רשות המיסים: שר האוצר יחתום על צו שיאפשר יבוא מעדני חלב ללא מכס

הגבינות הקשות בדרך לארץ!

הסכם החלב שהיה צריך להיחתם כבר לפני חצי שנה מונח כרגע על שולחנו של שר האוצר, אביגדור ליברמן. ההסכם אמור לחסוך לציבור הישראלי 14 מיליון ש”ח בשנה, ולפיו המכסות הפטורות ממכס ליבוא גבינות קשות צפויות לגדול.

ולמרות כל זה, מחיר החלב המקומי ישאר גבוה. זה המס שאנחנו, הציבור הרחב, צריכים לשלם כדי שהרפתנים יוכלו להמשיך לקבוע את מחיר המטרה ולהשאיר אותו גבוה במיוחד.

אנחנו לא רואים שום סיבה להמשך לעכב את החתימה על ההסכם ומצפים לחתימתו של שר האוצר בהקדם.

חיכינו תקופה ארוכה לרפורמה הזאת ולא נפסיק עד ששר האוצר יחתום ויוקר המחייה יופחת.

שר החקלאות: תיקון חוק החלב ימנע העלאת מחירים

אנחנו ממשיכים לדאוג לאינטרס של הציבור הרחב ביישום הסכם החלב, אתמול אושר צד החקלאים בהסכם בלבד.
 
לבקשת החקלאים מחיר המטרה, המחיר שמשלמות המחלבות (תנובה, טרה, שטראוס וכו’) ייקבע על ידי מועצת החלב במקום על ידי ועדת מחירים נייטרלית.
 
מה עם הצד שלנו, הציבור הרחב? לפי ההסכם המדינה אמורה לבטל את המכס על ייבוא מעדנים, יוגורטים וגבינות רכות ולהגדיל את מכסות יבוא של גבינות קשות.
 
לשמחתנו שר הדתות, מתן כהנא, דאג לציבור הרחב אתמול בישיבת הממשלה ושאל על הפחתת המכסים המובטחת, התשובה שקיבל היתה שהיא תבוצע גם כן בהקדם.
 
נפעל כדי שכל הסכם החלב ימומש ולא רק החלק הדואג לרווחת מועצת החלב והרפתנים על פני הציבור הרחב.
 
לכתבה המלאה באתר ישראל היום, לחצו כאן
 

לעצור עלייה של 6.5% במחירי הביצים

הקריאה שלנו הגיעה לשר האוצר ושר החקלאות ותגובתם הרשמית היא שהם עדיין לומדים את הנושא ולא החליטו.
 
זה הזמן להמשיך להפעיל לחץ מצידנו כדי שמחירי הביצים לא יעלו.
 
כבר סיפרנו לכם שמגדלי העופות דורשים להעלות את מחירי הביצים למרות שמחירי הביצים בארץ הם בין הגבוהים במדינות הOECD. הם גם מאיימים שתחול התייקרות נוספת כי לפני פסח בחרו שלא להעלות את זה “מתוך התחשבות המגדלים בצרכנים”.
 
שר האוצר, ח”כ ליברמן, ושר החקלאות, ח”כ פורר, אנחנו מחכים להכרעה שלכם. אתם לא חייבים להחליט רק בגלל שאלה שקדמו לכם הושפעו מקבוצות לחץ.

משרד החקלאות מקדם העלאת מחירי הביצים

לא נאפשר לשר החקלאות לבצע מחטף בימים האחרונים לתפקיד שלו!
 
פנינו היום לשר החקלאות, אלון שוסטר, וליועץ המשפטי לממשלה, בדרישה לא לחתום על צו תיקון מחיר הביצים.
 
אנו חושדים שיש כוונה להעלות במחטף, בשלהי כהונת הממשלה, את מחירי הביצים לציבור הרחב ב- 6.5%
 
הדבר יכבול את שיקול דעתו של שר החקלאות הבא ולכן על שר החקלאות להימנע מחתימה על הצו עד לאחר חילופי הממשלה.

מבקר המדינה שפספס את הנקודות העיקריות בדו”ח מחירי המזון

עד כמה השיח הכלכלי בישראל לא מכוןן? מבקר המדינה כתב פרק בן 162 עמודים על מחירי המזון בישראל, אבל פספס את הנקודות העיקריות. פנינו אליו בבקשה לעדכן 4 נקודות בדו”ח. בעקבות הפנייה שלנו אליו הודיע המבקר כי הוא ייכנס גם לנושאים האחרים ויבדוק גם אותם לעומק כדי שלא יקרה מצב בו יפספס נקודות נוספות.

ואלו היו ההערות המרכזיות שלנו:

1. היעדר סקירת רווחיות החקלאים- אחוז הרווח מתוך ההכנסות הוא אינדיקציה טובה לזהות שווקים ריכוזיים. לכן הופתענו לגלות שלמרות שהדו”ח סוקר את הרווחיות בענף המזון ומציג את הרווחיות הממוצעת בקרב יצרני המזון (13%) וברשתות השיווק (3.7%), הוא לא מציין את הרווחיות העצומה של המגזר החקלאי. רווחיות שעומדת על לא פחות מ-5 מיליון ש”ח שהם 17% מסך הכנסות החקלאים, פי 4 יותר מרווחיות רשתות השיווק וגבוה ב-30% מרווחיות יצרני המזון. אם מחפשים ריכוזיות ואחוז הרווחיות הוא אינדיקציה לכך – אז הנה מקטע ריכוזי לעסוק בו.
2. השפעת הורדת מכסים על מחירי מוצרים- מסקנת הפרק שעוסק במכסות וייבוא כורכת שני עולמות שונים: הפחתת מכסים שתאפשר ליבואנים לייבא מוצר ללא הגבלת זמן וכמות לא דומה לפתיחת מכסות ייבוא שתמשיך להגביל את כמות השחקנים בשוק ותקשה על שחקנים חדשים להיכנס אליו. מכסות ייבוא בפטור ממכס מוזילות מחירים רק אם הן בהליך תחרותי או בהיקף גדול מספיק כדי שישפיע על המשק. כך יצא שמבקר המדינה טען שהפחתת מכסים והפתית מכסות ייבוא לא גרמו להורדת מחירים לצרכן בעוד בדוגמאות שסקר, הפחתת מכסים גרמה להורדת מחירים אך פתיחת מכסות ייבוא לא. מדובר בטעות קשה כיוון שהיא עוזרת לנראטיב השקרי לפיו פתיחה לייבוא לא מורידה מחירים להתקבע. המסקנה ברורה: יש להפחית מכסים ולשחרר שבווקים מנסיונות הינדוס בדמות מכסות ייבוא.

 

3. היעדר התייחסות למכסות ייצור- הדו”ח סוקר את השפעת חסמי הייבוא וכניסת השחקנים החדשים לענף הייצור אבל מתעלם משני שווקים בהם עדיין קיימות מכסות הייצור: ענף הלול וענף החלב. מדובר בשני ענפים בהם ישראל יקרה באופן משמעותי ביחס לעולם המערבי. אם כח הקניה שלנו נמוך ב 37% כאשר מדברים על מחירי המזון, אז בשני ענפים אלו הוא חלק בכ- 80%! עדות טובה לזה היא שכאשר המבקר סקר את החברות הגדולות בענף המזון “תנובה” מופיעה כחברה הגדולה ביותר עם נתח שוק של 11.7% ואחריה “שטראוס” עם נתח שוק של 9.9%.
4. ייעול הליכי הגנת הצומח- בתגובה של משרד החקלאות למבקר, טוען משרד החקלאות שאי אפשר להגביל את פרק הזמן של הליך הערכת הסיכונים כי למשרד אין שליטה על כל השלבים בתהליך. חלק מהעיכובים בדו”ח נגרמו בגלל בעיות תקשורת לא מוסברות בין משרד החקלאות לרשויות ממשל במדינות אחרות. זה נובע מעומס על המערכת המקומית, והפיתרון הוא פשוט, יש להטיל את האחריות למסמכים הנדרשים על היבואן וכך משרד החקלאות יוכל לעסוק בבקרה על בקשות הייבוא ולא בהתכתבויות עם מדינות אחרות.
נמשיך לפעול על מנת להאיר את עיניהם של הבירוקרטים השונים כדי שיוקר המחייה ירד והמשק יפתח לתחרות.

