ועדת שרים לענייני חקיקה 19/7/20

תכירו, אלו חברי ועדת השרים לענייני חקיקה. יו”ר הוועדה הוא שר המשפטים ח”כ אבי ניסנקורן וממלא מקומו הוא השר דוד אמסלם. הוועדה המתכנסת מידי יום ראשון ובה מתקבלת למעשה ההחלטה האם הקואליציה תתמוך או תתנגד בהצעות חוק מסיימות.
 
לא נעבור פה על כל ההצעות, אבל הנה כמה שיעלו היום 19.7.20:
 
1. הצעת חוק לאיסור ניתוק מחשמל בעלי חובות – הצעה שעלולה לעודד בעלי חובות לא לשלם את חובם ובכך יאלצו חברת החשמל והיצרנים הפרטיים לייקר את החשמל לאזרחים שומרי חוק על מנת לפצות על הפסדים מבעלי החובות. ח”כ ג’אבר עסלקה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג’בארין.
המלצתנו: לדחות.
 
2. הצעת חוק לאיסור ניתוק ממים וביוב בעלי חובות בתקופת הקורונה – כמו 1 אבל יש היגיון בהגבלה לתקופת הקורונה בלבד. ח”כ הילה שי וזן וח”כ יעקב מרגי.
ח”כ אופיר כץ הגיש לוועדת השרים הצ”ח רחבה יותר הכוללת גם שירותי חשמל וגז.
לצערנו להצעה לא לוו נתונים בדבר בעלי חובות בתקופת הקורונה, גודל החוב והשפעתו על תאגידי המים, חברת החשמל ויצרני החשמל וחברות הגז לכן לא ניתן להמליץ לוועדה.
 
 3. הצ”ח למניעת חרם חברתי בבתי ספר. כמובן שחוק לא יכול למנוע חרם, החוק מציע שורת צעדים שייעשו על ידי משרד החינוך כגון הקמת מוקד, הכשרות למורים ומינוי אחראי בכל בית ספר לנושא. ח”כ מאי גולן.
המלצתנו: לדחות. מדובר בפעולות שעל מדרש החינוך לנקוט על פי הבנתו למיגור התופעה, חוק לא יפתור את הבעיה.
 
4. הצ”ח הבטחת הכנסה – מאפשרת לאזרחים ותיקים מעל גיל 70 להעלות את הכנסתם מ-20% מהכר הממוצע ל-40% ממנו עבור יחידים ומ-25% מהשכר הממוצע לזוג ל-45% ממנו. מצד אחד אזרחים ותיקים יוכלו לעבוד יותר ולשפר את רמת חייהם שלהם. מצד שני, בהצעה לא נאמר מה העלות המשוערת לתקציב המדינה, ההצעה לא מבדילה בין בעלי נכסים לשאינם, כך שייתכן אזרח ותיק עם הכנסה פאסיבית משמעותית לבד מפנסיה וקצבת זקנה שיקבל עוד הבטחת הכנסה. ח”כ טלי פלוסקוב.
לאור כל כל אלו, על אף שהסרת הכבלים ממקבלי הקצבאות בכל הקשור להעלאת רמת החיים שלהם, נראה שמדובר בהצעה לא מוכנה דיה.
 
5. הצעת חוק “המשתתף החופשי” – השוואת תנאיהם של פרילנסרים לשכירים בהרבה מאוד אספקטים. חברות מעסיקות דווקא פרילנסרים בשל הצורך הגמיש בעבודה ללא מחוייבות מצד המעסיק. פעמים רבות הצורך בגמישות מתורגם לתנאי שכר שונים. לפי ההצעה אדם שעבד כפרילנסר בשיעור 75% משרה אצל מעסיק יוכר כשכיר כמעט לכל דבר ועניין מה שעשוי לפגוע בתנאי הפרילנסר ולעודד קוני שירותים לפתח את השירותים שהם קונים בין ספקי שירות שונים. ההצעה תפגע בפרילנסרים ורוכשי השירותים יחד. ח”כ ניצן הורוביץ.
המלצתנו: לדחות.
 
6. הצ”ח לתיקון פקודת מס הכנסה – נשים העובדות לפחות 36 שעות חודשיות ומשתכרות עד 12,500 ש”ח יקבלו זיכוי מס בשיעור 30% מהתשלומים ששילמו למעונות יום. מדובר בסבסוד מסגרות לנשים עובדות, ללא התחשבות בשאלה האם בני הזוג שלהם עובדים ורמות ההכנסה של בני הזוג. כמובן שמדובר בסבסוד על גבי סבסוד כיוון שכבר היום מעונות היום מסובסדים. לבסוף מדובר בתמריץ לשלוח ילדים דווא למעונות היום המסובסדים והעמוסים לעייפםה גם ככה.ח”כ יבגני סובה, עודד פורר, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר.
אין אמדן אבדן הכנסה למדינה.
לאור כל זאת המלצתנו היא לדחות.  
 
7. הצ”ח לתיקון פקודת הבנקאות – איסור גביית עמלת פירעון מוקדם בגין מחזור משכנתאות. מדובר בהתערבות בוטה בתנאי ההלוואות של בנקים, התערבות שעלולה לפגוע ביציבות הבנקים ולייקר מראש את ריביות הבנקים למשכנתאות. ח”כ שלמה קרעי.
המלצתנו: לדחות.
 
8. הצ”ח הנציבות לצמצום הרגולציה והבירוקרטיה הממשלתית – הקמת נציבות לצמצו רגולציה ובירוקרטיה. אנחנו מברכים על כל יוזמה להפחתת הנטל הרגולטורי. עכשיו השאלה עד כמה מאמינים שרגולטור ממשלתי על הרגולציה יסייע להפחית את הרגולציה. לטעמנו הרבה. ח”כ יאיר לפיד ובועז טופורבסקי.
המלצתנו – לדחות.
 

חוק ההסדרים 2020 – ההערות שלנו

נייר עמדה התכנית הכלכלית לשנת 2020

על העמותה

האינטרס שלנו – הלובי שלך בכנסת הינה עמותה המבוססת מימון המונים ששמה לה למטרה לייצג את הציבור הרחב בתהליכי קבלת ההחלטות אל מול קבוצות הלחץ.

