הערות לפרק הייבוא בחוק ההסדרים

תקציר מנהלים:

• הפתיחה לייבוא מובילה להורדת מחירים והעלאת פריון העבודה, יחד עם השפעה משמעותית על שער החליפין. 
• הפרכנו את הטענות שמציגים המתנגדים לייבוא והוכחנו למה הפתיחה לייבוא דווקא תיטיב עם הכלכלה בישראל.
• הצענו מספר תיקונים לרפורמה המוצעת:
  1. הוספת דיווח פרלמנטרי
  2. ביטול ההחרגות מהרפורמה והעברת הבדיקה למעבדות פרטיות במקום מונופול מכון התקנים. 

יתרונות פתיחה לייבוא

עקרון היתרון היחסי שטבע הכלכלן דיוויד ריקרדו שינה למעשה את פני הכלכלה העולמית. לפי העיקרון הזה סך העושר והרווחה בעולם גדלים כאשר כל משק מתמחה בייצור היתרונות היחסיים שלו לצריכה עצמית ולייצוא ומייבא מוצרים שאינם היתרון היחסי שלו בייצור.

להתמחות הזו שני יתרונות מרכזיים:

הורדת מחירים – כפי שמציינת טיוטת הדו"ח שהופצה, ישראל יקרה ביחס למדינות ה- OECD  וביחס למדינות איחוד האירופי בשלל פרמטרים. פתיחה לייבוא תסייע להורדת מחירים משמעותית. מחקר של מרכז טאוב מראה את הקשר בין חשיפה לייבוא לבין יוקר המחיה בישראל. המחקר בדק את מחירי המזון ספציפית בישראל והעלה שמחירם של מוצרים החשופים לייבוא ירד או לכל הפחות עלה בשיעור נמוך בעוד שמחיר מוצרים שאינם חשופים לייבוא עלה משמעותית. [1] על זו הדרך ניתן לבחון את כלל ענפי המשק. טור דעה שפורסם באתר ‘מידה’ סקר את מדד המחירים לצרכן לשנת 2013 על פי רמת המעורבות הממשלתית בשוק. התוצאה אכן היתה שבשווקים בהם המדינה מעורבת לעומק ומונעת הם ייבוא מחירי המדד עלו משמעותית יותר משווקים בהם היא אינה מונעת ייבוא. [2]

פריון עבודה – פריון עבודה הוא ערך תפורה עובד ביחידת זמן נבחרת. הוא מושפע לרוב מאיכות העובדים והשכלתם, ממידת ההשקעה בהון ובטכנולוגיה ואיכות התשתיות במדינה. פריון העבודה בישראל נמול ביחס למדינות ה- OECD וחמור מכך הפער בין ישראל למדינות המפותחות גדל [3]:

מחקר של מרכז טאוב מראה מתאם בין פריון עבודה גבוה לענף מוטה ייצוא או ייבוא. כלומר ככל שמדובר בענף המתחרה בשוק הבינלאומי קצב הגידול בפריון העבודה גדל. [4] מבחינת הייצוא לא מדובר בנתונים מפתיעים, ברי שכאשר מוצר מיוצא לחו"ל זה קורה כיוון שפריון העבודה בו גבוה. לגבי הייבוא, היוצר מהדברים, שכאשר משק נחשף לייבוא, יצרנים מקומיים רבים מתייעלים, משקיעים בהון ובטכנולוגיה, דואגים להעסיק עובדים מוכשרים יותר וכך עולה הפריון בענף עד שמאפשר להתחרות במחירים הבינלאומיים.

כדאי לציין בהקשר זה שלפי דו"ח בנק ישראל, לשנת 2016, שיפור פריון העבודה ב־1% תואם את שיפור השכר ברמה של 0.5%. [5]

שער החליפין – שער חליפין משפיע באופן משמעותי על הכלכלה המקומית. בשנים האחרונות הודות לעצמאות האנרגטית, ישראל מייבאת פחות גזה ודלק מחו"ל. אחת ההשלכות לכך היא התחזקות משמעותית של השקל. כאשר השקל מתחזק, הייבוא הופך זול יותר אולם הייצוא למשתלם פחות. תעשיינים ויצואנים מבקשים לא אחת מבנק ישראל להתערב בשוק מטבע החוץ בכדי להחליש את השקל. פתיחה של השוק ייבוא תחליש את השקל באופן טבעי בזכות הגדל הייבוא.

הסיבות להתנגדות לייבוא

השפעה על המאזן המסחרי – המאזן המסחרי מתאר את יחס הייצוא מול הייבוא של המשק. נהוג לשאוף למאזן חיובי כלומר כזה שמשקף ייצוא גבוה מיבוא. אולם כפי שהראו מספר כלכלנים, ייצוא מחזק את המטבע המקומי וייבוא מחליש אותו כך שלאורך זמן הייבוא והייצוא שווים זה לזה. מניעת ייבוא לפיכך משמעה בעקיפין מניעת ייצוא ולהיפך. [6]

עידוד תעסוקה – המשך הרציונל של הסעיף הקודם גוזר עידוד ייצור מקומי בכדי להגדיל את היצע המשרות במשק המקומי. אלא שמחקרים מראים שלא ניתן למצוא קשר בין הגנה על תוצרת מקומית ליצירת מקומות תעסוקה. כך מסכם דגלס אירווין את הספרות האמפירית ביחס לקשר בין מסחר בין לאומי לסך המשרות במשק בספרו מסחר חופשי תחת אש: "האומדן הטוב ביותר לגבי ההשפעה של מסחר על סך כל המשרות במשק הוא אפס. התעסוקה הכוללת במשק פשוט אינה פונקציה של המסחר הבין־לאומי." [7] זאת כיוון שלמעשה בעוד צריכת מוצרים מקומיים מייצרת משרות בתעשייה המקומית, היא גם מונעת משרה מעיסוק בייבוא מוצרים. מעבר מתוצרת מקומית לייבוא היא למעשה העדפת העסקה בתוצרת מקומית שאינה בהכרח יעילה ומכניסה יותר מאשר העסקת עובדים בייבוא מוצרים. תת טיעון לטיעון זה עוסק בענפים מסויימים המספקים תעסוק דווקא בפריפריה. מחקר של פורום קהלת בחן שני ענפים כאלו. ענף הטקסטיל שהיה חסום לתחרות עד שנות התשעים של המאה הקודמת ותחילת המאה הנוכחית וענף המזון החסום גם כיום לתחרות ברובו. ניתוח הממצאים הראה כי אין השפעות שליליות על שוק התעסוקה במקומות שהתבססו על תעשיית הטקסטיל. [8]

כל אלו הפכו כיום את מדיניות הסחר החופשי לקונצנזוס בקרב כלכלנים מימין ומשמאל. . להלן תוצאות סקר שערך פורום IGM  בקרב כלכלנים עשרות כלכלנים בכירים בעולם. [9]

הרפורמה המוצעת

הרפורמה המוצעת מסירה חסמי ייבוא רוחביים במשק הישראלי על ידי התאמת התקינה המקומית לתקן הבינלאומי. על מנת להבין את הרציונל לכך יש להסתכל על התקינה מנקודת מבטו של היצרן. תקינה עשויה להשית עלויות על ייצור המוצר, ייתכן בהחלט שבצדק. ככל שמדובר בשוק גדול יותר ועשיר יותר, התמריץ של היצרן להתאים את התקינה לשוק גדל ולהיפך. לאור זאת, יצרנים עושים מאמצים על מנת להתאים את התקינה במוצר לשוק האמריקאי או האירופי, שני שווקים גדולים ועשירים. אימוץ תקינה כזו בישראל תהפוך את ישראל לשחקנית בשוק הגלובלי, תוריד מחירים ותעלה את פריון העבודה תוך שמירה על בטיחות ובריאות הצרכנים.

אולם גם בטיוטה המוצעת נכון להכניס מספר תיקונים:

פיקוח פרלמנטרי – שינויי התקינה, בעיקר ועדת החריגים וקצב יישום הרפורמה מדווחים לוועדה ממשלתית בלבד. יש להוסיף לכך דיווח לוועדה פרלמנטרית.

החרגות מיותרות – הטיוטא מחריגה מההקלות בתקינה את המוצרים הבאים:

1. מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור.
2. מזון ייעודי כהגדרתו בחוק המזון.
3. תוסף תזונה כהגדרתו בחוק המזון;.
4. בשר ומוצריו.
5. דגים ומוצרי דגים כולל רכיכות, סרטנים ובעלי חיים מקבוצת האכינודרמים.
6. ביצים ומוצריהן.
7. משקאות משכרים.
8. מכשירים אלחוטיים, למעט מכשירים אלחוטיים במסלול אישור התאמה, כמשמעותו בפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972 ,שביחס לפסי התדרים שבהם הם פועלים שר התקשורת קבע תנאים השקולים לרגולציה האירופאית.
9. אביזרים ומכשירים המשמשים במערכות גז פחמימני מעובה (גז בישול), ובכלל זה מיכלי גז, ווסתים, מונים ברזים, צנרת, מכשירים צרכי גז.

אולם איננו רואים לנכון להחריג מוצרים אלו. רציונל הרפורמה לפיו מה שבטוח עבור מדינות מפותחות אחרות בטוח גם עבורנו תקף גם לגביהם. ככל שיוחלט להותיר אותם תחת תקן ישראלי מקומי יש להעביר את הליך הבדיקה למעבדות פרטיות במקום מונופול מכון התקנים.

————————————————————-

[1]  “אוכל למחשבה: על מחירי המזון בישראל", צוות מרכז טאוב, 28.2.2016.

[2]  “יוקר המחיה 2013: המעורבות הממשלתית פוגעת באזרחים“, אלעד מלכא, אתר ‘מידה’, 4.2.2014.

[3] Douglas A. Irwin, Free Trade Under Fire, 115, (4th ed. 2015)

[4] “הגורמים להתרחבות פערי הפריון בין ישראל ל-OECD :השוואה ענפית רב-שנתית“, איתן רגב וגלעד ברנד, בתוך: דו”ח מצב המדינה – חברה כלכלה ומדיניות, מרכז טאוב.

[5] דו”ח בנק ישראל לשנת 2016, פרק ה: סוגיות בשוק העבודה.

[6] לדוגמה: "האם חוק עידוד השקעות הון תורם לכלכלה ולחברה ומשיג את מטרותיו המוצהרות?", פרופ' עומר מואב וד"ר אסף צימרינג, מכון אהרון למדיניות כלכלית, נייר מדיניות 2016.01, ינואר 2016.

[7] Douglas A. Irwin, Free Trade Under Fire, 115, (4th ed. 2015)

[8] מילקי יקר, חולצות זולות: השלכות של חסימת מסחר בין־לאומי", ד"ר אורי כץ, פורום קהלת, נייר מדיניות מס' 48, דצמבר 2018.

[9] מובא בתוך "מילקי יקר, חולצות זולות: השלכות של חסימת מסחר בין־לאומי", ד"ר אורי כץ, פורום קהלת, נייר מדיניות מס' 48, דצמבר 2018.