 

צעד בכיוון הנכון: מידע על אגודות עותמאניות עלה לרשת

אחרי מאמצים רבים ותכתובת סוערת עם תומכי “שקוף” – מידע בסיסי על 3,343 אגודות שכפופות עדיין לחוק משנת 1909 נמצא כעת ברשת.

עבודת המטה שנועדה להביא להשקפה מלאה של האגודות כבר נעשתה, התקנות כבר נכתבו – וכעת כל מה שצריך הוא שר משפטים שיחתום עליהן.

לכתבה המלאה באתר “שקוף”: https://shakuf.co.il/20361

ועדת שרים לענייני חקיקה 19/7/20

תכירו, אלו חברי ועדת השרים לענייני חקיקה. יו”ר הוועדה הוא שר המשפטים ח”כ אבי ניסנקורן וממלא מקומו הוא השר דוד אמסלם. הוועדה המתכנסת מידי יום ראשון ובה מתקבלת למעשה ההחלטה האם הקואליציה תתמוך או תתנגד בהצעות חוק מסיימות.
 
לא נעבור פה על כל ההצעות, אבל הנה כמה שיעלו היום 19.7.20:
 
1. הצעת חוק לאיסור ניתוק מחשמל בעלי חובות – הצעה שעלולה לעודד בעלי חובות לא לשלם את חובם ובכך יאלצו חברת החשמל והיצרנים הפרטיים לייקר את החשמל לאזרחים שומרי חוק על מנת לפצות על הפסדים מבעלי החובות. ח”כ ג’אבר עסלקה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג’בארין.
המלצתנו: לדחות.
 
2. הצעת חוק לאיסור ניתוק ממים וביוב בעלי חובות בתקופת הקורונה – כמו 1 אבל יש היגיון בהגבלה לתקופת הקורונה בלבד. ח”כ הילה שי וזן וח”כ יעקב מרגי.
ח”כ אופיר כץ הגיש לוועדת השרים הצ”ח רחבה יותר הכוללת גם שירותי חשמל וגז.
לצערנו להצעה לא לוו נתונים בדבר בעלי חובות בתקופת הקורונה, גודל החוב והשפעתו על תאגידי המים, חברת החשמל ויצרני החשמל וחברות הגז לכן לא ניתן להמליץ לוועדה.
 
 3. הצ”ח למניעת חרם חברתי בבתי ספר. כמובן שחוק לא יכול למנוע חרם, החוק מציע שורת צעדים שייעשו על ידי משרד החינוך כגון הקמת מוקד, הכשרות למורים ומינוי אחראי בכל בית ספר לנושא. ח”כ מאי גולן.
המלצתנו: לדחות. מדובר בפעולות שעל מדרש החינוך לנקוט על פי הבנתו למיגור התופעה, חוק לא יפתור את הבעיה.
 
4. הצ”ח הבטחת הכנסה – מאפשרת לאזרחים ותיקים מעל גיל 70 להעלות את הכנסתם מ-20% מהכר הממוצע ל-40% ממנו עבור יחידים ומ-25% מהשכר הממוצע לזוג ל-45% ממנו. מצד אחד אזרחים ותיקים יוכלו לעבוד יותר ולשפר את רמת חייהם שלהם. מצד שני, בהצעה לא נאמר מה העלות המשוערת לתקציב המדינה, ההצעה לא מבדילה בין בעלי נכסים לשאינם, כך שייתכן אזרח ותיק עם הכנסה פאסיבית משמעותית לבד מפנסיה וקצבת זקנה שיקבל עוד הבטחת הכנסה. ח”כ טלי פלוסקוב.
לאור כל כל אלו, על אף שהסרת הכבלים ממקבלי הקצבאות בכל הקשור להעלאת רמת החיים שלהם, נראה שמדובר בהצעה לא מוכנה דיה.
 