ניתן לקרוא עלינו עוד: www.our-interes.com

 

מעבר לתמיכה ישירה

ראשית, אנו מברכים על היוזמה, מדובר בצעדים מבורכים להתייעלות המשק החקלאי, לעליית פריון העבודה בישראל ולהורדת יוקר המחיה. ניתן לקרוא בהרחבה על חשיבות הנושא כאן: https://our-interes.com/yoker/

בחודש יוני 2018 פרסם ארגון ה- OECD דו”ח על המדיניות הישראלי בתחום החקלאות. מהדו”ח עולה שהחקלאים הישראלים נהנים מסובסידיה ממשלתית משמעותית די קבועה. כך בעוד המדינות המפותחות צמצמו את הסובסידיה לחקלאות מרמה של 29.6% מסך הכנסות החקלאים באמצע שנות התשעים ל 18.2% בשנות העשרה של המאה ה-21, בישראל הסובסידיה נותרה די יציבה וירדה מרמה של 20.7% מסך הכנסות החקלאים לרמה של 17.3% מסך הכנסות החקלאים.

בישראל 88% מהתמיכה מגיעה ישירות לחקלאים לעומת 70% בממוצע מדינות ה – OECD. חרף הסבסוד הממשלתי, התוצרת החקלאית המקומית יקר ב-16% בממוצע מיתר המדינות המפותחות. הפער מהמדינות המפותחות בענפים אלו משמעותי מאוד.

הסיבות לכך, לפי כלכלני הארגון, נעוצות הן במדיניות מכסי המגן והחסימה לייבוא והן מהתמיכה הישירה בחקלאים. אלו יחד מביאים לכדי מצב בו 91% מהתמיכה הממשלתית בחקלאות בישראל יוצרת עיוותי שוק, קצת יותר משיעור התמיכה שגרם לעיוותי שוק לפני 20 שנה, 85%. באותה תקופה אגב, יתר מדינות הארגון הורידו בממוצע את שיעור הסובסידיות היוצרות עיוותים מרמה של 74% לרמה של 51% בלבד.

המתווה המוצע עשוי להגדיל מצד אחד את סך התמיכה הישירה החקלאות מעבר למקובל במדינות המפותחות, אולם מצד שני, הוא אכן יסייע להפחית ואולי אף לבטל את התמיכה העקיפה ולצמצם במידה ניכרת את התמיכה הישירה המעוות את השוק אן יעשה נכון. לכך נתייחס בדברים להלן:

  1. היעדר ענף החי מהחקיקה – הצעת המחליטים נוגעת לענף הצומח בלבד. בין השנים 2013-2015 התמיכה העקיפה בחקלאות הוערכה בכ- 2.6 מיליארד ₪ בממוצע לשנה. מתוכם כ 1.165 בענף החי: (439 מלש”ח בענף הבקר, 266 במוצרי החלב, 184 בבשר כבש, 183 מלש”ח בענף ההטלה ו- 76 מלש”ח בענף המדגה). מיקוד החקיקה בענף הצומח בלבד משמעו טיפול ב 55% מהיקפי התמיכה העקיפה בלבד וויתור על טיפול ב 45% מהיקפי התמיכה העקיפה. אם לא די בכך הרי שוועדת הכלכלה הביעה את מורת רוחה מחלוקת המכסות בענף ההטלה וקיצרה את הארכת מחיר המטרה לחצי שנה בלבד כך שבעוד החקיקה להלן קובעת הליכים שיסתיימו עד סוף אוקטובר 2020 לצמצום התמיכה העקיפה, הרי חודשים לאחר מכן, החל מ 1.1.2021 יהיה צורך דחוף לעסוק בענף החי. לכך יש להוסיף את טיוטת החקיקה להסדרת מועצת הדבש שפורסמה להערות הציבור בכדי להבהיר את הצורך הדחוף לטיפול גם בענפי החי.

יש לציין כי ענפי החי מטבעם דורשים פחות תמיכה ממשלתית. לענפי הפטם, החלב והבקר אין החצנות סביבתיות חיוביות, אדרבה ישנה פגיעה באיכות הסביבה. מעבר לכך, הרי שמטבע אופיים של מוצרים בעלי חיי מדף קצרים הוא שקל יותר להסתמך בהם על תוצרת מקומית.

אם בכל זאת מעוניינים לתמוך גם בענפים אלו בתמיכה ישירה, אנו מציעים לעשות זאת באמצעות אחת משלוש דרכים או בשילוב ביניהן:

  • א. פיצוי חד פעמי – כל יצרן יקבל פיצוי חד פעמי בגין הסרת ההגנות על התוצרת המקומית. הפיצוי יחושב באמצעות אמדן הפער בין המחיר ליצרן כיום למחיר בשער הנמל השוק העולמי כפול סך מכסת הייצור לאותו יצרן מהוון לאינסוף בשיטת DFC. ניתן לבצע את אותו חישוב בגין רכיב הרווח בלבד.
  • ב. ביטוח הכנסה – המדינה תבטח הכנסה ליצרנים. ניתן לחשב זאת באמצעות שני מודלים:
    1. תנאי לקבלת תשלום – סך ההכנסות בשנה הנוכחית קטן מ 70% מהממוצע האולימפי[1] בחמש השנים האחרונות. אם מתקיים התנאי הרי שהתשלום ליצרן יהיה 70% מההפרש בין תנאי לקבלת התשלום לבין ההכנסה הנוכחית. מודל זה יהיה בתוקף לחמש שנים.
    2. תנאי לקבלת תשלום – סך הרווח בשנה הנוכחית קטן מ 70% מהממוצע האולימפי בחמש השנים האחרונות. אם מתקיים התנאי הרי שהתשלום ליצרן יהיה 70% מההפרש בין תנאי לקבלת התשלום לבין הרווח הנוכחי. מודל זה יהיה בתוקף לחמש שנים.

 

  • ג. תמיכה קבועה באמצעות מכרז – שתי אפשרויות:
    1. מכרז עבור בעל חיים – בשיטה זו המדינה ממירה את מכסות הייצור במכסות תמיכה. המדינה תגדיר מכסות בעלי חיים בכל משק חי אשר יקבלו סובסידיה. המדינה תקיים מכרז על סובסידיה מינימלית עבור בעל חיים והמשקים יתחרו ביניהם במכרז עבור סובסידיה לחמש שנים כאשר בכל שנה חמישית ממכסות התמיכה ייצאו למכרז. לדוגמא: מכסת התמיכה לכל שנה בענף החלב תעמוד על 1,000 פרות. משק א’ משתתף מגיש הצעה ל-500 פרות לפי 200 שקל לפרה, משק ב’ משתתף מגיש הצעה עבור 300 פרות במחיר 300 שקלים לפרה ומשק ג’ מגיש הצעה עבור 300 פרות במחיר 400 שקלים לפרה. במצב כזה משק א’ יקבל 500X200 שקלים. משק ב’ יקבל 300X300 שקלים ומשק ג’ יזכה לשלב רק 200 פרות ויזכה לקבל 200X400 שקלים.

מכרז כזה מייצר תחרות על סובסידיה מהמדינה ויגרום ליצרנים להוריד את מחיר התמיכה בהם עד כדי אפס. במצב כזה, המדינה תוציא סכום מינימלי בגין תמיכה. ניתן להוסיף “מקדם פריפריה” כך שמשק התיישבותי יקבל יותר ממשק במרכז הארץ. כמובן שבניגוד למצב כיום, המכסות יהיו רק מכסות תמיכה ולא מכסות ייצור, הייצור יהיה חופשי וסביר להניח שהיקף הייצור המקומי יגדל.

  1. מכרז בגין ייצור – בדומה לסעיף א’, תמיכות הייצור הקיימות יומרו במכסות תמיכה בייצור חלב/ביצים וכדומה.

 

  1. סעיף 1 – בין ענפי הצומח ישנם גידולים מוטי ייצוא באופן משמעותי: סלרי, גזר, תפוח אדמה, בטטה, אבוקדו, מנגו, מנדרינה, תמרים, אשכוליות, אפרסמון, רימונים, תפוזים ולימונים. תפו”א מיוצא לאירופה באביב אך ניתן לייבא במחיר זול יותר בתקופת הסתיו. ענפים אלו אינם נזקקים לתמיכה. אלא שתמיכה רק בגידולים האחרים משמעותה מתן תמריצים לחקלאים לדבוק בגידולים בהם אין לישראל יתרון יחסי, תמיכה בדונם קרקע כפי שמוצע אמנם תומכת בענפים שאינם נזקים לתמיכה, אך מתמרצת מעבר לענפים מוטי ייצוא.
  2. סעיף 2 – יש להכניס נציג ארגוני צרכנים לצוות הקובע מהם ענפים זכאים.
  3. הגנת הצומח – דיווחי משרד החקלאות מעלים הליכים מתמשכים לקבלת אישורי ייבוא במסגרת חוק הגנת הצומח. הימשכות התהליכים נובעת פעמים רבות כיוון שמצד המדינה המייצאת ישראל אינה בראש סדרי העדיפויות לקבלת מענה לשאלות שהופנו על ידי משרד החקלאות. בנוסף הפקידות במשרד החקלאות מתקשה לבצע מעקב מול המדינות השונות. יש לשנות נהלים כך שאחריות להמצאת מסמכים ממדינת המקור תהיה על היבואן לו יש תמריץ עסקי להמצאת מסמכים אלו.

 

שיפור התחבורה הציבורית בטווח הקצר

הגודש בכבישים הפך ללא ספק לאחת הבעיות המרכזיות בישראל. מחקר של חברת ‘Samkai Global Stratgy’  מראה שבעוד שאוכלוסיית ישאל גדלה ב 35% בין השנים 2000-2016 ושטח הדרכים הסלולות עלה ב 42%, מספר כלי הרכב בכבישים עלה בכ- 77% במשך תקופה זו. למרות העליה המתמדת במספר כלי הרכב בישראל, רמת המינוע בישראל עודנה נמוכה. לפי אותו הדו”ח ישראל נמצאת במקום האחרון בין מדינות ה OECD -ברמת מינוע למשק בית ועומדת על 1.25 כלי רכב למשק בית. חרף או בגלל רמת המינוע הנמוכה, הנסועה בכלי רכב פרטי בממוצע עומדת בישראל על 17,000 ש”מ בשנה, מעל ממוצע מדינות ה- OECD. אלו חלק מהסיבות בגינן משך הזמן לפעילות היומיום השגרתית מהבית למקום העבודה וחזרה (יוממות) הוא השני באורכו בין המדינות המפותחות כפי שמתקבל מעיבוד הנתונים על ידי חברת סמקאי. חישוב שנעשה על ידי החברה מלמד שקיצור משך הזמן והבאתו לממוצע מדינות ה- OECD יחסוך למשק מידי שנה כ -12 מיליארד ₪.

גרף זמני נסיעה

גרף זמני נסיעה

למעשה אין אף מקום בעולם המערבי בו שוק התחבורה ריכוזי כמו בישראל. לרוב, תחבורה ציבורית מנוהלת על ידי הרשויות המקומיות או על ידי רשויות מטרופוליניות. בחלק מהמקומות לצד שירותים ציבוריים ישנם גם שירותים פרטיים ולכל הפחות לא ידוע על מדינה מפותחת בה חל איסור הסעת נוסעים תמורת תשלום בשוק הפרטי דוגמת האיסור בישראל. לקריאה מורחבת: https://our-interes.com/transport/

לאור הדברים הללו, אנו מברכים על הכוונה להגדיל את עצמאות השחקנים הפרטיים בתחום התחבורה, שכן להבנתנו טמונה פה הזדמנות גדולה לפתרון רבות מבעיות התחבורה בישראל.

להלן הערותינו לסעיף 1:

א. הרעיון למערכת תחבורה גמישה מבורך, אולם שתי המגבלות בסעיף זה: היצמדות לתחנות המוצא והיעד ומתן האפשרות רק למוניות שירות להפעיל מסלולים גמישים, יפגעו באופן קשה בישימות הפיילוט. הפיילוט עשוי להיכשל בשל היעדר היצע מוניות באופן שעשוי להאריך את המסלולים הגמישים יותר מידי. כמו כן, מגבלת תחנת המוצא ותחנת היעד עשויות לייקר את תעריפי הנסיעה ללא סיבה נראית לעין.

ב. אין הערות.

ג. בתנאי שוק לפיקוח מחירים ישנן שתי השלכות אפשריות. האחת, מחיר גבוה ממחיר השוק באופן שאינו משפיע כלל על המחיר בשוק. השניה, המחיר המפוקח נמוך ממחיר השוק ובכך מקטין את היצע שירותי ההסעה. תכנות נסיעה לפי ביקוש ו/או הרשמה מבוססות פעמים רבות על עליית מחירים כאשר הביקוש עולה ובכך מובילות להגדלת היצע הנהגים. פיקוח מחירים כגון זה המוצע עשוי להכשיל את הפיילוט.

דקה וחצי על שוק התחבורה

 

עידוד התחרות והפחתת יוקר המחיה של מוצרי צריכה

אנו מברכים על הכוונה להתאים את התקינה הישראלית לסטנדרטים בין לאומיים.  אנו סבורים שיש להכניס מספר תיקונים על מנת להבטיח את מימוש החקיקה:

סעיף 2

סעיף קטן ב’ – יש להוסיף נציג איגוד צרכנים לוועדה.

