הנדון: הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מוצרי מזון לתינוקות), התשפ"ב -2022
מדובר בהצעת חוק שעשויה להוביל למחסור, לפגיעה באיכות המזון, למניעת הוזלת מחירים ואף לתיאומי מחירים.
החלת פיקוח מחירים
בתנאי תחרות ישנם רק שני מצבים אפשריים לקביעת פיקוח מחירים על ידי המדינה:
מצב ראשון – המחיר שייקבע על ידי המדינה נמוך ממחיר השוק: במצב כזה הביקוש למזון במחיר נמוך יגדל אולם בשל היעדר רווחיות, פחות יצרנים וספקים ישווקו את מזון התינוקות והכמות המיוצר תקטן. התוצאה: מחסור במזון תינוקות בשווקים.
מצב שני – המחיר שייקבע על ידי המדינה גבוה ממחיר השוק: במצב כזה לכאורה לא תהיה השפעה של פיקוח המחירים על השוק. אלא שמדובר במצב לכאורי בלבד. בפועל שולי רווח נמוכים, בוודאי בעת משבר סחורות עולמי, מרתיעים יזמים קטנים לפעול בשוק. ככל ששולי הרווח נמוכים יותר, פחות יזמים יטו לקחת את הסיכון ולהיכנס לשוק. עיננו הרואות כעת את שליטתן המוחלטת של המאפיות הגדולות בשוק הלחם המפוקח, לעומת קיומם של מתחרים קטנים יותר האופים לחמים לא מפוקחים, כראיה לכך.
היוצא מכאן הוא שהחלת פיקוח על מחירי המזון לתינוקות תוביל להקטנת המגוון ולפגיעה בתחרות במקרה הפחות גרוע ולמחסור במקרה החמור יותר.
דוגמה לכך ניתן לראות במחירי המסכות בשנתיים האחרונות. מיד לאחר פרוץ מגפת הקורונה והזינוק בביקוש העולמי למסכות מחירי המסכות האמירו עד כדי שלושה וארבעה שקלים למסכה. גם אז נשמעו קולות, כולל של שר הכלכלה דאז, לפקח על מחירי המסכות. בפועל עליית המחירים עודדה יזמים להשקיע בפתיחת מפעלים וקווי ייצור נוספים למסכות. כך עליית המחירים גרמה להגדלת ההיצע שהוריד חזרה את המחיר לרמתם היום, כעשרים אגורות למסכה בלבד. פיקוח על מחירי המסכות היה מצנן כניסת יזמים לתחום, מעכב את הגדלת ההיצע ובפועל מותיר את המחירים ברמה גבוהה מכפי שהם כיום לפרק זמן ארוך יותר.
לא בכדי העיר מבקר המדינה כי: "הפיקוח על המחירים הוא פתרון ביניים, חלקי ולא יעיל להסרת פגיעתם של כשלים תחרותיים.."
תיאום מחירים מאפשר קרטל
בשנת 2015 קבע בית המשפט כי חמש שנים קודם לכן, ארבע המאפיות הגדולות: ברמן, דוידוביץ', אנג'ל ודגנית מרחבית חברו יחד להסדר כובל לפיו לחמים מפוקחים לא ימכרו בפחות מהמחיר המפוקח. הרי לפנינו מצב בו הפיקוח על המחירים הפך לכלי שרת בידי עבריינים על מנת לייקר מחירים ולפגוע בציבור הרחב. פיקוח המחירים היה שחקן משמעותי ביצירת הקרטל שכן הוא דחק שחקנים קטנים שיכלו לאתגר את הקרטל, מהשוק ויצר בנצ'מרק (benchmark) שיוצר אמון בין השחקנים השונים ולא מעורר את חשד הרשויות.
בעולם
ישראל היא המדינה היחידה בין מדינות ה OECD המתערב בקביעת מחירי המזון ובפרט המפקחת עליהם.
האם מדובר בשוק התחרותי
בכל הנוגע לשוק התמ"ל מדינת ישראל לוקה בחסר בפתיחת הענף לתחרות. ניכר כי יוקר המחיה בתחום זה נובע ממחסור בתחרות אשר מרחיק שחקנים חדשים ומבסס את השחקנים הקיימים. נראה כי ההתייקרות נובעת מאי-פתיחה מספקת של השוק לייבוא ולהגדלת ההיצע, חסמי כניסה לשוק והיעדר תחליפים למוצרים דנן.
ענף התמ"ל בישראל מאופיין בריכוזיות גבוהה ובמיעוט שחקנים. מדו"ח מחקרי שהופץ ע"י רשות התחרות ניכר כי בשוק פועלות 3 שחקניות בלבד. עוד ניתן לראות כיצד שחקניות נוספות דוגמת מדיצ'י בע"מ ושופרסל אשר ניסו להיכנס לשוק נדחקו החוצה לאחר מספר שנים בודדות. מבחינת נתחי השוק של השחקניות בשוק עולה כי מטרנה (יצרנית) היא המונופול השולט בתחום עם נתח שוק ממוצע של 52.8% (2012-2016) ואילו מיד אחריה שולטת חברת פרומדיקו (יבואנית) עם נתח שוק ממוצע של 39%. אין עוררין כי שוק התמ"ל בישראל נשלט ביד רמה ע"י שתי חברות בלבד אשר מונעות את כניסתן של שחקניות חדשות ובכך משמרות את אי-התחרות והמחירים הגבוהים בשוק.
היבט נוסף שמחזק את שליטתם של המונופולים בשוק הוא חסמי הכניסה לשוק זה. ראשית קיימת רגולציה כבדה על ייבוא מוצרי תמ"ל לארץ. רגולציה זו נובעת בעיקרה מתקינה ישראלית אשר אינה מאפשרת יבוא על בסיס תקן אירופאי, וזאת בעקבות פרשת רמדיה. מאז פרשת רמדיה עבר זמן רב והלקחים הרלוונטיים הופקו הן ע"י החברות והן ע"י מכון התקנים האירופי, ומשכך הגיע העת לפתוח את השוק ולאפשר יבוא בהתאם לתקן האירופאי, תוך שמירת ויישום המסקנות שהוסקו באותה פרשה. לצערנו, נכון לימים אלו, מוצרי התמ"ל הוחרגו מרפורמת היבוא ולדעתנו ללא הצדקה. התקינה האירופית מהווה תקינה מחמירה אשר מפוקחת ע"י מוסדות האיחוד האירופי ומשווקות לכל העולם כבר שנים רבות. בהחרגת התמ"ל ובאימוץ תקינה מחמירה יתר על המידה אין רציונל בריאותי ויתרה מכך, יש בכדי לגרום לעיוותי סחר וכשלי שוק כפי שמתואר לעיל. על כן דרך המלך לדעתנו היא שימוש בסמכות השרים בכדי להכניס את מוצרי התמ"ל לרפורמת הייבוא ולהביא לפתיחת השוק לתחרות ולהורדת מחירים לצרכן.
לאור כל האמור לעיל, עמדת האינטרס שלנו היא שיש לפתח מתווה לפתיחת השוק לתחרות ולהקטנת כוחם של המונופולים הקיימים, תוך שימוש בתקן אירופאי לטובת הקלה על ייבוא וייצור מקביל ותמרוץ של שחקנים חדשים להיכנס לשוק. כאמור כל זאת תוך שימת דגש על ההיבט הבריאותי אשר מהווה שיקול ממעלה ראשונה בהסדר העתידי.