5. הצעת חוק “המשתתף החופשי” – השוואת תנאיהם של פרילנסרים לשכירים בהרבה מאוד אספקטים. חברות מעסיקות דווקא פרילנסרים בשל הצורך הגמיש בעבודה ללא מחוייבות מצד המעסיק. פעמים רבות הצורך בגמישות מתורגם לתנאי שכר שונים. לפי ההצעה אדם שעבד כפרילנסר בשיעור 75% משרה אצל מעסיק יוכר כשכיר כמעט לכל דבר ועניין מה שעשוי לפגוע בתנאי הפרילנסר ולעודד קוני שירותים לפתח את השירותים שהם קונים בין ספקי שירות שונים. ההצעה תפגע בפרילנסרים ורוכשי השירותים יחד. ח”כ ניצן הורוביץ.
המלצתנו: לדחות.
 
6. הצ”ח לתיקון פקודת מס הכנסה – נשים העובדות לפחות 36 שעות חודשיות ומשתכרות עד 12,500 ש”ח יקבלו זיכוי מס בשיעור 30% מהתשלומים ששילמו למעונות יום. מדובר בסבסוד מסגרות לנשים עובדות, ללא התחשבות בשאלה האם בני הזוג שלהם עובדים ורמות ההכנסה של בני הזוג. כמובן שמדובר בסבסוד על גבי סבסוד כיוון שכבר היום מעונות היום מסובסדים. לבסוף מדובר בתמריץ לשלוח ילדים דווא למעונות היום המסובסדים והעמוסים לעייפםה גם ככה.ח”כ יבגני סובה, עודד פורר, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר.
אין אמדן אבדן הכנסה למדינה.
לאור כל זאת המלצתנו היא לדחות.  
 
7. הצ”ח לתיקון פקודת הבנקאות – איסור גביית עמלת פירעון מוקדם בגין מחזור משכנתאות. מדובר בהתערבות בוטה בתנאי ההלוואות של בנקים, התערבות שעלולה לפגוע ביציבות הבנקים ולייקר מראש את ריביות הבנקים למשכנתאות. ח”כ שלמה קרעי.
המלצתנו: לדחות.
 
8. הצ”ח הנציבות לצמצום הרגולציה והבירוקרטיה הממשלתית – הקמת נציבות לצמצו רגולציה ובירוקרטיה. אנחנו מברכים על כל יוזמה להפחתת הנטל הרגולטורי. עכשיו השאלה עד כמה מאמינים שרגולטור ממשלתי על הרגולציה יסייע להפחית את הרגולציה. לטעמנו הרבה. ח”כ יאיר לפיד ובועז טופורבסקי.
המלצתנו – לדחות.
 

לא נכנעים למונופול המלט

מונופול נשר דורש למנוע תחרות בינלאומית ולייקר את מחיר המלט המקומי ובעקבותיו את מחירי הדיור והתשתיות בישראל.

מנכ”ל האינטרס שלנו, אלעד מלכא עלה לשידור אצל ישי שנרב בגל”צ.

האזנה נעימה: https://bit.ly/3dDORPy

לנייר העמדה המלא: https://our-interes.com/products/melet/

שחררו את המחירים

לאור משבר הקורונה, הצעות לפיקוח מחירים צצות כל העת. החמורה שבהן היא ההצעה לפקח על מחירי המסכות.

פנינו לשרי הכלכלה והבריאות נגד כוונתם לפיקוח מחירים כזה.

 

לכבוד:

שר כלכלה ח”כ אלי כהן

שר הבריאות, ח”כ יעקב ליצמן

הנדון: הצעתכם לפיקוח על מחירי מסכות

שלום רב,

בפתח הדברים, ברצוני לחזק אתכם בשעת המשבר על ניהולו ביד רמה ותוך מסירות לרווחת תושבי ותושבות ישראל.

בימים אלו, הוחלה חובת חבישת מסיכה במרחב הציבורי בישראל. לאור זאת, חובה עלינו לוודא שאכן יהיו מסכות בהיקף הנדרש לרווחת אזרחי ישראל.

הצעתכם להחלת פיקוח על מחירי המסכות עלולה לגרור מחסור שמשמעותו עשויה להגיע עד כדי פגיעה בחיי אדם וחזרה להשבתת המשק.

עליית מחירי המסכות נובעת ממחסור עולמי במסכות. במצב כזה ככל שנשלם יותר עבור מסכות נוכל להתחרות בשוק העולמי יותר טוב ולהבטיח שמספר מסכות רב יותר יגיע לארץ. אם מחיר המסכות יפוקח, מדינות אחרות יהיו תחרותיות יותר על פנינו.