סעיף קטן ה’ – קיים חשש כבד כי המיפוי לא יתממש עד תום, במקרה כזה עלולים תקנים מחייבים רבים להישאר פזורים בחקיקה תחת המשרדים השונים. לכן, יש לקבוע כי כל תקן שלא נכלל במיפוי יהא בטל. ניתן לתחום זאת בפרק זמן ארוך יותר מתום שלב המיפוי. אנו ממליצים כי כל תקינה שלא תיכלל במיפוי עד סוף 2021 תהיה בטלה. במקרים חריגים ניתן לבקש את אישור ועדת הכלכלה להשאיר את התקינה קיימת ובלבד שתיכלל במיפוי ותצורף לתכנית העבודה.

סעיף קטן ו’ – על מנת לוודא התקדמות התהליך ולהפוך אותו לשקוף גם לציבור הרחב, בכל חצי שנה ידווח המנהל לוועדת הכלכלה על התקדמות התכנית. הדיווח יכלול כולל התקנים שנכללו בכל קטגוריה ואלו שבעבודה עדיין. פרוטוקולים וסיכומי ישיבות הצוות ידווחו גם הם אחת לחציון לכל הפחות לוועדת הכלכלה.

 

סעיף 5

ישראל חברה בארגון הסחר הבינלאומי (WTO) ומתוקף כך חתומה על אמנות סחר בינלאומיות. על החברות בארגון לאמץ כללים המונעים שימוש בחסמים טכניים כחסמי סחר (TBT – Agreement on Technical Barriers to Trade). ה- WTOמכיר בזכותן של המדינות החברות בארגון לתקן תקנות לצורכי הגנה על בריאות הציבור, בטיחותו או הגנה על הסביבה. הסכם TBT מעודד אימוץ סטנדרטים הבינלאומיים כאמצעי להקל על הסחר ולייצר סביבות מסחר ורגולציה ודאיות. בין ההנחיות המרכזיות בהסכם: תנאים דומים למוצרי יבוא ולתוצרת מרומית, אימוץ תקינה בינלאומית, הכרה הדדית בין
מעבדות וארגונים ושקיפות בתהליכי היבוא.

בתוך כך, ההגדרה של מוצרים רגישים ונוהל היבוא עבורם בישראל הוא ייחודי לישראל ולא תואם את התהליכים בארצות הברית ובאיחוד האירופי, בהן אין מקבילה ל”רשימת מזונות רגישים” אלא התייחסות פרטנית לקטגוריות ורשימת מזונות מדינות מוצא הנבדקות בעת הייבוא לאור היסטוריית ייבוא שלילית מהן.

החקיקה המוצעת נותנת מענה לצמצום מספר המזונות הרגישים ולשחרור קל יותר שלהם עבור יבואנים אמינים משער הנמל. הנוסח המופיע כעת לא נותן מענה לסוגיית האישור המקדים. אנו מציעים לפשט ולייעל הרגולציה גם על נושא זה,  בהתייחס למספר סוגי מזון:

מוצרים מרכיבים שונים – התאמת המדיניות לתקינה האמריקאית והאירופאית לפיה מוצרים המכילים פחות מ- 50% רכיבים מן החי אינם נזקקים לבקרה דוגמת מזון שאינו רגיש.

שימורים בעלי חמיצות נמוכה – האיחוד האירופי מטיל חובה על היבואנים להמציא מסמכי בטיחות המוצר, בארה”ב נדרש אישור מפעל ומסמכים המעידים על יעילות הטיפול התרמי. אין בקרה מעבר לכך.

איסוף נתונים – מדינת מקור או יצרן מסויים שאושר לייבוא על ידי יבואן מסויים יירשמו במערכת בכדי להקל על יבואנים אחרים לייבא מהם ללא הליך אישור מקדים חדש. מהלך כזה יסייע בעיקר ליבואנים קטנים המתקשים לעמוד מראש בדרישות התקינה לאור עלויות גבוהות, כך יגדל גם הייבוא המקביל ותגבר התחרות.

למעשה ניתן ללכת בדרך החקיקה הקיימת ולקבוע כי אישור מקדים יידרש רק על פי הקריטריונים שהועלו בסעיף א’.

[1] ממוצע ללא נקודות הקיצון בתקופה האמורה.

הטעות של שר החקלאות

מיד עם כניסתו, הבהיר שר החקלאות החדש לאן פניו. יותר רגולציה, יותר חסמים, פחות שוק ויותר יוקר מחיה.
 
ריקי ממן, חברת ועד מנהל באינטרס שלנו, בטור מעמיק בעיתון מקור ראשון: https://www.makorrishon.co.il/economy/233155/

תכנית התמיכה במעסיקים לא צודקת ורעה למשק

“המסר שמשרד האוצר מעביר לי הוא שאני פראייר. שהייתי צריך לוותר ושזה מה שכדאי לי לעשות בסיבוב הבא. אני שהתאמצתי, שגיליתי אחריות ויצירתיות ויצרתי ערך למשק לא זכאי למענק. אבל את המסים ששילמתי בחודשיים האחרונים ייקחו עכשיו ויחלקו למי שבחר בפתרון הקל ושלח את העובדים הביתה. כלומר בעלי עסקים כמוני, שדחקו את עצמם עד לקצה כדי לא להוציא עובדים לחל”ת נענשים.”

“כלכלה בנויה על תמריצים. בראיה הכלכלית אין הבדל עקרוני בין תגמול חיובי על ביצוע פעולה או תגמול שלילי על אי ביצוע של הפעולה. כלומר, במונחים של עלות אלטרנטיבית, המענק הזה, שניתן רק למי שהוציא עובדים לחל”ת, זהה לקנס של 7500 שקל על מי שהתאמץ והעסיק את העובדים במשבר. על כל עובד שהעסקתי במשבר, הרווח הפוטנציאלי שלי נחתך ב-7500 שקל. זה המון. אנחנו לא מדברים פה על איזה מודל תיאורטי או תרחיש בסבירות נמוכה. הגל השני של המגפה מחכה לנו מעבר לפינה. יכול להיות שהמענק הזה יראה תוצאות בטווח המאוד קצר, והרבה מפוטרי קורונה יחזרו לעבודה, אבל האוצר כאן יוצר תמריץ מאוד חזק להשבית את המשק במקרה של גל שני.”

