תקציר מנהלים

• במערכת החינוך היסודית קיימים כ-76 ימי חופשה בשנה, כאשר רק כ-9 מהם חופפים לימי השבתון של כלל המשק.
• חוסר התיאום בין לוח החופשות במערכת החינוך לזה של כלל המשק גורם לעול כלכלי כבד על משפחות ובייחוד על הורים צעירים, הנדרשים למצוא מסגרת חלופית לכשלושה חודשי חופשה בשנה.
• הפער בין ימי החופשה של ההורים והתלמידים בישראל הוא מהגדולים ביותר במערב. אך חופשת הקיץ אינה חריגה ביחס לעולם לעומת מספר ימי החופשה במהלך השנה אשר גדולים משמעותית לעומת שאר העולם. כך גם מספר ימי החופש הקבועים על פי חוק, הוא מהנמוכים בעולם.
• בשנים האחרונות יזם משרד החינוך את "בתי הספר של החופשים" כדי לאפשר להורים לעבוד בחופשות, אך זהו פתרון חלקי עבור החופשות הארוכות בלבד, באיכות מינימאלית ובעלות גבוהה.
• הצעתנו לפתרון הבעיה היא קיצור שבוע הלימודים לחמישה ימים והוספת ימי לימודים במקום ימי חופשה בתמורה.

התאמת לוח החופשות במערכת החינוך ללוח החופשות במשק

במערכת החינוך היסודית קיימים כ-76 ימי חופשה בשנה, כאשר רק כ-9 מהם חופפים לימי השבתון של כלל המשק (ראש השנה, יום כיפור, סוכות, פסח, יום העצמאות ושבועות). בנוסף, מערכת החינוך בחופשה גם בחול המועד סוכות ופסח, שלושה ימי "איסרו חג", שישה ימים בחנוכה, שלושה ימים בפורים, שישה ימים לפני פסח, ל"ג בעומר וחודשיים בחופש הגדול.

חוסר התיאום בין לוח החופשות במערכת החינוך לזה של כלל המשק גורם לעול כלכלי כבד על משפחות ובייחוד על הורים צעירים, הנדרשים למצוא מסגרת חלופית לילדיהם לכמעט שלושה חודשי חופשה בשנה. לכ-28% ממשקי הבית בישראל יש ילדים בגילאי 3-11 (לא כולל את משפחות עובדי ההוראה). גם הורים שמנצלים את ימי החופשה שהם זכאים להם, בהם רק חמישה ימי חופשה חופפים, נותרים עם פער של כ-47 ימים ללא מסגרת.

מחקר שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצא כי הפער בין ימי החופשה של ההורים והתלמידים בישראל הוא מהגדולים ביותר במערב. חופשת הקיץ אינה שונה מבשאר המדינות, אך ימי החופש במהלך השנה גדולים יותר. [1]  לכך יש שתי תוצאות: 1. פגיעה בילדים, בייחוד מרקע סוציו-אקונומי נמוך הנותרים ללא השגחת מבוגר או מסגרת חלופית הולמת במשך ימים רבים. 2. עלויות כבדות להורים בצורת בייביסיטר, קייטנות או אובדן הכנסה. הפגיעה בפריון ובתוצר של המשק מוערכת על ידי בנק ישראל בכ-120-160 מיליון שקלים לכל יום של חופשה. [2]

בפירוט בטבלה הנ"ל ניתן לראות את הפער בין ימי החופשה במערכת החינוך העולמית לעומת ימי השבתון של המשק: [3]

ניתן לראות כי חופשת הקיץ של מערכת החינוך בישראל אינה חריגה ביחס לשאר העולם, אך מספר ימי החופשה במהלך השנה גדולים משמעותית לעומתם. ונוסף על כך, גם מספר ימי החופשה הקבועים על פי חוק, עשרה ימים לעובדים בשנתם הראשונה, הוא מהנמוכים במדינות שנבדקו. 

בשנים האחרונות יזם משרד החינוך את "בתי הספר של החופשים" כדי לאפשר להורים לעבוד בחופשות, אך זהו פתרון חלקי עבור החופשות הארוכות בלבד, באיכות מינימאלית ובעלות גבוהה. מסגרות אלו פועלות עד השעה 13:00 בלבד ומיועדות רק לתלמידי כיתות א'-ג'. הכללת כל גילאי 3-11 בתכנית תגדיל את ההוצאה המוערכת ל-1.5 מיליארד שקלים בשנה והארכת מספר השעות בכל יום תוסיף על כך אף יותר. בנוסף, הקייטנות לא משתוות לרמת המסגרת הבית ספרית הרגילה וערכן החינוכי והלימודי מוטל בספק. ניתן להשתמש בפיתרון זה בנוסף לסנכרון לוח החופשות, אך לא במקומו.

טענת ארגון המורים כי הבעיה היא מחסור בימי חופש של ההורים ולא ריבוי ימי החופש במערכת החינוך הופרכה. מספר ימי החופשה המינימאלי המחוייב בחוק הינו 12 ימים ובממוצע 17 ימים לכל עובד. תוספת של 2-4 ימי חופש לכל עובד לא תגשר על פער של כמעט חודשיים. בנוסף, לא יכול להיות שהורים חייבים לממש את ימי החופש שלהם כאשר ילדיהם אינם במסגרות והם אינם יכולים להיות גמישים בהחלטותיהם.

הפיתרון לסוגיה זו חייב להיות קיצור שבוע הלימודים והוספת ימי למידה על חשבון ימי החופשה.

הפתרון לדעתנו נעוץ בסנכרון שבוע העבודה עם שבוע הלימודים במערכת החינוך. מתוך כל מדינות המערב, רק בישראל לומדים שישה ימים בשבוע לעומת חמישה ימי עבודה של ההורים. מעבר לשבוע לימודים של חמישה ימים תוך ביטול הלימודים בימי שישי יסיט כ-37 ימי לימוד קצרים אשר יחליפו את ימי החופשה המפוזרים לאורך השנה.

קיים פער בין ימי הלמידה וההוראה. התלמידים בישראל לומדים מספר גבוה של ימים ביחס לתלמידים במדינות אחרות, בישראל לומדים במשך 37 שבועות כאשר הממוצע עומד על 38 שבועות. הורדת ימי הלימוד ביום שישי בלבד תוריד את ישראל רק מעט מתחת לממוצע ה-OECD. לעומת זאת, מספר ימי ההוראה של המורים בישראל עומד על 182 ימים בשנה לעומת ממוצע של 183 ימים, כתוצאה מהיום החופשי השבועי של המורים, שאינו ניתן ברוב המדינות. בנוסף, התאמת שבוע הלימודים של התלמידים לשבוע ההוראה של התלמידים יגביר את יעילות ואיכות העסקת המורים שכן ידרשו פחות מורים במערכת ויוכל להתבצע סינון קפדני יותר.

בגלל שתלמידי יסודי בישראל לומדים מספר רב של ימים בשנה, אין צורך להוסיף עוד הרבה ימי לימוד. במקום 37 ימי שישי בהם יבוטלו הלימודים, ניתן להוסיף כ-22 ימי לימוד בלבד שיותירו אותנו במיקום גבוה, אך לא חריג כפי שאנחנו כיום, יחד עם שיפור הסנכרון בין לוח החופשות של מערכת החינוך לכלל המשק.

בכל אופן, ישנם 11 ימי חופשה שראוי לבטל אותם בכל תרחיש: 

• 3 ימי אסרו חג
• ל"ג בעומר
• תענית אסתר
• 6 ימי חופשה לפני חג הפסח

בנוסף, אנחנו ממליצים על הקדמת תחילת שנת הלימודים בשבועיים, כך יתווספו 10 ימי לימוד נוספים. כך, יפחת הנזק הלימודי הנובע מההפסקה הארוכה ובנוסף יפחית את הפערים בין ילדים מרקע חזק לעומת חלש אשר מעידים עליהם המחקרים. [4] הקדמת תחילת שנת הלימודים תאפשר גם רצף לימודי לפני חופשות חגי תשרי. לעומת זאת, אנו סוברים כי אין לבטל את חופשת החנוכה אשר נחוצה ליצירת הפסקה בשגרה הארוכה המשתרעת בין סוכות לפסח.

להלן סיכום מספרי של ימי החופש לאחר הסנכרון לפי המלצתנו, נכון לשנת 2021-2022:

בנוסף, אחת הטענות הרווחות היא הגדלת העומס על המורים אך גם לכך יש פתרון. המורים בישראל עובדים קרוב למספר ימי הלימוד במדינות ה-OECD וביטול ימי שישי לא יעלה את מספר ימי העבודה שלהם, שכן יום שישי יהפוך ליומם החופשי וכך ימשיכו לעבוד חמישה ימים בשבוע. תוספת של 21 ימי עבודה על חשבון החופשים המוזכרים תגדיל את העומס על המורים ולכן אנחנו מציעים לאפשר למורים לקבל מכסה של כ-10 ימי חופשה גמישים אותם יוכלו לנצל על חשבון ימי הלימודים, בתיאום עם מנהלי בתי הספר. בדומה לכך, יוכלו המורים לקיים את שעות השהייה גם בביתם ולא רק בשטחי בית הספר, בתיאום עם המנהלים.

בנק ישראל מעריך כי בכ-8% ממשקי הבית בישראל שני ההורים עובדים בימי שיש ולכן הועלה פיתרון "תכנית השישונים"- מסגרות שיופעלו בימי שישי על ידי הגופים המפעילים את הצהרונים בשאר השבוע. עלות התכנית תיקבע על פי הביקוש וניתן יהיה לסבסד אותה בצורה דומה לנהוג בצהרונים. זוהי תכנית שתאפשר ל-92% מההורים זמן פנאי ולא עבודה ולכן היא צריכה להיחשב כמוצר צריכה ולא כחלק מתקציב המדינה, לפחות עבור אלו שאינם עובדים בימי שישי.

כמו כן, ניתן יהיה להמשיך את תכנית "בית הספר של החופשים" בשבועות הראשונים של החופש הגדול ובחנוכה, בעיקר באיזורי טיפוח.

[1] אורלי אלמגור-לוטן, ימי חופשה בבתי-ספר יסודיים לעומת ימי חופשה במשק – סקירה משווה, הכנסת מרכז המחקר והמידע, 2012

[2] המידע הועבר למחברים ממקורות בבנק ישראל ובמשרד האוצר.

[3] אם לא צוין אחרת, המידע על לוח החופשות מבתי-הספר מתבסס על: ,Eurydice . Organization of School Time in Europe, Primary and General secondary education 2011/2012 school year

המידע על ימי החופשה במדינות השונות מתבסס על פורטל המידע של האיחוד האירופי Mobility Job European the-EURES . Portal

[4] Alexander, K. L., Entwisle, D. R., & Olson, L. S. (2001) Schools, Achievement, and Inequality: A Seasonal Perspective. Educational Evaluation and Policy Analysis, Volume (23) No(2