שר האוצר, אביגדור ליברמן, חתום על הצו ופתח את המשק לייבוא ביצים.

רפורמת הלול הוחרגה מחוק ההסדרים אך הוסכם כי ידונו בעניינה ויגיעו להסכמות תוך שלושה חודשים, משמע עד סוף דצמבר. בנוסף, יש לאשר את מכסות הביצים החדשות לשנת 2022 עד סוף השנה הקלנדרית הקודמת. 

נזכיר, שר האוצר יכול לבטל מכסים ללא קשר לחוק ההסדרים.

ולכן אנחנו דורשים, תקנו את הצווים והתקנות, הגדילו את התחרות והפחיתו את יוקר המחייה. 

עוד

ימים
שעות
דקות

לתאריך האחרון לחתימה על הצווים

ענף הלול בישראל מתחלק לשני ענפים: ענף הפטם וענף הביצים. 

בענף הביצים, כ-2,800 מגדלים, המגדלים יחד כ- 2,330 מיליון ביצים לשנה. הענף מהווה כ- 18% מסך ענף הלול בישראל ותפוקתו נאמדת בכ- 1,124 מיליוני ₪ בשנה.[1] הענף מתוכנן לאורך כל שרשרת הייצור – שר החקלאות קובע את היקף המכסות השנתי הכולל ועקרונות לחלוקת מכסות אישיות,[2] מועצת הלול ממנה מבין חבריה ועדת מכסות כאשר לנציגי המגדלים רוב בוועדה, האמונה על חלוקת מכסות אישיות.[3]

הבעיות המרכזיות בתכנון מרכזי זה כוללות ייקור מחירים לצרכן ותקופות מחסור, כפי שחווינו בשנה שעברה. על פי הנתונים, ישראל הינה המדינה החמישית היקרה בעולם במחירי ביצים ויקרה ב-80% ביחס לממוצע שאר מדינות ה-OECD. 

שר החקלאות הוא שקובע את היקף הייצור המקומי לכל שנה כאשר בין 2011 ל2014 כמעט לא היה שינוי למרות הגידול באוכלוסיה, מה שהוביל לירידה בכמות הביצים לנפש, להגדלת הביקוש ולעלייה במחירי הביצים. 

תכנון מרכזי זה, שמונע ייבוא, מגביל את הייצור המקומי ומפקח על מחירי המוצרים, כבר לא קיים בשאר העולם המפותח ונשאר רק בישראל. 

שר האוצר, בידך לבטל את מכסות הייצור והייבוא, לפתוח אפיקי ייבוא חדשים ולבטל את הפיקוח על המחירים.