כ' חשון תשפ"ג
14/11/2022
לכבוד: ח"כ בנימין נתניהו, ראש הממשלה המיועד
הנדון: שמירה על האינטרסים של הציבור הרחב במשא ובמתן הקואליציוני
שלום רב,
ראשית, ברצוני לברך אותך על הצלחתך בבחירות. אתגרים גדולים רובצים לפתחך ואני סמוך שתפעל בהם לטובת הציבור הרחב בישראל.
שנית, אינני בקיא בפרטי המשא והמתן הקואליציוני הנרקם כעת, אולם על פי דיווחים בתקשורת עלתה דרישה לביטול רפורמת החקלאות ואגרות הגודש. כארגון שהיה מצוי בעובי הליכי החקיקה של רפורמות אלו, אני מוצא לנכון להביא לידיעתך מדוע אסור לקבל דרישות אלו.
רפורמת החקלאות
מדינת ישראל סובלת ממשבר חמור בענפי החקלאות. גיל החקלאי הממוצע מזקן, פריון העבודה ומתח הרווחים מצויים בשחיקה מתמדת לצד עליה קבועה במחירי התוצרת החקלאית לצרכן וירידה בהיקפי הצריכה בהתאמה. הרפורמה מבקשת לתת מענה לכל האתגרים הללו באמצעות פתיחת השוק לייבוא מצד אחד ותמיכה ישירה בחקלאים מצד שני.
- יופחתו המכסים על גידולים חקלאיים על פני חמש שנים לרמה של עד 10%, לבד משמונה גידולים אותם הצליח הלובי החקלאי להחריג.
- תינתן תמיכה ישירה בגובה 100 ₪ לכל דונם קרקע מעובד לחקלאים בהתאם לממוצע מדינות האיחוד האירופי.
- תקנות הגנת הצומח ישונו כל שיאפשרו יותר ייבוא גידולים מחו"ל תוך שמירה מפני חדירת מזיקים לישראל – חלק זה טרם הושלם.
- יינתנו מענקים למחקר ופיתוח ולהשקעה בהון ובטכנולוגיה על מנת לסייע לחקלאים להתייעל, להעלות את פריון העבודה ולהתחרות מול תוצרת חו"ל.
- הגדלת מכסות העובדים הזרים במטרה להוזיל עלויות לחקלאים.
כנגד הרפורמה הושמעו מספר טענות:
- מקטע החקלאים אינו אחראי ליוקר המחיה אלא פערי התיווך ורשתות השיווק – לא פחות מארבע בדיקות נייטרליות נעשו: רשות התחרות, ועדת המחירים, מרכז המחקר והמידע של הכנסת והוועדה המשותפת לבחינת פערי התיווך. כולן הגיעו למסקנה שפערי התיווך בישראל אינם אחראים למחירי התוצרת החקלאית הטריה אלא מקטע הספקים.
- ייבוא עלול לפגוע בביטחון התזונתי – ראשית, ציינו את מכתבו של מר שלמה בן אליהו שהסביר כי כבר לא ניתן להסתמך על ייצור ישראלי בלבד. שנית, הרי שעינינו הרואות שדווקא במוצרים החסומים לייבוא עלול להיווצר מחסור דוגמת מוצרי חלב, ביצים ו/או פירות ואילו במוצרים הפתוחים לייבוא אין מחסור.
- תפיסת קרקעות – אכן מודל התמיכה הישירה אמור לספק לכך מענה. החשיבות היא בתפיסת הקרקעות ולא בהכרח בסוג הגידול שמגדלים בהם.
לסיכום מדובר ברפורמה שעשויה לחסוך כ- 1,000 ₪ למשפחה ממוצעת, חיסכון משמעותי יותר דווקא לשכבות החלשות המוציאות אחוז גבוה יותר מהכנסתן על רכישת מוצרי מזון.
אגרות הגודש
לפי נתוני משרד האוצר, עלות הפקקים למשק נאמד בכ- 40 מיליארד שקלים בשנה. בישראל רמת המינוע למשק בית יחסית נמוכה, אולם כתמונת ראי דווקא רמת השימוש ברכב גבוהה ביחס לממוצע מדינות ה- OECD ולכך תרומה רבה לגודש בכבישים.
'אגרות הגודש' או 'מחיר הדרך' מתמחרות את השימוש בכביש בהתאם לביקוש שיוצר כלי רכב בכל זמן נתון והוכחו ככלי אפקטיבי מאוד בהפחתת גודשי תנועה. כך לדוגמה במילאנו ובלונדון פחת הגודש בכ- 30%, בסינגפור ובשטוקהולם בכ- 40%. המדובר בהקפת לב תל אביב בשלוש טבעות שונות כאשר כל כניסה ויציאה דרך הטבעות תתומחר בהתאם לסוג כלי הרכב ולגודש בכבישים בזמן נתון.
כנגד אגרות הגודש הושמעו מספר טענות:
- יש לתת מענה תחבורה ציבורית איכותי טרם החלת אגרות גודש – לטענה זו ארבעה מענים. ראשית, משרד התחבורה אכן הכין תכנית חומש לביצוע במהלך תקופת ההיערכות לאגרות הגודש. שנית, הטוענים אינם יודעים להצביע על יעד אשר עמידה בו תהיה נקודה שממנה והלאה אפשר לגבות מחיר דרך. שלישית, עצם החלת אגרות הגודש תאפשר לתחבורה הציבורית רציפות נסיעה ללא פקקים, תקצר זמני נסיעה, תפחית עיכובים ואיחורים ותהפוך את התחבורה הציבורית לכלי אמין יותר, כך תשתפר התחבורה הציבורית בלי להשקיע שקל נוסף. לבסוף, נתונים מלונדון מוכיחים שניתן להשיג הפחתת גודש בשיעור של 15% לפחות גם ללא שדרוג התחבורה הציבורית.
- מדובר במס רגרסיבי שמשית עלויות בעיקר על השכבות החלשות המגיעות מהפריפריה – באשר לטענה זו, נדמה שהטוענים אינם בקיאים במיקומי הטבעות ובעלויות המעבר. רצ"ב גרף שהוצג לוועדת הכלכלה על ידי משרד האוצר. לפי נתוני משרד האוצר, כ- 73% מהמשלמים בטבעות הכניסה ותל אביב מגיעים מאשכולות חברתיים-כלכליים 7-10. הסיבה לכך היא שתושבי רמת גן נוסעים כמעט על בסיס יומיומי לתל אביב ואילו תושבי קרית שמונה או ירוחם מגיעים לאזור הטבעות רק לעתים רחוקות. הרי שמדובר במס פרוגרסיבי לחלוטין המשית עלויות בעיקר על השכבות החזקות.
לאור כל זאת, אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה להבטיח את המשך יישום הרפורמות הללו.