עליית המחירים מעודדת יזמים ויצרנים מקומיים להסב מפעלים ולהיכנס לענף יצירת המסכות, בכך גדל היצע המסכות בארץ. פיקוח על מחירי המסכות יצנן גם תופעה זו.

מחסור במסכות עשוי להדביק יותר אזרחים ולפגוע בחיי אדם. מחסור במסכות עשוי להגדיל את קצב ההדבקה ולהשיב את המשק לסגר מוחלט.

לאור זאת, אני מפציר בכם למשוך את יוזמת הפיקוח על מחירי המוצרים.

 

בכבוד רב,

אלעד מלכא, מנכ”ל

האינטרס שלנו – הלובי שלך בכנסת.

 

העתק:

מנכ”ל משרד הכלכלה

מנכ”ל משרד הבריאות

ועדת המחירים.

דרושה מהפכה בביטחון התזונתי של ישראל

פנינו לממשלת ישראל בדרישה לרפורמה בתפיסת הביטחון התזונתי של ישראל.

לכתבה המלאה של גלעד צוויק בישראלה היום: https://www.israelhayom.co.il/article/749879

 

לכבוד:

ראש הממשלה          שר החקלאות        שר הכלכלה        שר האוצר

ח”כ בנימין נתניהו       ח”כ צחי הנגבי       ח”כ אלי כהן        משה כחלון

שר הביטחון                  שר הבריאות                  שר הרווחה

ח”כ נפתלי בנט            ח”כ יעקב ליצמן           ח”כ אופיר אקוניס

 

                                   הנדון: שינוי בהול בתפיסת הביטחון התזונתי של ישראל

שלום רב,

“האינטרס שלנו – הלובי שלך בכנסת” הוא ארגון שלא למטרות רווח הממומן באמצעות מימון המונים. הארגון לקח על עצמו לשמש לובי לטובת הציבור הרחב אל מול קבוצות האינטרס השונות.[1]

בימים אלו מתמודדת ישראל עם התפרצות נגיף הקורונה. להתפרצות זו השלכות דרמטיות בכל הקשור לחיי אדם ומערכת הבריאות, לכלכלת המדינה ולביטחון התזונתי של תושבי ישראל. במסגרת ההתמודדות עם השלכות המשבר עוסקת המל”ל יחד עם משרד החקלאות בהבטחת אספקת ביצים לאזרחי ישראל.[2]

במשך שנים, ישראל פעלה במטרה להבטיח לתושביה ביטחון תזונתי בעת משבר. לפי גישה זו, כדי להבטיח אספקת מוצרי יסוד בסיסיים יש להסתמך על יצרנים מקומיים. לשם כך, הוצבו חומות מכס ורגולציה שונות המונעות ייבוא תוצרת חו”ל אלא במכסות מדודות. מעבר לכך, כדי להבטיח את פרנסתו של היצרן הבודד, הייצור המקומי בענפים אחדים ובהם ענפי החלב והביצים מבוסס על מכסות ייצור. כדי למנוע ניצול לרעה של הקרטל דה פקטו על ידי היצרנים, מונהג משטר פיקוח מחירים. כפי שיפורט להלן, צעדים אלו מונעים מישראל להעניק ביטחון תזונתי לתושביה:

  1. משטר מכסות הייצור מתכנן את משק המזון באופן ריכוזי טופ דאון. באופן כזה, אם מסיבה כלשהי יצרן מסויים נאלץ להפחית את הייצור שלו, לא יוכלו יצרנים אחרים להגדיל את הכמות המיוצרת על ידם. יתירה מכך, גם אם יותר להם לפתע להגדיל את הייצור המקומי, מרבית היצרנים לא ערוכים להגדיל ייצור בטווח זמן קצר.
  2. משטר מכסות הייבוא וחומות ההגנה על התוצרת המקומית מקטין את אפשרויות האספקה של ישראל. כאשר לא ניתן לייבא תוצרת ממדינות מסויימות, או לחילופין, לפי הביקוש בשוק, מחסור עשוי להתפתח, בוודאי בעת משבר. עיננו הרואות, דווקא במשבר הנוכחי, חרף העובדה שמעט מאוד חיטה גדלה בישראל, לא צפוי מחסור בלחם בקרוב, זאת למרות הביקוש הגדל לקמח לאור חג הפסח. כך גם בענף הבשר המסתמך על ייבוא בשיעור של כ- 61% מהשוק,[3] לא צפוי מחסור חרף עלייה בביקוש לאור החג המתקרב.
  3. מחיר מהווה ווסת להיצע וביקוש. בעת ביקוש, עליית מחירים מעודדת יצרנים וותיקים להגדיל את הכמות המיוצרת על ידם ויצרנים חדשים להיכנס לשוק. משטר פיקוח על מחירים מהווה חסם הגדל ייצור בעת הצורך.

הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל נתון לאיומים שונים. בעת מלחמה עם שכננו מדרום עשוי הייצור על ידי משקים דרומיים להיפגע. לפי משטר מהכסות הקיים, לא יוכלו חקלאי הצפון “לפצות” על הירידה בהיצע בהגדלת ייצור מטעמם. בעת מלחמה כוללת חלילה, כושר הייצור המקומי כולו עשוי לפחות ואילו דווקא הייבוא יהיה מקור בטוח יותר לאספקת מזון וכן על זו הדרך.

משבר הקורונה מבהיר: ככל שיהיו לישראל יותר אפיקי אספקה, כך הסיכוי למחסור יפחת. המחסור הנוכחי בביצים הוא שילוב של ביקוש גובר לאור חג פסח ו”אגירה” על ידי צרכנים מחד, ומאידך ירידה משמעותית בייבוא לאור העובדה שישראל מסתמכת בעיקר על ספרד ואיטליה, שתיים מהמדינות בהן נגיף הקורונה הכה בעוצמה הרבה ביותר, כמדינות שמהן ניתן לייבא ביצים.

לו ניתן היה לייבא ביצים ממדינות נוספות, לו יכלו לולנים מקומיים להגדיל את כמות הביצים שהם מייצרים ולמכור ברשתות השיווק ולא רק בשוק השחור המשגשג בימים אלו, והסיכוי למחסור היה פוחת.

בדומה למחסור בביצים כעת, חווה המשק הישראלי מחסור חמאה מסיבות דומות. בימים אלו מפרסם משרד החקלאות תכנית להגדלת מכסות ייבוא מלפפונים ובצלים כדי למנוע מחסור אפשרי.

לאור כל זאת, ולאור המחסור המחריף בביצים בשלב זה, יש לשנות את המנגנון להבטחת ביטחון תזונתי:

  1. הקלות רגולטוריות על חקלאים בין היתר בהעסקת עובדים זרים וכדומה.
  2. ביטול המגבלות על הגדלת ההיצע – כפי שתואר לעיל, מכסות הייצור, חומות ההגנה על תוצרת מקומית ומנגנון פיקוח המחירים, כולם, מהווים חסמים על הגדלת ההיצע בשגרה ובוודאי בעת חירם ויש לבטלם.
  3. פתיחת האפשרות לייבוא ממדינות רבות ועל ידי יבואנים שונים בשגרה, בהתאם לתנאי השירות הווטרינרי.
  4. תמיכה ישירה ביצרנים מקומיים – הגדלת התמיכה הישירה בחקלאות המקומית כך שתאפשר ליצרני מזון מקומיים להתחרות בשוק הבינלאומי ובכך להבטיח את קיומה של תעשיה מקומית לעת משבר.
  5. רפורמה בהקצאת משאבי ייצור המזון ומעבר לשיטת הקצאה תחרותית.

 

העתק:

מנכ”ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו.

מנכ”ל משרד הכלכלה, שי רינסקי.

מנכ”ל משרד האוצר, שי באב”ד.

מנכ”ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב.

ראש המל”ל, מאיר בן שבת.

רכז חקלאות, מים ונמלים באגף תקציבים, אלי מורגנשטרן.

[1] להרחבה ניתן לקרוא באתר: https://our-interes.com/

[2] על פי פרסום בעיתון “גלובס”: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001323369

[3] נכון לשנת 2017 – שוק בשר הבקר בישראל סיכום שנת 2017, משרד החקלאות.