ בצלאל סמוטריץ' ח"כ אמיר אוחנה
שר החקלאות שר החינוך שר הביטחון ח"כ צחי הנגבי ח"כ רפי פרץ ח"כ נפתלי בנט
הנדון: צעדים כלכליים לאור משבר הקורונה.
נגיף הקורונה covid-19 יצר מציאות שאינה מוכרת למדינת ישראל. צמצום פעילות המשק, הסגר, בידודים והכנת המערכת הרפואית לחירום בהיקפים שלא נראו מאז הקמת המדינה. משך הזמן בו המשק הישראלי יצטרך לפעול במתכונת מצומצמת אינו ידוע נכון לעכשיו אולם ברי כבר כעת כי מדובר מהלך בעל השפעות דרמטיות על הכלכלה הישראלית .
"האינטרס שלנו – הלובי שלך בכנסת" הוא ארגון שלא למטרות רווח הממומן באמצעות מימון המונים. תפקידו של הארגון הוא לקיים לובי לטובת הציבור הרחב אל מול קבוצות האינטרס השונות.
מטרת הצעדים המוצעים להלן, היא לסייע למשק לפעול בצורה מיטבית בזמן חירום ולהציע צעדים שיסייעו בחלוקת הנטל בין המגזרים השונים בזמן המשבר. צעדים נוספים המפורטים להלן נועדו בכדי לסייע למשק להתאושש מהמשבר בבוא העת.
חלק א' – במהלך המשבר
- גביית תשלומי תשלומי מע"מ לאחר קבלת תשלום.
הסבר: כיום עסקים משלמים מע"מ בעת הוצאת חשבונית אף אם התשלום עצמו ישולם להם לאחר מכן. בצורה כזו המס משולם מיד ואילו ההכנסה בגינה משולם המס מתקבלת מאוחר יותר. מוצע לאחד את עת קבלת התשלום לעת תשלום המס.
- ביטול מקדמות מס הכנסה לחודשים הקרובים.
הסבר: מס הכנסה אמנם משולם שנתית, אך עסקים משלמים מקדמות למס הכנסה לאור דיווחי שנים קודמות ולאור צפי הכנסות לשנה הקרובה. אין ספק שלאור משבר הקורונה הצפי אצל עסקים רבים ירד ולמעשה הם עשויים לשלם כרגע מקדמות באופן בו יעברו את סך שומת המס שלהם לשנה זו. בנוסף, מדובר בהקלה על תזרים המזומנים של עסקים. לאור זאת, מוצע לבטל מקדמות מס הכנס עבור חודשים פברואר-מאי.
- ביטול ארנונה לעסקים שאולצו לסגור על פי צו.
הסבר: עסקים רבים נאלצו לסגור את פעילותם בשל צו ממשלתי. בנסיבות אלו, אין הצדקה לחייב עסקים בגין תשלומי ארנונה עבור הזמן בו חויבו לסגור את שעריהם.
- הקטנת ארנונה לעסקים שנאלצו לצמצם פעילות בתקופת המשבר.
הסבר: בהמשך לסעיף 3, עסקים אחרים חויבו בצו להקטין את היקף השימוש במשרדים וממילא יעילות העבודה נפגעה. גם במקרה זה, אין הצדקה בחיוב ארנונה מלא בתקופה בה עסקים אינם רשאים להשתמש במלוא הנכס העומד לרשותם.
- הפחתת שכר מינימום.
הסבר: בתנאי שוק, עובדים משתכרים בהתאם לתפוקה השולית שלהם. שכר מינימום גורם שאלו שהתפוקה השולית שלהם נמוכה משכר המינימום יישארו מחוץ למעגל העבודה. לאור הקיטון בהיקף המועסקים המשק, יש להפחית את שכר המינימום ולאפשר למספר רב של אנשים להצטרף חזרה לכח העובדה.
- פישוט מעמד "עוסק פטור".
- מתן מעמד עוסק פטור לכל מי שמחזור ההכנסות שלו נמוך מרף כספי מסוים, ללא התייחסות לסיווג המקצוע.
הסבר: ההאטה במשק, גל הפיטורים והיציאות לחל"ת צפויים עשוי לעודד אנשים לנסות את מזלם כעצמאיים. הגדרת "עוסק פטור" נועדה להקל על עסקים בראשית דרכם מחד, ולמנוע מרשות המיסים לעסוק בעוסקים אשר עלות גביית המס מהם אינה כלכלית. מסיבות היסטוריות ישנם סיווגים שאינם זכאים לקבל מעמד עוסק פטור, מוצע לבטל זאת ולאפשר לכל עוסק אשר הכנסתו מתחת רף כספי מסויים לקבל מעמד עוסק פטור.
- הקמת One stop shop מקוון להקמת עוסק פטור.
הסבר: במקום שעוסקים פטורים חדשים יידרשו להגיע למשרדי מס הכנסה ומע"מ בנפרד בכדי לפתוח תיק, ניתן יהיה לפתוח תיקים באופן מקוון באתר אחד שישמש לעבודה מול מע"מ ומס הכנסה יחד.
