הערות לפרק הרגולציה בחוק ההסדרים

על הרפורמה המוצעת

דברי ההסבר לרפורמה מבהירים את הצורך הדחוף ביישומה. אולם עם זאת ישנן מספר הערות אשר יש לתת עליהן את הדעת.

ראשית, ברמת העקרונות יש לשים לב לדברים הבאים:

היעדר עקרון פגות התוקף – החוק והתקנות בישראל רוויים תקינות שעבר זמנן. מוצע לקבוע כי כל תקינה תיבחן אחת לחמש שנים ויהיה צורך לאשר אותה מחדש על ידי ועדת שרים לענייני רגולציה או ועדה פרלמנטרית.

קציבת זמן תגובה – התכנית עוסקת לעומק בתוכן הרגולציה אולם פחות בהליך עמידה ברגולציה מצד המפוקחים. מוצע להכניס עקרון נוסף לפיו מי שהגיש מסמכים המראים על עמידה ברגולציה אך לא נענה תוך חודש, ייחשב הדבר כאילו קיבל אישור עמידה בתקינה ולא יידרש בהליך נוסף.

ביטול הגבלות כמותיות –  ישנן רגולציות שמטרתן להגביל את הכמות המיוצרת או המיובאת של מוצר מסויים. למגבלות אלו אין כל ערך לבריאות הציבור ורווחתו, תכליתן של ההגבלות הכמותיות על היצע המוצרים הינה להגן על סקטור מסויים מפני תחרות ובכך לאפשר לשחקנים בענף לייקר מחירים על חשבון הציבור הרחב.

מעבר לכך, ישנם מספר תיקונים שאנו ממליצים לסעיפי התכנית:

סעיף 2.ב.2 מחייב מיפוי של הרגולציה הקיימת, אולם נעדרות ממנו סנקציות נגד רגולטור שלא יעמוד בחובה הזו. מוצע לקבוע כעקרון לוועדת הרגולציה מניעת רגולציות חדשות על ידי רגולטורים שלא עמדו בחובה זו אלא במקרים מיוחדים המניחים את דעת ועדת הרגולציה. 

סעיף 2.ב.3. מסמיך ועדת שרים לפקח על תהליך טיוב הרגולציה. מוצע להוסיף נדבך נוסף של פיקוח פרלמנטרי על ידי הוועדות הרלוונטיות. 

סעיף 2.ב.10 מעניק לרשות שוק ההון יחס מיוחד כרגולטור. איננו רואים סיבה לכך ומוצע להוריד זאת.

 

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *