שקיפות באגודות העות'מניות
תקציר מנהלים:
כל הגופים שלא למטרות רווח מחוייבות בדיווח ישיבות החברים שלהן, דו"חות כספיים, מקבלי שכר ועוד חובות רגולטוריות. רק האגודות העות'מאניות אינן מחוייבות בזה למרות שהן ממומנות על ידי עובדים ואמורים להיות מחוייבים בדיווח אליהם.
על מנת לתקן את זה ולהשקיף את אותן אגודות יש לנקוט בשני צעדים:
- תיקון חוק העמותות– ראשיתו של העיוות נעוץ בהחרגת האגודות העות'מניות מחוק העמותות. פתרון שלם וכוללני לעיוות הוא לבטל את ההחרגה שלהן מחוק העמותות. בכך תחול עליהן רגולציה החלה על כל אלכ"ר אחר. הקושי בפתרון הזה הוא שיישומו מצריך תיקון חוק בחקיקה ראשית.
- תיקון תקנות השקיפות– ככל שיוחלט לא לתקן את החוק בחקיקה ראשית אלא להמשיך במסלול של תקנות יש לדאוג להטמיע שלושה שינויים:
- חובת דיווח לציבור הרחב – בכדי לתת מענה שלם לחברי הארגון ולמשלמי דמי טיפול שאינם חברים. בנוסף, כוחם הסטטוטורי של חלק מהאגודות מחייב דיווח גם לציבור הרחב.
- השקפת קרן השביתה.
- החלת סנקציות ככל הניתן על מי שלא עומד בתקנות.
לקריאה נוספת>>>
רקע
בשנת 1909 חוקק על ידי השלטון העות'מאני חוק האגודות המסדיר את פעילותן של אגודות שלא למטרת רווח. אגודות אלו אינן חייבות בדיווח ישיבות החברים שלהן, דו"חות כספיים, מקבלי שכר ושאר חובות רגולטוריות החלות על גופים אחרים שאינם למטרת רווח.
בשנת 1980 נחקק בישראל חוק העמותות המסדיר את פעילותן של עמותות ומלכ"רים ומחיל עליהם חובות שקיפות בפני המדינה והציבור הרחב. עם חקיקתו התיר החוק לאגודות עות'מניות לבקש להפוך לעמותות,[1] ולרשם העמותות למחוק את אלו שלא יעשו זאת.[2] מי שהוחרגו מהכלל היו: "אגודות שהן ארגונים של עובדים או של מעבידים קיימים או שנוסדו לפני עבור שלוש שנים מיום תחילת חוק זה" עליהן ימשיך לחול החוק העות'מני.[3]
אנו ממליצים כאפשרות ראשונה לבטל את סעיף 67 לחוק העמותות כך שארגוני עובדים ומעבידים לא יוחרגו מחוק העמותות.
החוק הקיים אמנם אינו דורש מאגודות עות'מניות לדווח מיוזמתן אך לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה,[4] רשאי הממונה על המחוז במשרד הפנים לדרוש מאגודה עות'מנית דיווח בארבעה תחומים:
- על הקמת האגודה, מהותה ותקנותיה, וכן על כל שינוי בתקנות או בועד המנהל.
- על חברי האגודה.
- על החלטות הועד המנהל, חליפות המכתבים וההודעות.
- על הנהלת הכספים באגודה.
ביום 11.3.2018 הועברה הסמכות ממשרד הפנים למשרד המשפטים.[5] ביום 5.2.2019 מינתה שרת המשפטים דאז, איילת שקד, את רשם העמותות כגורם האחראי במשרד המשפטים על הטיפול באגודות העות'מאניות.[6] אולם חרף העברת הסמכויות, במענה לבקשת חופש המידע מיום 21.1.2020 נמסר כי בכל הנוגע לכל האגודות האמורות בבקשת חופש המידע מעולם לא נתבקש מידע על ידי משרדי הפנים ו/או המשפטים.
לפני מספר חודשים פרסמה רשמת העמותות חוברת "משולחנה של יחידת האגודות העות'מאניות 2020" בה נמסר כי כיום ישנן 3,343 אגודות עות'מאניות פעילות, על פי הפילוח הבא:[7]
בין האגודות העות'מאניות ניתן למנות את: ההסתדרות החדשה, הסתדרות המורים, התאחדות התעשיינים, התאחדות המלונות, קרנות מחקר, התאחדויות מקצועיות ועוד. חלק מהאגודות הללו נהנות מסמכויות סטטוטוריות בחוק כגון ישיבה בוועדות ממשלתיות. אחרות גובות דמי חבר בכפיה ללא שקיפות אפילו בפני משלמי דמי החבר ואחרות מקבלות תמיכה ממשלתית, ללא מינימום שקיפות נדרשת בפני הציבור והרשויות.
היעדר המידע והפיקוח לא נעלם גם מעיניו של מבקר המדינה.[8] ביתר פירוט קיבלה התייחסות בעיית הנציג בה לאדם המנהל כסף שאינו שלו ללא חובת בקרה ושקיפות, יש תמריץ להשתמש בכסף להנאתו האישית ולא בהכרח לבעלי הארגון המשלמים את התשלומים לארגון.
טויטת התקנות שפורסמו להערות הציבור
ביום 27.2.2019 פרסם משרד המשפטים את תקנות השקיפות באגודות העות'מאניות להערות הציבור.[9] על פי הטיוטא אגודות עות'מאניות יחוייבו לדווח לרשם העמותות דיווח חד פעמי הכולל את שם האגודה, מטרותיה, מענה ופרטי התקשרות עימה ופרטים בדבר חברי ועד ומנהל כללי המכהנים בה. אגודה תחוייב לדווח באופן מיידי לרשם על כל שינוי במענה, מטרותיה, תקנונה וחברי הוועד המנהל בה.
מעבר לכך דיווחים שנתיים לרשם יכללו פרטי חברי ועד וועדת ביקורת, מנכ"ל, מבקר פנימי ורו"ח ומורשי חתימה. פרטים בדבר תאגידים קשורים וקרובי משפחה של נושאי משרה המועסקים בתאגידים קשורים; דו"חות כספיים, רשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה בארגון וכדומה.
לכל אלו ישנם יוצאי דופן בהם על פי סעיף 9 והם ארגוני עובדים. לאלו ניתנת האפשרות לא להגיש לרשם מאזן ודו"ח שינוי בנכסים נטו, בתנאי שהדו"חות יעמדו באופן המניח את דעת הרשם לעיון חברי הארגון תוך חסיון קרן השביתה. אפשרות שניה העומדת בפניהם היא להגיש את הדו"ח בחיסיון קרן השביתה בלבד.
אפשרות א' נותנת מענה מוגבל מאוד ביחס לשקיפות כלפי החברים בארגון. עובדים או מעסיקים עשויים לחשוש לדרוש לראות את הנתונים שמא הדבר לא ייראה בעין יפה על ידי ההנהלה. בנוסף ישנם משלמי דמי טיפול בכפיה שאינם חברים בארגוני העובדים, הם אמנם משלמים לארגון אך לא יהיו חשופים לנתונים.
בנוסף, לארגוני העובדים מעמד סטטוטורי מעין שלטוני בחוק כגון: חובת התייעצות בהתקנת תקנות בטיחות במקומות עבודה,[10] סמכות למינוי בגופים סטטוטוריים כגון המוסד לבטיחות ולגיהות,[11] מינוי משקיפים בבית הדין לעבודה,[12] חברות בוועדות ביטוח לאומי שונות ובדירקטוריון המוסד לביטוח לאומי,[13] וכן על זו הדרך.[14] לאור זאת, יש לחייב גם ארגוני עובדים בדיווח לציבור כולו מולו הם נהנים מכח סטטוטורי מעין שלטוני ולו הם חייבים שקיפות גם כן.
לגבי קרן השביתה, מדובר בהסתרת מידע חיוני מעובדים המאוגדים תחת הארגון. כל עוד קרן השביתה מוסתרת, עובדים ומעסיקים לא יכולים לבקר את החלטת הארגון כמה כסף להפקיד בקרן השביתה. ישראל אמנם חברה באמנה לחופש התאגדות אולם באמנה לא נאמר שיש מניעה להחלת כללי שקיפות על איגודי עובדים. מעבר לכך, ישנן מדינות החברות באמנה, דוגמת אנגליה, צרפת ובלגיה המחילות כללי שקיפות על ארגוני עובדים בתחומן ללא חשש מכך שקרן השביתה שקופה לציבור. בנוסף, כל עוד יש לארגון העובדים נכסים נזילים, הם כמובן יכולים להשתמש בהם על מנת לממן שביתה ולכן אין משמעות ייחודית דווקא לקרן השביתה.
נקודת תורפה משמעותית בתקנות היא היעדר סנקציות על מי שאינו מקיים אותן. כלומר חובת הדיווח תחול על אגודות עות'מאניות אך למעשה אין כל ענישה בחוק כלפי מי שלא יקיים את התקנות. החוק המסמיך את השר לתקן את התקנות ישן ואינו מעניק כלי אכיפה משמעותיים כנגד מי שאינם עומדים בתקנות. יש לפעול להחיל סנקציות בחקיקה כפי שמוחלות על עמותות.
להלן סיכום היתרונות והחסרונות בכל חלופה.
| סנקציות | ארגוני עובדים | ישימות | |
| תקנות שקיפות באגודות העות'מניות | נדרש לייצר בחקיקה סנקציות בגין אי דיווח | דורשים החרגה של קרן השביתה ודיווח לחברי ארגון בלבד | חתימת שר |
| תיקון חוק העמותות | מוחל אוטומטית על כל הארגונים | שקיפות אוטומטית על כל הסעיפים ולכל הארגונים. | חקיקה חדשה |
[1]סעיפים 60-61 לחוק העמותות.
[2]סעיף 62 לחוק העמותות.
[3]סעיפים 67-68 לחוק העמותות.
[4]הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 65101 חובת דיווח – אגודות עותמניות.
[5]החלטות ממשלה 3622: ריכוז הסמכויות לפי החוק העותומאני על האגודות במשרד המשפטים.
[6]משרד המשפטים, נהלים והנחיות, טיפול באגודות עותומניות.
[7]משולחנה של יחידת האגודות העותומניות 2020.
[8] דוח שנתי 67ב לשנת 2016 ולחשבונות שנת הכספים 2015 ,פרק שני משרד הפנים, "הפיקוח על אגודות עות'מאניות"
[9]טיוטת תקנות החוק העותומני על אגודות (דיווח ושקיפות), התשע"ט-2019.
[10]חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד – 1954, סעיפים: 8,10,11,13,15,19.
[11]חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד – 1954, סעיפים: 28,32,32.
[12]חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 סעיף 16.
[13]חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 סעיפים: 15,16,235.
[14]חוק הגנת השכר, תשי"ח-1851;חוק החניכות, תשי"ג-1852;חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז1850 ; ועוד.