ד”ר אמציה סמקאי, חבר ועד מנהל באינטרס שלנו, מעסיק וכלכלן בטור נוקב בגלובס: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001330338

לא נכנעים למונופול המלט

מונופול נשר דורש למנוע תחרות בינלאומית ולייקר את מחיר המלט המקומי ובעקבותיו את מחירי הדיור והתשתיות בישראל.

מנכ”ל האינטרס שלנו, אלעד מלכא עלה לשידור אצל ישי שנרב בגל”צ.

האזנה נעימה: https://bit.ly/3dDORPy

לנייר העמדה המלא: https://our-interes.com/products/melet/

שחררו את המחירים

לאור משבר הקורונה, הצעות לפיקוח מחירים צצות כל העת. החמורה שבהן היא ההצעה לפקח על מחירי המסכות.

פנינו לשרי הכלכלה והבריאות נגד כוונתם לפיקוח מחירים כזה.

 

לכבוד:

שר כלכלה ח”כ אלי כהן

שר הבריאות, ח”כ יעקב ליצמן

הנדון: הצעתכם לפיקוח על מחירי מסכות

שלום רב,

בפתח הדברים, ברצוני לחזק אתכם בשעת המשבר על ניהולו ביד רמה ותוך מסירות לרווחת תושבי ותושבות ישראל.

בימים אלו, הוחלה חובת חבישת מסיכה במרחב הציבורי בישראל. לאור זאת, חובה עלינו לוודא שאכן יהיו מסכות בהיקף הנדרש לרווחת אזרחי ישראל.

הצעתכם להחלת פיקוח על מחירי המסכות עלולה לגרור מחסור שמשמעותו עשויה להגיע עד כדי פגיעה בחיי אדם וחזרה להשבתת המשק.

עליית מחירי המסכות נובעת ממחסור עולמי במסכות. במצב כזה ככל שנשלם יותר עבור מסכות נוכל להתחרות בשוק העולמי יותר טוב ולהבטיח שמספר מסכות רב יותר יגיע לארץ. אם מחיר המסכות יפוקח, מדינות אחרות יהיו תחרותיות יותר על פנינו.

עליית המחירים מעודדת יזמים ויצרנים מקומיים להסב מפעלים ולהיכנס לענף יצירת המסכות, בכך גדל היצע המסכות בארץ. פיקוח על מחירי המסכות יצנן גם תופעה זו.

מחסור במסכות עשוי להדביק יותר אזרחים ולפגוע בחיי אדם. מחסור במסכות עשוי להגדיל את קצב ההדבקה ולהשיב את המשק לסגר מוחלט.

לאור זאת, אני מפציר בכם למשוך את יוזמת הפיקוח על מחירי המוצרים.

 

בכבוד רב,

אלעד מלכא, מנכ”ל

האינטרס שלנו – הלובי שלך בכנסת.

 

העתק:

מנכ”ל משרד הכלכלה

מנכ”ל משרד הבריאות

ועדת המחירים.

דרושה מהפכה בביטחון התזונתי של ישראל

פנינו לממשלת ישראל בדרישה לרפורמה בתפיסת הביטחון התזונתי של ישראל.

לכתבה המלאה של גלעד צוויק בישראלה היום: https://www.israelhayom.co.il/article/749879

 

לכבוד:

ראש הממשלה          שר החקלאות        שר הכלכלה        שר האוצר

ח”כ בנימין נתניהו       ח”כ צחי הנגבי       ח”כ אלי כהן        משה כחלון

שר הביטחון                  שר הבריאות                  שר הרווחה

ח”כ נפתלי בנט            ח”כ יעקב ליצמן           ח”כ אופיר אקוניס

 

                                   הנדון: שינוי בהול בתפיסת הביטחון התזונתי של ישראל

שלום רב,

“האינטרס שלנו – הלובי שלך בכנסת” הוא ארגון שלא למטרות רווח הממומן באמצעות מימון המונים. הארגון לקח על עצמו לשמש לובי לטובת הציבור הרחב אל מול קבוצות האינטרס השונות.[1]

בימים אלו מתמודדת ישראל עם התפרצות נגיף הקורונה. להתפרצות זו השלכות דרמטיות בכל הקשור לחיי אדם ומערכת הבריאות, לכלכלת המדינה ולביטחון התזונתי של תושבי ישראל. במסגרת ההתמודדות עם השלכות המשבר עוסקת המל”ל יחד עם משרד החקלאות בהבטחת אספקת ביצים לאזרחי ישראל.[2]

במשך שנים, ישראל פעלה במטרה להבטיח לתושביה ביטחון תזונתי בעת משבר. לפי גישה זו, כדי להבטיח אספקת מוצרי יסוד בסיסיים יש להסתמך על יצרנים מקומיים. לשם כך, הוצבו חומות מכס ורגולציה שונות המונעות ייבוא תוצרת חו”ל אלא במכסות מדודות. מעבר לכך, כדי להבטיח את פרנסתו של היצרן הבודד, הייצור המקומי בענפים אחדים ובהם ענפי החלב והביצים מבוסס על מכסות ייצור. כדי למנוע ניצול לרעה של הקרטל דה פקטו על ידי היצרנים, מונהג משטר פיקוח מחירים. כפי שיפורט להלן, צעדים אלו מונעים מישראל להעניק ביטחון תזונתי לתושביה:

  1. משטר מכסות הייצור מתכנן את משק המזון באופן ריכוזי טופ דאון. באופן כזה, אם מסיבה כלשהי יצרן מסויים נאלץ להפחית את הייצור שלו, לא יוכלו יצרנים אחרים להגדיל את הכמות המיוצרת על ידם. יתירה מכך, גם אם יותר להם לפתע להגדיל את הייצור המקומי, מרבית היצרנים לא ערוכים להגדיל ייצור בטווח זמן קצר.
  2. משטר מכסות הייבוא וחומות ההגנה על התוצרת המקומית מקטין את אפשרויות האספקה של ישראל. כאשר לא ניתן לייבא תוצרת ממדינות מסויימות, או לחילופין, לפי הביקוש בשוק, מחסור עשוי להתפתח, בוודאי בעת משבר. עיננו הרואות, דווקא במשבר הנוכחי, חרף העובדה שמעט מאוד חיטה גדלה בישראל, לא צפוי מחסור בלחם בקרוב, זאת למרות הביקוש הגדל לקמח לאור חג הפסח. כך גם בענף הבשר המסתמך על ייבוא בשיעור של כ- 61% מהשוק,[3] לא צפוי מחסור חרף עלייה בביקוש לאור החג המתקרב.
  3. מחיר מהווה ווסת להיצע וביקוש. בעת ביקוש, עליית מחירים מעודדת יצרנים וותיקים להגדיל את הכמות המיוצרת על ידם ויצרנים חדשים להיכנס לשוק. משטר פיקוח על מחירים מהווה חסם הגדל ייצור בעת הצורך.

הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל נתון לאיומים שונים. בעת מלחמה עם שכננו מדרום עשוי הייצור על ידי משקים דרומיים להיפגע. לפי משטר מהכסות הקיים, לא יוכלו חקלאי הצפון “לפצות” על הירידה בהיצע בהגדלת ייצור מטעמם. בעת מלחמה כוללת חלילה, כושר הייצור המקומי כולו עשוי לפחות ואילו דווקא הייבוא יהיה מקור בטוח יותר לאספקת מזון וכן על זו הדרך.

משבר הקורונה מבהיר: ככל שיהיו לישראל יותר אפיקי אספקה, כך הסיכוי למחסור יפחת. המחסור הנוכחי בביצים הוא שילוב של ביקוש גובר לאור חג פסח ו”אגירה” על ידי צרכנים מחד, ומאידך ירידה משמעותית בייבוא לאור העובדה שישראל מסתמכת בעיקר על ספרד ואיטליה, שתיים מהמדינות בהן נגיף הקורונה הכה בעוצמה הרבה ביותר, כמדינות שמהן ניתן לייבא ביצים.

לו ניתן היה לייבא ביצים ממדינות נוספות, לו יכלו לולנים מקומיים להגדיל את כמות הביצים שהם מייצרים ולמכור ברשתות השיווק ולא רק בשוק השחור המשגשג בימים אלו, והסיכוי למחסור היה פוחת.

בדומה למחסור בביצים כעת, חווה המשק הישראלי מחסור חמאה מסיבות דומות. בימים אלו מפרסם משרד החקלאות תכנית להגדלת מכסות ייבוא מלפפונים ובצלים כדי למנוע מחסור אפשרי.

לאור כל זאת, ולאור המחסור המחריף בביצים בשלב זה, יש לשנות את המנגנון להבטחת ביטחון תזונתי:

  1. הקלות רגולטוריות על חקלאים בין היתר בהעסקת עובדים זרים וכדומה.
  2. ביטול המגבלות על הגדלת ההיצע – כפי שתואר לעיל, מכסות הייצור, חומות ההגנה על תוצרת מקומית ומנגנון פיקוח המחירים, כולם, מהווים חסמים על הגדלת ההיצע בשגרה ובוודאי בעת חירם ויש לבטלם.
  3. פתיחת האפשרות לייבוא ממדינות רבות ועל ידי יבואנים שונים בשגרה, בהתאם לתנאי השירות הווטרינרי.
  4. תמיכה ישירה ביצרנים מקומיים – הגדלת התמיכה הישירה בחקלאות המקומית כך שתאפשר ליצרני מזון מקומיים להתחרות בשוק הבינלאומי ובכך להבטיח את קיומה של תעשיה מקומית לעת משבר.
  5. רפורמה בהקצאת משאבי ייצור המזון ומעבר לשיטת הקצאה תחרותית.

 

העתק:

מנכ”ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו.

מנכ”ל משרד הכלכלה, שי רינסקי.

מנכ”ל משרד האוצר, שי באב”ד.

מנכ”ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב.

ראש המל”ל, מאיר בן שבת.

רכז חקלאות, מים ונמלים באגף תקציבים, אלי מורגנשטרן.

[1] להרחבה ניתן לקרוא באתר: https://our-interes.com/

[2] על פי פרסום בעיתון “גלובס”: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001323369

[3] נכון לשנת 2017 – שוק בשר הבקר בישראל סיכום שנת 2017, משרד החקלאות.

תחבורה שיתופית

המכון לאסטרטגיה ציונית, האינטרס שלנו, תחרות ותחבורה בדרך שלנו בפניה לשר בצלאל סמוטריץ’ להתמודדות עם משבר הקורונה באמצעות מתן היתרים לתחבורה פרטית ושיתופית.

 

 

לכבוד: שר התחבורה, ח”כ בצלאל סמוטריץ

הנדון: מתן היתר למערכות הסעה פרטיות בזמן משבר הקורונה

שלום רב,

ראשית, ברצוננו לחזק את ידך בפועלך ולאחל הצלחה במאמצי ההתמודדות של מדינת ישראל עם התפשטות נגיף הקורונה.

בימים אלו, מדינת ישראל מתמודדת עם משבר בריאותי וכלכלי בעקבות התפרצות נגיף הקורונה. בין היתר, נאסר על התקהלויות של מעל עשרה אנשים, נסגרו מקומות פנאי ובילוי וצומצמו היקפי העבודה גם במגזר הפרטי.

על פי דיווחים בתקשורת, נושא התחבורה הציבורית עולה במסגרת הדיונים שוב ושוב. מצד אחד מדובר בשירות חיוני המאפשר תנועה ברחבי הארץ. מצד שני, הצפיפות התחבורה הציבורית מקשה על המאמצים למניעת הדבקה.

לאור כל אלו, אנו מציעים לתת היתר בצו זמני למערכות הסעה פרטיות לגבות תשלום עבור הסעת אנשים. כך יוכלו מערכות הסעת המונים פרטיות לפעול במקביל למערכת הציבורית ולסייע בהפחתת מספר הנוסעים בכל אוטובוס.

כמו כן, רבים החוששים מנסיעה בתחבורה ציבורית בכלל ותלויים כיום באופן מוחלט במוניות היקרות. המהלך יאפשר להם להסתייע באמצעי תחבורה שיתופית כגון אובר, ליפט וכדומה.

מדובר בביטול זמני של סעיפים 84א ו 397 לתקנות התעבורה.

מהלכים כאלו יאפשרו לשכירים ולעצמאים שנפגעו מצמצום פעילות המשק  להתפרנס גם במהלך המדבר במהלכים אחרים. נהגי אוטובוסים שבימי השגרה מסיעים תיירים יוכלו להסיע נוסעי תחבורה ציבורית.

אנו מודעים לחשש לפיו תחבורה שיתופית עשויה להגדיל את הגודש בכבישים, אולם בימים אלו, כאשר ממשלת ישראל מנחה לא לצאת למקומות ציבוריים הכבישים פנויים ואין חשש לגודש בכבישים.

אנו גם מודעים לחשש שמא מערכות הסעה פרטיות יפגעו במודל הכלכלי של התחבורה הציבורית, אולם בימים בהם ממילא חלות מגבלות על מספר הנוסעים בתחבורה הציבורית, הרי שזהו צעד מתבקש.

