עמדת הלובי הציבורי "האינטרס שלנו" בסוגיית ענף החלב בישראל
תקציר מנהלים
ענף החלב הישראלי הוא יוצא דופן ביחס לענף החלב במרבית המדינות המפותחות. זאת, מפני שהענף מתוכנן לכל אורכו, בפיקוח שכולל: (1) פיקוח על מחיר המטרה, המחיר שמקבלים הרפתנים מהמחלבות; (2) פיקוח על כמויות הייצור; (3) פיקוח על המחיר הסופי לצרכן; ו(4) הגנה מכסית גבוהה.
מצב זה גורם לשתי תוצאות מרכזיות: העלאה מתמדת ביוקר המחייה, ומחסור מזדמן של מוצרי חלב, בעיקר בחגי תשרי בהם ימי העבודה מועטים.
ניתן לבצע מספר צעדים על מנת להפוך את משק החלב הישראלי ליעיל, מתקדם, ותחרותי יותר, ביניהם: (1) הורדה של מכסות הייבוא ומעבר מתמיכה עקיפה לתמיכה ישירה ברפתנים; (2) שינוי אופן החישוב של מחיר המטרה, בין היתר באמצעות קביעת ועדת היגוי אשר תהיה מורכבת מועדה ממשלתית, וזאת כפי שנקבע על ידי החלטה ממשלתית אשר עד כה נדחתה שוב ושוב; (3) בהתבסס על דו"ח מבקר המדינה ממאי 2023, יש לשנות את אופן החישוב על ידי שינוי תשומות הרפתות המשפחתיות ההפסדיות, ושינוי מחיר השכר, אשר כרגע עומד על השכר הממוצע במשק למרות שהשכר הממוצע בענף החקלאות נמוך כמעט בחצי; (4) בחינת שינוי החוק אשר אוסר לייצר חלב ביישוב שאינו יישוב המגורים, מה שמונע יוזמה, התרחבות, צמיחה, והתפתחות הענף; (5) הורדה הדרגתית של מכסות הייצור.
פעולות אד הוק, כגון הורדת המע"מ על מוצרי חלב או מזון, וכמו כן עיכוב בהעלאת מחיר החלב המפוקח, אינן יעילות בהתמודדות מול יוקר המחייה הגועש. מחירי החלב המפוקח בפרט ומוצרי חלב בכלל ימשיכו לעלות אם לא תתבצענה רפורמות מקיפות ושורשיות בענף החלב הישראלי.
ענף החלב בישראל
ענף החלב בישראל מתוכנן לכל אורך הדרך, החל מקביעת מגבלות הייצור, דרך קביעת המחיר שמקבלים הרפתנים מהמחלבות, ועד פיקוח על המחירים הסיטונאיים והקמעונאיים של חלק מהמוצרים. בנוסף ענף החלב חסום לייבוא על ידי חומות מכס גבוהות.
התכנון גורם לשתי תוצאות מרכזיות:
יוקר המחיה – על פי נתוני הOECD לשנת 2017, מחירי הביצים והחלב, הלא הם השווקים המתוכננים ביותר, יקרים בכ- 80% ביחס לממוצע מדינות – ה-OECD, זאת בזמן שמחירי המזון בכלל יקרים ב- 37% ביחס לממוצע מדינות הארגון. לפי דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם במאי 2023, נכון לשנת 2022, מחיר החלב הגולמי בישראל יקר יותר ב-24% מהמחיר הממוצע באיחוד האירופי, ומחיר המוצר הסופי לצרכנים גבוה ב-77% ממחיר מוצר מקביל באיחוד האירופי.
מחסור מזדמן – אחת לתקופה מסוימת, נוצר מחסור זמני או מתמשך בחלב ו/או במוצריו. כך היה בספטמבר האחרון אז היה מחסור של כ- 1.5 מיליון ליטרים לדברי מועצת החלב, וכך היה בשנת 2019 עת שרר המחסור בחמאה.
הרפורמות הנדרשות בענף החלב הישראלי
להלן מספר הצעות לצעדים אפשריים אשר מדינת ישראל יכולה לעשות במטרה לייעל את ענף החלב הישראלי, להוריד את יוקר המחייה, ולהפוך את מוצרי החלב לנגישים יותר לכלל הציבור הישראלי:
הורדה של מכסות הייבוא ומעבר לתמיכה ישירה לרפתנים
כיום, התמיכות העקיפות של ישראל ברפתנים, באמצעות המחירים המפוקחים אותם משלמים הצרכנים, יוצרות עיוותים בשוק. על פי אומדני ה-OECD, בשנת 2021 הסתכם שיעור התמיכות העקיפות ב- 90.7% מסך התמיכות בחקלאים בישראל. שיעור זה גדול במידה ניכרת משיעור התמיכות העקיפות במדינות ה – OECD העומד על 23.1% בלבד.
בשנת 2015 יושמה במדינות האיחוד האירופי רפורמה במשק החלב, שכללה ביטול מוחלט של שיטת המכסות ופתיחת השוק לתחרות, לצד הגדלת התמיכה הישירה לרפתנים, בעיקר אלו אשר נמצאים באזורי עדיפות לאומית. כבר מזה שנים רבות שה־OECD ממליץ לישראל לעבור למודל דומה, וגם דו"חות מקומיים דוחפים לכך עוד מ־1998.
שינוי אופן החישוב של מחיר המטרה
מחיר המטרה הוא המחיר שמשלמות המחלבות לרפתנים, והוא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר אשר משפיעים על מחירי מוצרי החלב. מחיר המטרה, המהווה כ-40% מהמחיר הסופי של מוצרי החלב, משפיע על המחיר של כלל הענף – מוצרים מפוקחים ולא מפוקחים כאחד.
כיום, וועדת ההיגוי אשר מחשבת את מחיר המטרה אינה וועדה בלתי תלויה, אלא וועדה שמורכבת כרגע מרוב של יצרני החלב והמחלבות שלהם יש אינטרס בשמירה על מחיר מטרה גבוה. על כן, יש לאמץ את החלטה הממשלה אשר קובעת כי וועדת ההיגוי תהיה מורכבת מוועדה ממשלתית בלתי תלויה.
בתוך אופן החישוב הנוכחי, ישנם כמה פרמטרים שיש לשנות על מנת לשקף נאמנה יותר את מחיר החלב, וזאת בהתאם לדו"ח מבקר המדינה ממאי 2023:
- תשומות הרפתות המשפחתיות, שנוטות להיות הפסדיות.
- השכר, אשר היום נקבע לפי השכר הממוצע במשק, וגבוה כמעט בחצי מהשכר הממוצע בענף החקלאות.
- המחיר לחלב גולמי שהיצרן מקבל מחושב על פי עלות הייצור לליטר חלב בהתאם לסקר דו-שנתי שעורכת ועדת היגוי באמצעות ספק שבחרה מועצת החלב. היום, אין ביקורת על סקר החלב, 22% רפתות לא לוקחות חלק בסקר, ולא ברור שלא מתקיים ניגוד עניינים של הגוף המסקר.
בחינת שינוי החוק אשר אוסר לייצר חלב ביישוב שאינו יישוב המגורים
היום, רפתות אינן יכולות להתרחב אל מחוץ ליישוב המגורים שלהן, וכמו כן מחלבות אינן יכולות להשקיע ברפתות מחוץ ליישוב המגורים. עובדה זו מונעת יוזמה, התרחבות, צמיחה, והתפתחות הענף, ויש לבחון את שינוי החוק.
ביטול הדרגתי של מכסות הייצור
כיום, שר החקלאות קובע בכל שנה את כמות החלב לה זקוקים אזרחי ישראל, העומד על מעט יותר ממיליארד וחצי ליטר. בהתאם, השר מחלק "מכסות ייצור" לרפתנים באמצעות מועצת החלב. בסך הכל מדובר ב-686 רפתות יש בישראל, מתוכן 440 באזורי עדיפות לאומית, כאשר הזכות לייצר ולמכור חלב נחשבת לנכס כלכלי. יש לבטל באופן הדרגתי את מכסות הייצור, ולתת לרפתנים את היכולת לייצר כמות חלב לפי היכולת הכלכלית ותוכניות ההתייעלות שלהם.
