פנינו לממשלת ישראל בדרישה לרפורמה בתפיסת הביטחון התזונתי של ישראל.

לכתבה המלאה של גלעד צוויק בישראלה היום: https://www.israelhayom.co.il/article/749879

 

לכבוד:

ראש הממשלה          שר החקלאות        שר הכלכלה        שר האוצר

ח”כ בנימין נתניהו       ח”כ צחי הנגבי       ח”כ אלי כהן        משה כחלון

שר הביטחון                  שר הבריאות                  שר הרווחה

ח”כ נפתלי בנט            ח”כ יעקב ליצמן           ח”כ אופיר אקוניס

 

                                   הנדון: שינוי בהול בתפיסת הביטחון התזונתי של ישראל

שלום רב,

“האינטרס שלנו – הלובי שלך בכנסת” הוא ארגון שלא למטרות רווח הממומן באמצעות מימון המונים. הארגון לקח על עצמו לשמש לובי לטובת הציבור הרחב אל מול קבוצות האינטרס השונות.[1]

בימים אלו מתמודדת ישראל עם התפרצות נגיף הקורונה. להתפרצות זו השלכות דרמטיות בכל הקשור לחיי אדם ומערכת הבריאות, לכלכלת המדינה ולביטחון התזונתי של תושבי ישראל. במסגרת ההתמודדות עם השלכות המשבר עוסקת המל”ל יחד עם משרד החקלאות בהבטחת אספקת ביצים לאזרחי ישראל.[2]

במשך שנים, ישראל פעלה במטרה להבטיח לתושביה ביטחון תזונתי בעת משבר. לפי גישה זו, כדי להבטיח אספקת מוצרי יסוד בסיסיים יש להסתמך על יצרנים מקומיים. לשם כך, הוצבו חומות מכס ורגולציה שונות המונעות ייבוא תוצרת חו”ל אלא במכסות מדודות. מעבר לכך, כדי להבטיח את פרנסתו של היצרן הבודד, הייצור המקומי בענפים אחדים ובהם ענפי החלב והביצים מבוסס על מכסות ייצור. כדי למנוע ניצול לרעה של הקרטל דה פקטו על ידי היצרנים, מונהג משטר פיקוח מחירים. כפי שיפורט להלן, צעדים אלו מונעים מישראל להעניק ביטחון תזונתי לתושביה:

1. משטר מכסות הייצור מתכנן את משק המזון באופן ריכוזי טופ דאון. באופן כזה, אם מסיבה כלשהי יצרן מסויים נאלץ להפחית את הייצור שלו, לא יוכלו יצרנים אחרים להגדיל את הכמות המיוצרת על ידם. יתירה מכך, גם אם יותר להם לפתע להגדיל את הייצור המקומי, מרבית היצרנים לא ערוכים להגדיל ייצור בטווח זמן קצר.
2. משטר מכסות הייבוא וחומות ההגנה על התוצרת המקומית מקטין את אפשרויות האספקה של ישראל. כאשר לא ניתן לייבא תוצרת ממדינות מסויימות, או לחילופין, לפי הביקוש בשוק, מחסור עשוי להתפתח, בוודאי בעת משבר. עיננו הרואות, דווקא במשבר הנוכחי, חרף העובדה שמעט מאוד חיטה גדלה בישראל, לא צפוי מחסור בלחם בקרוב, זאת למרות הביקוש הגדל לקמח לאור חג הפסח. כך גם בענף הבשר המסתמך על ייבוא בשיעור של כ- 61% מהשוק,[3] לא צפוי מחסור חרף עלייה בביקוש לאור החג המתקרב.
3. מחיר מהווה ווסת להיצע וביקוש. בעת ביקוש, עליית מחירים מעודדת יצרנים וותיקים להגדיל את הכמות המיוצרת על ידם ויצרנים חדשים להיכנס לשוק. משטר פיקוח על מחירים מהווה חסם הגדל ייצור בעת הצורך.

הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל נתון לאיומים שונים. בעת מלחמה עם שכננו מדרום עשוי הייצור על ידי משקים דרומיים להיפגע. לפי משטר מהכסות הקיים, לא יוכלו חקלאי הצפון “לפצות” על הירידה בהיצע בהגדלת ייצור מטעמם. בעת מלחמה כוללת חלילה, כושר הייצור המקומי כולו עשוי לפחות ואילו דווקא הייבוא יהיה מקור בטוח יותר לאספקת מזון וכן על זו הדרך.

משבר הקורונה מבהיר: ככל שיהיו לישראל יותר אפיקי אספקה, כך הסיכוי למחסור יפחת. המחסור הנוכחי בביצים הוא שילוב של ביקוש גובר לאור חג פסח ו”אגירה” על ידי צרכנים מחד, ומאידך ירידה משמעותית בייבוא לאור העובדה שישראל מסתמכת בעיקר על ספרד ואיטליה, שתיים מהמדינות בהן נגיף הקורונה הכה בעוצמה הרבה ביותר, כמדינות שמהן ניתן לייבא ביצים.

לו ניתן היה לייבא ביצים ממדינות נוספות, לו יכלו לולנים מקומיים להגדיל את כמות הביצים שהם מייצרים ולמכור ברשתות השיווק ולא רק בשוק השחור המשגשג בימים אלו, והסיכוי למחסור היה פוחת.

בדומה למחסור בביצים כעת, חווה המשק הישראלי מחסור חמאה מסיבות דומות. בימים אלו מפרסם משרד החקלאות תכנית להגדלת מכסות ייבוא מלפפונים ובצלים כדי למנוע מחסור אפשרי.

לאור כל זאת, ולאור המחסור המחריף בביצים בשלב זה, יש לשנות את המנגנון להבטחת ביטחון תזונתי:

1. הקלות רגולטוריות על חקלאים בין היתר בהעסקת עובדים זרים וכדומה.
2. ביטול המגבלות על הגדלת ההיצע – כפי שתואר לעיל, מכסות הייצור, חומות ההגנה על תוצרת מקומית ומנגנון פיקוח המחירים, כולם, מהווים חסמים על הגדלת ההיצע בשגרה ובוודאי בעת חירם ויש לבטלם.
3. פתיחת האפשרות לייבוא ממדינות רבות ועל ידי יבואנים שונים בשגרה, בהתאם לתנאי השירות הווטרינרי.
4. תמיכה ישירה ביצרנים מקומיים – הגדלת התמיכה הישירה בחקלאות המקומית כך שתאפשר ליצרני מזון מקומיים להתחרות בשוק הבינלאומי ובכך להבטיח את קיומה של תעשיה מקומית לעת משבר.
5. רפורמה בהקצאת משאבי ייצור המזון ומעבר לשיטת הקצאה תחרותית.

 

העתק:

מנכ”ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו.

מנכ”ל משרד הכלכלה, שי רינסקי.

מנכ”ל משרד האוצר, שי באב”ד.

מנכ”ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב.

ראש המל”ל, מאיר בן שבת.

רכז חקלאות, מים ונמלים באגף תקציבים, אלי מורגנשטרן.

[1] להרחבה ניתן לקרוא באתר: https://our-interes.com/

[2] על פי פרסום בעיתון “גלובס”: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001323369

[3] נכון לשנת 2017 – שוק בשר הבקר בישראל סיכום שנת 2017, משרד החקלאות.