 

בכבוד רב,

אלעד מלכא, מנכ”ל ‘האינטרס שלנו – הלובי שלך בכנסת’.

אלון תובל, מנכ”ל ‘תחרות – התנועה לחירות בתעסוקה’.

מקס מורוגובסקי, מנכ”ל ‘תחבורה בדרך שלנו’.

מירי שלם, מנכ”לית, המכון לאסטרטגיה ציונית’.

 

התכנית הכלכלית לאור משבר הקורונה

לאור משבר הקורונה, בנינו, חמישה ארגונים תכנית כלכלית לישראל, לימי המשבר ולאחריו. על התכנית חתומים אלעד מלכא, מנכ”ל ומייסד האינטרס שלנו – הלובי שלך בכנסת, מקס מורוגובסקי, מנכ”ל תחבורה בדרך שלנו, אלון תובל, מנכ”ל ומייסד תחרות – תנועה לחירות בתעסוקה, ריקי ממן ואברהם תומר, יו”רים משותפים הדור הבא – הורים למען בחירה בחינוך וד”ר אמציה סמקאי, יו”ר בצדק – עמותה למדיניות יהודית התכנית עברה את אישורם של כלכלנים ואנשי אקדמיה מעולם הכלכלה.
התכנית בנויה בשני שלבים, הן לשלב המשבר והן לשלב ההתאוששות. יוזמי התכנית מזכירים כי ישראל על סף משבר כלכלי שלא ידעה כמותו. השבוע נשבר שיא אבטלה של כל הזמנים, יחס החוב תוצר של ישראל עשוי לזנק וברור לכל שיידרשו צעדים משמעותיים בכדי להבריא את המשק. בין היתר מציעים יוזמי התכנית:

ביטול מוחלט של מכסות הייצור, מכסי הייבוא ופיקוח המחירים בתחום המזון זאת בשביל למנוע מחסור כפי שפקד את ישראל בשוק החמאה לפני פתיחת השוק לייבוא וכפי שמתהווה בימים אלו בשוק הביצים.

הפחתת שכר המינימום כדי לעודד תעסוקה ולהקטין את האבטלה.

הכשרת מערכת החינוך היסודית ללמידה בקיץ יוזמי התכנית חוששים שהלמידה מרחוק, בעיקר בגילאי יסודי עשויה להיחשב למורי היסודי כימי עבודה מלאים ובכך להשאיר את חופשת הקיץ על תילה ולהקשות על המשק לחזור לשגרה.

היתר פעילות לתחבורה שיתופית בכדי לסייע מצד אחד לאלו שנוסעים בשגרה בתחבורה ציבורית ועכשיו נאלצים להתמודד בלעדיה ומצד שני, לדורשי העבודה הרבים במשק למצוא עבודה חדשה בתחום התחבורה השיתופית.

בנוסף, מציעים יוזמי התכנית חבילת סיוע לעסקים בשישה צעדים:
ביטול דמי טיפול (לעסקים) מכח חוק הסכמים קיבוציים – בסמכות שר העבודה. איגודי עוסקים שכיום מחייבים עסקים בתשלום דמי טיפול בניגוד לרצונם לא יוכלו להמשיך לעשות זאת.
ביטול ארנונה עבור עסקים שחויבו לסגור בצו וצמצומה עבור עסקים שחויבו בצו לצמצם היקף פעילות.
גביית תשלומי מע”מ לאחר תשלום ולא בעת הוצאת חשבונית. כיום עסקים משלמים מע”מ בעת הוצאת חשבונית, גם כאשר התשלום בפועל נעשה כמה חודשים מאוחר יותר. ההצעה תעזור לעסקים רבים בתזרים המזומנים שלהם.
ביטול מקדמות מס הכנסה. בכדי לסייע לתזרים המזומנים ולמנוע מעסקים רבים לשלם עודף מס הכנסה לאור ירידה צפויה בהכנסות.
פתיחת מעמד עוסק פטור לכל העוסקים בכדי לאפשר לכל המקצועות להיכלל בקטגוריה ולעודד הקמת עסקים חדשים.

אלעד מלכא, מנכ”ל ומייסד האינטרס שלנו – הלובי שלך בכנסת” מסר: אנו נמצאים בעיצומו של משבר כלכלי מתהווה, משבר שכמותו המדינה לא ידעה. הצעדים המוצעים יסייעו למשק לחזור לפעילות באופן המהיר ביותר, יקלו על מנועי הצמיחה את העול הרגולטורי ויצמצמו את המגזר הציבורי כך שלא יכביד על המגזר הפרטי הנושא אותו.”

 

לקריאת התכנית המלאה.

82% אחוזים מהציבור בעד הגבלת שביתה בשירותים החיוניים מי המפלגות התומכות

82% אחוזים מהציבור בעד הגבלת שביתה בשירותים החיוניים.

סקר שערכה חברת דיירקט פולס עבור ארגון ‘תחרות’ ו’האינטרס שלנו – הלובי שלך בכנסת’ מגלה ש 82% מהציבור תומכים בהגבלת שביתה בשירותים החיוניים.

 

בהתאמה, 35% מהציבור חשובים ששביתה היא איננה כלי מוצדק ו- 61% מהציבור חושבים שהיא כלי מוצדק רק כמוצא אחרון. יחסית לשיח המחנאי בישראל, מדובר בסוגיא עם תמיכה משמעותית גם בשמאל וגם בימין. כ- 42% ממצביעי השמאל תומכים בהגבלת שביתה בשירותים החיוניים, כ-89% ממצביעי המרכז ימין ו 84% ממצביעי הימין. בקרב גילאי 30-44 התמיכה בהגבלת השביתה הינה המשמעותית ביותר, ובקרב גילאי 17-29 היא הנמוכה ביותר.

נהוג לראות בשיח הפוליטי בישראל כזה שמוכתב על ידי סוגיות ביטחוניות ומדיניות וכזה אשר למעט קבוצות לחץ מסוימות אינו מושפע מסוגיות כלכליות. אלא שהסקר מאתגר את התפיסה הזו. לפי הסקר, כ- 42% אינם רואים בהגבלת השביתה בשירותים החיוניים סוגיא המשפיעה על הצבעתם כלל, כ- 21% טוענים כי הנושא מהווה עבורם שיקול במידה מועטה, עבור כ- 25% הוא מהווה שיקול משמעותי ועבור 10% מדוב בשיקול עיקרי. בולטת העובדה שבקרב צעירים בגילאי 17-29 הנושא מהווה שיקול עיקרי עבור 28% מהציבור.

 

למרות הנתונים המובהקים כל כך, עדיין קשה לראות קואליציה אפשרית התומכת בהגבלת השביתה בשירותים החיוניים (כן אנחנו יודעים, קשה בכלל לראות קואליציה אפשרית). לאור נתוני הסקר פנינו למפלגות השונות בבקשה לעמדתן ביחס להגבלת שביתה בשירותים החיוניים. להלן תשובות המפלגות השונות.

שתי מפלגות הימין המובהקות נתנו את עמדתן באופן ברור. מהאגף החברתי כלכלי בליכוד נמסר: “הגבלת זכות השביתה בשרותים חיוניים ורפורמות נוספות הן חלק ממדיניות הליכוד. הליכוד העלה דרישה זו במשא ומתן הקואליציוני עוד ב2015, אך הדבר לא צלח עקב התנגדות “כולנו”. ראש הממשלה נתניהו כמו גם שר החוץ וראש מטה הבחירות ישראל כץ התבטאו מספר פעמים בזכות החשיבות של יחסי עבודה תקינים ולא כוחניים, שישרתו את כלל אזרחי ישראל ולא רק ועדים חזקים. הליכוד בראשות נתניהו נחוש לעבור מכלכלה הסתדרותית לכלכלה חופשית וצומחת. הצעת חוק בנושא אף הוגשה ע”י חברת הכנסת שרן השכל.

הגבלת זכות השביתה בשרותים חיוניים ובוררות חובה מופיעות עוד במאמרו של זאב זבוטינסקי מ1934 “יא בראכן!”

מימינה נמסר: “חברי ימינה ח”כ איילת שקד, השר בצלאל סמוטריץ וחכ מתן כהנא עסקו רבות בנושא חשוב זה. ישראל נמצאת בפער גדול בסוגיית השביתות בשירותים חיוניים על פני רוב מדינות העולם המערבי. מציאות זו מהווה פגיעה קשה במשק הישראלי ובעובדים. ימינה תפעל בכנסת הבאה להגבלת שביתה בשרותים חיוניים למען אזרחי ישראל וכלכלת ישראל.”

למפלגות הימין הצטרפה שותפה מפתיעה, יהדות התורה החרדית: “יהדות התורה תומכת בהגבלת זכות השביתה בשירותים חיוניים.”

מצידו השני של המתרס התייצבה בגאון הרשימה המשותפת באומרה: “לא נגביל את זכות השביתה ותמיד נעמוד לצד זכויות העובדים ואוכלוסיות מוחלשות.”

ולצידה מפלגות העבודה גשר מרצ שרצות יחד בבחירות הקרובות: “העבודה גשר מרצ תומכת בהצטרפות להתאגדויות עובדים, תוך עיגון בחקיקה של תקדימי הפסיקה בעניין זכות ההתאגדות, וניהול שיח מתמיד בין הממשלה, נציגי המעסיקים וארגוני העובדים. נתנגד לחקיקה כפויה שתביא לפגיעה בזכויות והתאגדויות עובדים. כל שינוי בתחום זה צריך להיות מקודם באמצעות דיאלוג והסכמות רחבות, בין המעסיקים לבין נציגות העובדים. לא נתמוך בהסדרים פוגעניים כלפי העובדים ופגיעה בעבודה המאורגנת ונילחם את מלחמתם של העובדים כשהדבר יידרש.”.

כחול לבן הודיעה שלא תמסור תשובה בנושא. במצע המפלגה ישנה התייחסות אגבית לוועדי עובדים: “שחיתותו של השלטון הפכה לאיום אסטרטגי על החברה ועל הדמוקרטיה הישראלית. היא מערערת את אמון הציבור במוסדות השלטון ובשיטה הדמוקרטית, ופוגעת בשוויון ההזדמנויות, בלכידות החברתית, באיכות החיים של אזרחי המדינה ובצמיחה הכלכלית. במשך שנים התנהל בישראל משחק לא הוגן ששירת קבוצות אינטרסים, בעלי הון וועדי עובדים.

שתי מפלגות נוספות בחרו שלא להתייחס לנושא – ישראל ביתנו וש”ס.

מחקר של ארגון תחרות מראה שבישראל קיים מצב חריג בו ארגון אחד, ההסתדרות הכללית, מאגד את רוב העובדים המאוגדים גם במגזר הציבורי ובשירותים החיוניים וגם במגזר הפרטי. עובדה זו בולטת במיוחד לנוכח העובדה ששביתות הזדהות, בו כלל המשק שובת בגלל סכסוך עבודה מקומי, ושביתות כלליות הן חוקיות בישראל.

במגוון מדינות בעולם זכות השביתה במגזר הציבורי מוגבלת. בנורבגיה, שבדיה ודנמרק, הפרלמנט רשאי להורות על סיום השביתה באמצעות “חוק חזרה לעבודה” עקב אינטרס לאומי, כלכלי או חברתי. ביפן אותה הסמכות נתונה לראש הממשלה ובספרד הממשלה רשאית להורות על סיום שביתה ומסירת הסכסוך לבוררות. בבלגיה השר הממונה רשאי להורות על עצירת שביתות בשירותים הציבוריים המוגדרים כחיוניים (כוחות הביטחון, שירותי תחבורה שידור הציבורי) ובנוסף ברשימה של שירותים המוגדרים כחיוניים תחת המגזר הפרטי כפי שנקבע בהסכמים בין ארגוני עובדים לארגוני מעסיקים. באוסטרליה על הרגולטור לאשר שביתה ובמקרים מסויימים יכול אף השר הממונה להורות על ביטול השביתה.

בארה”ב אסורה השביתה לעובדי הממשל הפדרלי. 31 מדינות אימצו כללים בהתאם לממשל הפדרלי, 19 אחרות אוסרות אף על התאגדות עובדי הציבור במדינות. החריגים הם עובדי הרכבות והתחבורה האווירית החסים תחת מוסד בוררות.

בגרמניה אסורה השביתה על עובדי ציבור, בכללם גם מורים ועובדים סוציאליים. בשבדיה ובדנמרק קיים איסור שביתה על עובדי ציבור המפעילים סמכות בשם המדינה. בספרד ובאיטליה אמנם מותרת שביתה אך ישנה חובת מתן שירותים מינימליים גם בזמן שביתה. במדינות האנגלוסכסיות, אוסטרליה ובריטניה שביתה חייבת לקבל את אישור רוב העובדים בהצבעה מקדימה, באירלנד החובה הזו מושתת על שירותים חיוניים בלבד.