מבקר המדינה שפספס את הנקודות העיקריות בדו”ח מחירי המזון

עד כמה השיח הכלכלי בישראל לא מכוןן? מבקר המדינה כתב פרק בן 162 עמודים על מחירי המזון בישראל, אבל פספס את הנקודות העיקריות. פנינו אליו בבקשה לעדכן 4 נקודות בדו”ח. בעקבות הפנייה שלנו אליו הודיע המבקר כי הוא ייכנס גם לנושאים האחרים ויבדוק גם אותם לעומק כדי שלא יקרה מצב בו יפספס נקודות נוספות.

ואלו היו ההערות המרכזיות שלנו:

1. היעדר סקירת רווחיות החקלאים- אחוז הרווח מתוך ההכנסות הוא אינדיקציה טובה לזהות שווקים ריכוזיים. לכן הופתענו לגלות שלמרות שהדו”ח סוקר את הרווחיות בענף המזון ומציג את הרווחיות הממוצעת בקרב יצרני המזון (13%) וברשתות השיווק (3.7%), הוא לא מציין את הרווחיות העצומה של המגזר החקלאי. רווחיות שעומדת על לא פחות מ-5 מיליון ש”ח שהם 17% מסך הכנסות החקלאים, פי 4 יותר מרווחיות רשתות השיווק וגבוה ב-30% מרווחיות יצרני המזון. אם מחפשים ריכוזיות ואחוז הרווחיות הוא אינדיקציה לכך – אז הנה מקטע ריכוזי לעסוק בו.
2. השפעת הורדת מכסים על מחירי מוצרים- מסקנת הפרק שעוסק במכסות וייבוא כורכת שני עולמות שונים: הפחתת מכסים שתאפשר ליבואנים לייבא מוצר ללא הגבלת זמן וכמות לא דומה לפתיחת מכסות ייבוא שתמשיך להגביל את כמות השחקנים בשוק ותקשה על שחקנים חדשים להיכנס אליו. מכסות ייבוא בפטור ממכס מוזילות מחירים רק אם הן בהליך תחרותי או בהיקף גדול מספיק כדי שישפיע על המשק. כך יצא שמבקר המדינה טען שהפחתת מכסים והפתית מכסות ייבוא לא גרמו להורדת מחירים לצרכן בעוד בדוגמאות שסקר, הפחתת מכסים גרמה להורדת מחירים אך פתיחת מכסות ייבוא לא. מדובר בטעות קשה כיוון שהיא עוזרת לנראטיב השקרי לפיו פתיחה לייבוא לא מורידה מחירים להתקבע. המסקנה ברורה: יש להפחית מכסים ולשחרר שבווקים מנסיונות הינדוס בדמות מכסות ייבוא.

 

3. היעדר התייחסות למכסות ייצור- הדו”ח סוקר את השפעת חסמי הייבוא וכניסת השחקנים החדשים לענף הייצור אבל מתעלם משני שווקים בהם עדיין קיימות מכסות הייצור: ענף הלול וענף החלב. מדובר בשני ענפים בהם ישראל יקרה באופן משמעותי ביחס לעולם המערבי. אם כח הקניה שלנו נמוך ב 37% כאשר מדברים על מחירי המזון, אז בשני ענפים אלו הוא חלק בכ- 80%! עדות טובה לזה היא שכאשר המבקר סקר את החברות הגדולות בענף המזון “תנובה” מופיעה כחברה הגדולה ביותר עם נתח שוק של 11.7% ואחריה “שטראוס” עם נתח שוק של 9.9%.
4. ייעול הליכי הגנת הצומח- בתגובה של משרד החקלאות למבקר, טוען משרד החקלאות שאי אפשר להגביל את פרק הזמן של הליך הערכת הסיכונים כי למשרד אין שליטה על כל השלבים בתהליך. חלק מהעיכובים בדו”ח נגרמו בגלל בעיות תקשורת לא מוסברות בין משרד החקלאות לרשויות ממשל במדינות אחרות. זה נובע מעומס על המערכת המקומית, והפיתרון הוא פשוט, יש להטיל את האחריות למסמכים הנדרשים על היבואן וכך משרד החקלאות יוכל לעסוק בבקרה על בקשות הייבוא ולא בהתכתבויות עם מדינות אחרות.
נמשיך לפעול על מנת להאיר את עיניהם של הבירוקרטים השונים כדי שיוקר המחייה ירד והמשק יפתח לתחרות.

 

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *