הערות לתקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020), התש"ף -2020
על העמותה
האינטרס שלנו – הלובי שלך בכנסת הינה עמותה המבוססת מימון המונים ששמה לה למטרה לייצג את הציבור הרחב בתהליכי קבלת ההחלטות אל מול קבוצות הלחץ.
ניתן לקרוא עלינו עוד: www.our-interes.com
על ענף הלול בישראל
ענף הלול בישראל נחלק לשני תתי ענפים, ענף הפטם וענף הביצים.
בענף הביצים, כ 2,800 מגדלים, המגדלים יחד כ- 2,330 מיליון ביצים לשנה. הענף מהווה כ- 18% מסך ענף הלול בישראל ותפוקתו נאמדת בכ- 1,124 מיליוני ₪ בשנה.[1] הענף מתוכנן לאורך כל שרשרת הייצור – שר החקלאות קובע את היקף המכסות השנתי הכולל ועקרונות לחלוקת מכסות אישיות,[2] מועצת הלול ממנה מבין חבריה ועדת מכסות כאשר לנציגי המגדלים רוב בוועדה, האמונה על חלוקת מכסות אישיות.[3]
מעבר לכך החוק המועצה לענף הלול (להלן: מועצת הלול) מסמיך את מועצת הלול להבטיח תמורה נאותה ליצרנים הן באמצעות קביעת מחיר מינימום ליצרן הן באמצעות תמיכה כספית והן באמצעות קניית עודפים, כל זאת באישור שר החקלאות ושר הכלכלה.[4] מעבר לכך המחיר לצרכן מפוקח אף הוא באמצעות צו פיקוח המחירים.[5]
בכדי לשמור על תכנון המשק מונעת המדינה ייבוא ביצים באמצעות מכס על ייבואן ארצה, המכס עומד נכון להיום על 30 אג' לביצה (27 אג' לביצה מארה"ב). יש לציין כי המחיר המפוקח לביצה בגודל L בישראל הוא 71.4 אג' לביצה במחיר קמעונאי ו 69 אג' במחיר סיטונאי, שניהם לא כוללים מע"מ. משמעות הדבר, שאם עלות ביצה מעבר לים הינה מעל 41 אג' לקמעונאי או 39 אג' לסיטונאי, לא ניתן למכור אותה במחיר המקומי וממילא אופציית הייבוא הופכת לא רלוונטית.
בכדי לאפשר ייבוא ביצים מדוד, מאפשרת המדינה מכסות פטורות ממכס. מכסות אלו אינן מנוצלות כל צרכן בין היתר בשל דרישות השירותים הווטרינריים (להלן: שו"ט). כיום בשל דרישות השו"ט ניתן לייבא ביצים ממספר מועט של מדינות ובהן: ספרד, איטליה, פורטוגל, הולנד, ארה"ב ולאחרונה גם אוקראינה.
תכנון מרכזי מעין זה, המונע ייבוא, מגביל את הייצור המקומי ומפקח על מחירי המוצרים, עבר מן העולם המפותח כולו וישראל נותרה זוהרת בבדידותה מבין הכלכלות המתקדמות כמקיימת משק ריכוזי בענף.
מחירי הביצים
כאמור מחיר הביצים בישראל מפוקח, אולם כפי שתואר לעיל, יותר מאשר פיקוח המחירים מגן מפני עליית מחירים, הוא מונע ייבוא ביצים לישראל. יחד עם התכנון בענף, הופכות הביצים בישראל למוצר צריכה יקר באופן יחסי. על פי נתוני אתר NUMBEO ישראל מדורגת חמישית ביוקר מחירי הביצים אחרי שוויץ, פינלנד, נורבגיה והונג-קונג,[6] כאשר השלוש הראשונות יקרות יותר בעיקר בשל רמת מיסוי גבוהה.
איכות הביצים
הגבלת הייצור בישראל והייבוא לתוכה משליכה גם על איכות הביצים. דו"ח השירותים הווטרינריים מ 7.5.2020 מראה כי ב 2018 שיעור הסלמונלה בביצים הגיע כמעט לכשליש מהנבדקים. מאז מספר הבדיקות נמצא בעליה מתמדת המובילה לירידה בשיעור התוצאות החיוביות, אך גם היום מדובר בעשירית – חמישית מהבדיקות נמצאות חיוביות לסלמונלה.[7]
התפתחות מכסות הייצור בישראל
כאמור לעיל, השר קובע את היקף הייצור המקומי לכל שנה. להלן תיאור התפתחות המכסות ביחס לאוכלוסייה בישראל מאז 2011 עד היום.
| שנה | מכסות ייצור | גידול מכסות ייצור | אוכלוסייה | גידול אוכלוסייה | ביצים לנפש לשנה |
| 2011 | 1,908 | 7,837 | 243 | ||
| 2012 | 1,908 | 0.00% | 7,984 | 1.88% | 239 |
| 2013 | 1,908 | 0.00% | 8,134 | 1.88% | 235 |
| 2014 | 1,928 | 1.05% | 8,297 | 2.00% | 232 |
| 2015 | 2,050 | 6.33% | 8,463 | 2.00% | 242 |
| 2016 | 2,200 | 7.32% | 8,628 | 1.95% | 255 |
| 2017 | 2,250 | 2.27% | 8,713 | 0.99% | 258 |
| 2018 | 2,330 | 3.56% | 8,884 | 1.96% | 262 |
| 2019 | 2,330 | 0.00% | 9,070 | 2.09% | 257 |
| 2020 | 2,330 | 0.00% | [8]9,251 | 2.00% | 252 |
כפי שניתן לראות, בין 2011 ל 2014 מכסות הייצור כמעט לא השתנו, למרות גידול אוכלוסייה מצטבר של 5.9%, מה שהוביל לירידה מ 243 ביצים לנפש לשנה בשנת 2011 ל 232 ביצים לנפש לשנה בשנת 2014. לאחר מכן חל גידול חד שהביא את ייצור הביצים לנפש לשיא של 262 ביצים לנפש בשנת 2018 ומאז נותרה מכסת ייצור הביצים על כנה והובילה לירידה במספר הביצים לנפש, כך שאם תאושר המכסה המוצעת לשנת 2020, רמת הביצים נפש תעמוד על 252 ביצים לנפש לשנה, קרוב לרמתה בשנת 2016.
התמודדות עם מצבי מחסור
ערב חג הפסח האחרון שרר מחסור כבד בביצים ברשתות השיווק. המחסור הינו תולדה ישירה של מדיניות התכנון המרכזי בענף הביצים.
משטר מכסות הייצור מונע הגדלת ייצור ומונע מלולנים גמישות בייצור. לכן מרגע שלולן מעוניין להגדיל את מספר הביצים שהוא מייצר עד הגדלת מספר הביצים יעברו לפחות שלושה חודשים. בנוסף, משטר מכסות הייבוא המגביל את מספר היבואנים ולצידו מדיניות השירותים הווטרינריים המגבילה את מדינות המקור (חלקן, דוגמה איטליה, ספרד וארה"ב נפגעו קשה מנגיף הקורונה), גרמו למחסור אותו ישראל התקשתה לפתור על אף מעורבות ממשלתית אינטנסיבית עד כדי העמדת רשת ביטחון ליבואנים.
צעדים אופרטיביים
לאור האמור לעיל, להלן הצעדים האופרטיביים הנכונים לטעמנו לאזרחי ישראל ולציבור הצרכנים בפרט, בכדי למנוע הישנות מחסור כפי שהתריע כבר מנכ"ל מועצת הלול לקראת הקיץ הקרוב,[9] בכדי להביא להוזלת מחירי הביצים ובכדי לייצר תחרות על איכות הביצים:
- ביטול מכסות הייצור – מכסות הייצור מתפקדות הלכה למעשה כקרטל המצמצם את ההיצע, מייקר מחירים ומונע מלולנים לצמוח ולגדול.
- ביטול מכסי הייבוא – לצד פתיחה לתחרות מקומית, יש לאפשר לשוק המקומי להתחרות בשוק העולמי באמצעות הפחתת מכסים. הפחתה שכזו תביא לתחרות על מחיר ועל איכות הביצים לרווחת הצרכנים ותייצר תמריץ ליצרנים מקומיים להתפתח גם לתחרות בין לאומית.
