כבר בשבוע הראשון: הממשלה יכולה לבצע צעדים מידיים שיקלו על אזרחי המדינה

החלת שקיפות באגודות העותומניות, ביטול פיקוח על מחירי החמאה וביטול חובת התקן למניעת שכחת ילדים ברכב – אלה צעדים צעדים פשוטים אך כאלה שיקלו על כל האזרחים ושרי הממשלה הנכנסת יוכלו לבצעם בתוך זמן קצר מאוד.

אלעד מלכא, מייסד ומנכ”ל “האינטרס שלנו” בטור דעה באתר “גלובס”

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001373675

 

 

עובדי אמזון הצביעו נגד התאגדות והעובדים בישראל יכולים רק לקנא

חוקי העבודה הדרקוניים בישראל פוגעים בעובדים, במשק ובחירות.

אלעד מלכא, מייסד ומנכ”ל “האינטרס שלנו” בטור פרשנות ב”ישראל היום”

https://www.israelhayom.co.il/article/870243

הטעות של שר החקלאות

מיד עם כניסתו, הבהיר שר החקלאות החדש לאן פניו. יותר רגולציה, יותר חסמים, פחות שוק ויותר יוקר מחיה.
 
ריקי ממן, חברת ועד מנהל באינטרס שלנו, בטור מעמיק בעיתון מקור ראשון: https://www.makorrishon.co.il/economy/233155/

תכנית התמיכה במעסיקים לא צודקת ורעה למשק

“המסר שמשרד האוצר מעביר לי הוא שאני פראייר. שהייתי צריך לוותר ושזה מה שכדאי לי לעשות בסיבוב הבא. אני שהתאמצתי, שגיליתי אחריות ויצירתיות ויצרתי ערך למשק לא זכאי למענק. אבל את המסים ששילמתי בחודשיים האחרונים ייקחו עכשיו ויחלקו למי שבחר בפתרון הקל ושלח את העובדים הביתה. כלומר בעלי עסקים כמוני, שדחקו את עצמם עד לקצה כדי לא להוציא עובדים לחל”ת נענשים.”

“כלכלה בנויה על תמריצים. בראיה הכלכלית אין הבדל עקרוני בין תגמול חיובי על ביצוע פעולה או תגמול שלילי על אי ביצוע של הפעולה. כלומר, במונחים של עלות אלטרנטיבית, המענק הזה, שניתן רק למי שהוציא עובדים לחל”ת, זהה לקנס של 7500 שקל על מי שהתאמץ והעסיק את העובדים במשבר. על כל עובד שהעסקתי במשבר, הרווח הפוטנציאלי שלי נחתך ב-7500 שקל. זה המון. אנחנו לא מדברים פה על איזה מודל תיאורטי או תרחיש בסבירות נמוכה. הגל השני של המגפה מחכה לנו מעבר לפינה. יכול להיות שהמענק הזה יראה תוצאות בטווח המאוד קצר, והרבה מפוטרי קורונה יחזרו לעבודה, אבל האוצר כאן יוצר תמריץ מאוד חזק להשבית את המשק במקרה של גל שני.”

ד”ר אמציה סמקאי, חבר ועד מנהל באינטרס שלנו, מעסיק וכלכלן בטור נוקב בגלובס: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001330338

מלחמתו של האזרח האנונימי – אבישי עברי בטור שמסביר למה צריך את האינטרס שלנו

במדינת ישראל מחירים של עסקאות בשוק הפרטי עדיין נקבעים בידי ועדה. חלקים נרחבים מהכלכלה שלנו נחטפו בידי קבוצות אינטרס. התחבורה הציבורית, החקלאות, שוק חלפי הרכב – לך תדע כמה עוד שווקים ותחומי עיסוק. המאפיין של כל השווקים האלה הוא חוסר יעילות. הצרכנים, כלומר אני ואתם, נאלצים לשלם מחירים מופקעים בכל תחום שאינו פתוח לתחרות חופשית ונשלט בידי קבוצות אינטרס, הקובעות את המחירים באמצעות לחץ פוליטי על מקבלי ההחלטות. זאת הסיבה שאתם משלמים על נסיעה של שעה במונית בישראל מחיר כפול, ולעיתים משולש, מכל נסיעה של שעה באובר בכל עיר גדולה בעולם.

רוב הפוליטיקאים מפחדים לעסוק בתחומים האלה בגלל הכוח הפוליטי האדיר והלא מידתי של קבוצות הלחץ, אבל גם המעט שמעזים (שר התחבורה ראוי לציון כאחד מהם) לא באמת מסוגלים. לפחות לא בכוחות עצמם. קבוצות האינטרס הללו חזקות ומאורגנות, והן מפעילות לוביסטים שבאופן טבעי נהנים מיתרון של ידע והשפעה ביחס לחברי הכנסת, רציניים ואמיצים ככל שיהיו.

לכן יש לברך על הקמתו של מעין “לובי אזרחי”, ששם לו למטרה להילחם את מלחמתו של האזרח האנונימי והבלתי מאוגד, זה שכל קבוצות האינטרס חוגגות לו על הארנק. מדובר בעמותה חדשה בשם “האינטרס שלנו”, בראשות מי שהיה מנכ”ל האגודה לזכות הציבור לדעת, אלעד מלכא, בהשתתפות כלכלנים ועורכי דין מתנדבים.
קמפיין גיוס הידידים שלהם שעלה השבוע הוא אחת הבשורות המרעננות בשדה הפוליטי המצולק שלנו. נותר לנו רק לעודד אותם, ולקוות שיצליחו למען כולנו.

לטור המלא: https://www.israelhayom.co.il/opinion/721815

יש רק דרך אחת לחזק את היצוא הישראלי – ייבוא

עידן ארץ, חבר הועד המנהל ומייסד “האינטרס שלנו – הלובי שלך בכנסת” מסביר בעיתון גלובס איך מגדילים את היצוא הישראלי:

“ברמה הלאומית, המטרה היחידה של יצוא, כלומר ייצור מוצרים בישראל ושליחתם לשימוש של אנשים בחו”ל, היא לאפשר מטבע זר לצורכי יבוא. לכן, יש קשר הדוק בין היבוא ליצוא. כשאחד עולה, השני עולה, וכשאחד יורד גם השני יורד. הקשר הזה הוא סיבתי, פשוט, ובלתי ניתן לניתוק. דרך אחרת לחשוב על זה, היא שכשאנחנו מייבאים, אנחנו שולחים שקלים לחו”ל. יש רק דבר אחד לעשות עם שקלים – לקנות מוצרים ישראליים. כלומר, היבוא בהכרח גורר יצוא, ולהיפך.

 

הדרך היחידה לעודד את היצוא הישראלי, ואיתו את המשרות, השכר והידע שמגיעים בו בזמן, היא לאפשר עוד יבוא. כיום, יש הגבלות אדירות על יבוא חופש בדמות מכסים, מכסות יבוא ומגבלות רגולטוריות על הסחר החופשי בישראל. שחרור שלהם יוריד את יוקר המחיה לכלל אזרחי ישראל, ובו זמנית יאפשר לנו לייצא יותר. ככל שנשתלב בסחר הבינלאומי, כך נוכל לייבא את המוצרים שאנחנו לא טובים בלייצר, ולייצא את אלו שכן. זה יוביל לפחות אבטלה, שכר גבוה יותר, ויוקר מחיה שפוי הרבה יותר.”

למאמר המלא בגלובס: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001296150