- ביטול זמני של דמי טיפול (לעסקים) מכח חוק הסכמים קיבוציים – בסמכות שר העבודה.
הסבר: כיום ישנם איגודים מקצועיים הגובים דמי טיפול מעסקים בכפיה מכח צווי הרחבה. יש לבטל גביות חובה אלו.
- מתן תצהירים מקוונים.
הסבר: גופי ממשלה דורשים לעתים תצהירים בדבר נכונות מידע הנמסר על ידי עסקים. על תצהירים אלו להיות חתומים בחתימה ידנית ו/או חתימה מקורית של עורך דין, ויש להגישם ישירות בעותק פיזי למשרדי הממשלה. כך גם בהליך מילוי מסמכי מכרז מטעם המדינה. מעבר לתצהירים דיגיטליים יסייע בידי השוק הפרטי להמשיך את תפקודו כרגיל. כמו כן יש להחיל הוראות אלו גם באמצעות הממונה על הבנקים והמפקח על שוק ההון על בנקים וגופים פיננסיים.
תעסוקה – מגזר ציבורי
- קיצוץ הוצאות שכר במגזר הציבורי ומתן כלים ייחודיים למנכ"לי המשרדים לממש קיצוץ זה מכח תקנות לשעת חירום.
הסבר: את משבר הקורונה המדינה עתידה לסיים עם גירעון תקציבי גדול המתווסף לגירעון הקיים ממילא, כל זה בתקופה בה המשק צפוי להתכווץ. לפיכך יידרשו צעדי צמצום פיסקליים משמעותיים. לאור זאת, אנו מציעים מעבר לניהול שכר משרדי. לכל מנכ"ל משרד יעמוד תקציב שכר מופחת מהשכר במשרדו כיום. לכל משרד יוגדר אחוז הקיצוץ בתקציב השכר במשרדו. למנכ"ל המשרד תינתן גמישות להחליט האם לקצץ בשכר העובדים, לקצץ במספר העובדים או שילוב ביניהם וכן יינתנו לו כלים מכח תקנות לשעת חירום להתגבר על חסמים ביורוקרטיים והסכמיים המונעים גמישות תעסוקתית.
אנו מזהירים כי קיצוץ חד ללא מתן כלים מתאימים למנכ"לים, עלול להשאיר בתפקיד עובדים בינוניים בלבד שכן לעובדים הטובים באמת יש אופציות אחרות בשוק, אפילו בשעת משבר ובוודאי מיד עם סיומו.
- הוצאת כח עבודה שאינו חיוני במגזר הציבורי לחל"ת בדומה למודל הנעשה במגזר הציבורי.
הסבר: כיום, עובדים במגזר הפרטי אשר פוטרו או הוצאו לחל"ת נהנים מדמי אבטלה בשיעור 70% מהכנסתם. בכך נושאים שכירים במגזר הפרטי בכ-30% מאבדן השכר שלהם. נכון לרגע זה, עובדי המגזר הציבורי יצאו לחופשה בתשלום ונהנים מכיסוי 100% מאבדן השכר שלהם. בקרוב צפויים חלק מעובדי המגזר הציבורי לממש את מכסת ימי החופש שלהם. מוצע אפוא להעביר את עובדי המגזר הציבורי אשר מיצו את מכסת ימי החופש שלהם לחל"ת אשר בגינה יהיו זכאים לדמי אבטלה בסך 70% משכרם.
- הכנת מערכת החינוך, בדגש על היסודית, ללמידה גם בחודשי הקיץ על מנת לאפשר למשק לחזור לשגרה בהקדם האפשרי.
הסבר: עם תום המשבר, עצמאיים בעלי עסקים ושכירים ישובו לעבודה והמשק כולו יתאמץ לחזור לשגרה במהירות האפשרית. חופשת הקיץ עשויה להפוך לריחיים בצוואר המשק הישראלי ולפגום בחזרה לשגרה. יש לקצר את חופשת הקיץ ולאפשר להורים לשוב לעבודה ולסייע בהתאוששות המשק.
תחבורה
- מתן היתר לתחבורה שיתופית.
הסבר: בימים אלו התחבורה הציבורית מצומצמת וכתוצאה רבים מקווי האוטובוסים הופכים צפופים יותר ועשויים להפוך מוקד הדבקה. לאור זאת, מוצע לאפשר שירותי הסעה פרטיים שיסייעו לשמירה על תחבורה רציפה מחד, אך בריאה וסטרילית מאידך. מעבר לכך, בעת מיתון במשק, מדובר באפיקי הכנסה חדשים שייכנסו לשוק:
תקנה 84א', אוסרת גביית תשלום בגין הסעה ברכב פרטי. החשש שהובע על ידי משרד התחבורה הוא מפני גודש בכבישים, אולם בעת הזו, בה היציאה מהבתים מוגבלת מדובר בחשש רחוק שלא סביר שיתקיים.