- פתיחת אפיקי ייבוא נוספים – כאמור לעיל ניתן לייבא כיום רק ממספר מצומצם של מדינות. באיחוד האירופי, מקום בו רמת ההקפדה על בריאות הביצים לא נופלת מרמת ההקפדה בישראל. כיום באיחוד ישנן 27 מדינות המייצרות ביצים, יש לבחון אפשרויות ייבוא מכולן. בנוסף ישנן לא מעט מדינות מהן לא ניתן לייבא ביצים לישראל אך ניתן לייבא לאיחוד האירופי, ביניהן: סין, ארגנטינה, אלבניה ובוסניה-הרצגובינה.[10] לטורקיה חשיבות גדולה בשל המרחק הקצר בינה ליבן ישראל. בעבר היתה יצואנית ביצים גם לישראל וגם לאיחוד האירופי אולם תקלה בריאותית חריפה גרמה להפסק היבוא מטורקיה. בשנתיים האחרונות ישנם דיווחים על חידוש היבוא האירופי מטורקיה, בפרט למדינות המייצאות בעצמן לישראל. [11] כמו כן דיווחים על חידוש הייצוא מטורקיה לארה"ב, מדינה מפותחת המייצאת בעצמה לישראל ואשר רמת ההקפדה על איכות הביצים בה לא נופלת מישראל.[12] יש לבחון החזרת היבוא מטורקיה גם כן.
- ביטול פיקוח המחירים – פיקוח המחירים נועד למנוע שימוש לרעה מצד יצרנים בהגבלות ייצור ועליית מחירים כתוצאה מחסמי תחרות. בשוק מתוכנן כפי שהוא היום, יש חשש מפני ניצול לרעה ועליית מחירים. אולם בשוק תחרותי, הן תחרות פנימית בין היצרנים השונים ובן הפתוח לתחרות בינלאומית, פיקוח מחירים עשוי לגרום מחסור בעת עליית מחירים ויהיה נטול השפעה בעת ירידת מחירים.
- יצויין, כי אם לא יאושרו מכסות הייצור עד תאריך 6.2020 יבוטל התכנון המרכזי בענף. לאור זאת, עמדתנו היא כי אין לאשר את התכנון לשנת 2020 ובכך להביא לביטול משטר המכסות. נציין כי כל עוד משטר המכסות עומד בעינו, הגדלת מכסות הייצור לבדה, עשויה להגדיל גם את מספר הביצים הנגועות אשר ייוצרו בשוק המקומי ותפגע בבריאות הציבור בד בבד שאינה מונעת מחסור או מורידה מחירים. לכן, לכל הפחות, אם מגדילים את מכסות הייצור המקומי, יש לעשות זאת בהלימה ללולים מתקדמים בם שיעורי התחלואה נמוכים יותר.
[1] מידע נתונים על ענפי הלול, אתר מועצת הלול: http://www.ofotm.org.il/article?c0=38360
[2] סעיף 31 לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), תשכ"ד-1963.
[3] סעיף 32 לחוק.
[4] סעיף 52 לחוק.
[5] צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לביצי מאכל) (תיקון), התשע"ו – 2016: https://www.nevo.co.il/law_word/law06/tak-7621.pdf
[6] אתר NUMEO: https://www.numbeo.com/cost-of-living/country_price_rankings?itemId=11
[7] סיכום סלמונלה בהטלה אפריל 2020, אתר השירותים הווטרינריים: https://www.moag.gov.il/vet/Yechidot/Ofot/Pirsumim/2020/Documents/salmonela_hatala_4-20.pdf
[8] אוכלוסייה לשנת 2020 נקבעה על יד הערכה לפי קצב גידול אוכלוסייה של 2% לשנה.
[9] מכתב מנכ"ל מועצת הלול לשר החקלאות הקודם, ח"כ צחי הנגבי, מיום 23.4.2020: https://www.poultrymed.com/Poultrymed/userdata/SendFile.asp?DBID=1&LNGID=2&GID=13697
[10] Eggs – Market Situation – Dashboard, 29.4.2020: https://ec.europa.eu/info/sites/info/files/food-farming-fisheries/farming/documents/eggs-dashboard_en.pdf
[11] After 6 years, Turkey's egg exports to Europe commence, Daily Sabah, 8.8.18
וכן: Turkish egg producers started to export to Europe, Netherland's Agro, Food & Technology Centre, Issue 12, January 18: https://www.naftc.nl/wp-content/uploads/2018/01/NAFTC_Turkey_monthly_bulletin_Issue13.pdf
[12] Domestic egg producers move to enter US market, Daily Sabah, 14.10.2019: https://www.dailysabah.com/business/2019/10/13/turkish-egg-producers-move-to-enter-us-market