מזון והצטיידות
בעת הזו, האטה בפעילות עשויה להגיע גם למגזר החקלאי. בשוק משוכלל כאשר ספק מסוים מאט את פעילותו, ספקים אחרים יכולים להגביר את פעילותם ולשמור על אספקה חיונית תדירה. אולם שוק המזון בישראל סובל משלושה חסמים בהקשר זה:
- ביטול מכסות ייצור.
הסבר: אם משק מסוים ייאלץ להאט את פעילותו, ייווצר מחסור בשוק לאור תכנון מכסות הכובל את ידי השחקנים האחרים בהגדלת התוצרת שלהם. הרציונל לפיו פועל שוק המזון בישראל הינו "ביטחון תזונתי" הנועד להבטיח קיום אספקת מזון גם בעתות משבר מחייב ביטול מכסות הייצור.
- ביטול מכסים ומכסות ייבוא על מוצרים אשר עשויים להיות במחסור.
הסבר: לו המגזר החקלאי כולו ייקלע לקשיים בייצור תמידי למשק, חסמי הייבוא עשויים להקשות על ישראל להגדיל את היצע מוצרי המזון באמצעות ייבוא.
- ביטול פיקוח המחירים על מוצרי יסוד בכדי למנוע מחסור.
הסבר: פיקוח על מחירים עלול לגרום למחסור במוצרים עליהם יש תחרות בינלאומית או לחילופין, כאלו שהביקוש אליהם גובר בימים אלו אך פיקוח המחירים מונע הגדלת היצע.
חלק ב' – התאוששות ממשבר
- רפורמה בחוקי העבודה בישראל – מבוסס על נייר עמדה: https://our-interes.com/ovdimorg/
- הגבלת שביתה בשירותים החיוניים – המציאות בה אנו חיים הובילה את ממשלת ישראל להשתמש הלכה למעשה בהגדרות שלה עצמה באשר לשאלה מיהו עובד חיוני למשק. בכך הגיעה לכדי אבסורד ההטבה לעובדי המגזר הציבורי בישראל לפיה ניתן להשבית את כלל השירותים ללא יוצא מן הכלל ללא הגבלה ממשלתית, פרלמנטרית, חוקית או כל הגבלה שהיא בזמן שבעת חירום ניתן לחייב עובדים חיוניים לעבוד. מעמד עובדי המגזר הציבורי מודגם בסעיפים לעיל כנהנים מפריבילגיות אשר במגזר הפרטי לא נהנים מהם, כנראה בשל כוחם המופרז. מוצע בזאת להגביל את השביתה בשירותים החיוניים בישראל.
- איסור שביתה כנגד הריבון – ביטול הפריבילגיה הייחודית לישראל לפיה ניתן לשבות כנגד החלטות מדיניות ממשלתיות.
- איסור על קיום שביתת הזדהות.
- הגדרת עיצומים כשביתה לכל דבר ועניין.
- החלת תביעות נזיקין בגין שביתה שלא כדין – כאשר צד שלישי ניזוק כתוצאה משביתה, הוא יוכל לתבוע תביעת נזיקין את השובתים.
- ביטול חובת ההתאגדות כאשר 30% מהעובדים בוחרים להתאגד – מוצע לאפשר לכל עובד/ת לבחור האם ברצונם להתאגד אם לאו.
- הכפפת בתי הדין לעבודה לבתי משפט מחוזיים.
- מיסוי פנסיה תקציבית.
הסבר: פנסיות פרטיות ממוסות על ידי המדינה בעוד פנסיות תקציביות אינן. יש לבטל הטבה זו ולמסות גם את הפנסיות התקציביות באותו שיעור.
- מתן היתר לקווי שירות פרטיים.
הסבר: תקנה 397 לתקנות התעבורה אוסרת הפעלת קווי שירות פרטיים. קווים אלו יסייעו בביזור הנוסעים על פני מספר רב יותר של אוטובוסים ויסייעו בצמצום הדבקה בתחבורה הציבורית.
- ביזור תכנון וניהול תחבורה לרשויות מקומיות/מטרופוליניות.
הסבר: בכדי לייעל את הליך תכנון התחבורה הציבורית הן במהלך המשבר והן לאחריו, יש לבזר את סמכויות תכנון וניהול התח"צ לרשויות מקומיות ו/או מטרופוליניות. ביזור הסמכויות יקצר את המרחק בין גורמי התכנון לאזרחים בפועל ויקל את העומס על משרד התחבורה.
בברכה,
אלעד מלכא, מנכ"ל ומייסד האינטרס שלנו – הלובי שלך בכנסת.
ד"ר אמציה סמקאי, יו"ר בצדק – עמותה למדיניות יהודית.
מקס מורוגובסקי, מנכ"ל תחבורה בדרך שלנו.
אלון תובל, מנכ"ל תחרות – תנועה לחירות בתעסוקה.
ריקי ממן, יו"ר משותפת הדור הבא – הורים למען בחירה בחינוך
אברהם תומר, יו"ר משותף הדור הבא – הורים למען בחירה בחינוך.
העתק:
מנכ"לי המשרדים.
הממונה על השכר, משרד האוצר.