חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

כתוב את הכותרת כאן

החרגת 37 תקני מזון מרפורמת הייבוא

metal cans on a white background.

‏י"ז אלול תשפ"ב ‏

13/09/2022

לכבוד: עו"ד יואל בריס, יו"ר הוועדה לבחינת תקני המזון

הנדון: התייחסות הלובי הציבורי "האינטרס שלנו – הלובי שלך בכנסת" להחרגת 37 תקני מזון מרפורמת הייבוא.

שלום רב,

בתאריך 2.8.22 פורסמה הזמנה לשיתוף ציבור מטעם ועדת החריגים לעניין תקני המזון. בהמשך אליה, רצ"ב הערות הלובי הציבורי "האינטרס שלנו" להחרגת 37 תקני מזון ולדחיית יישום הרפורמה עבור 30 תקני מזון נוספים.

בראשית דברנו נציין כי ישנם מספר סוגי החרגות כפי שיפורט להלן. אולם משרד הבריאות אמון על הגנה בריאות הציבור מפני חומרים מזיקים ולכן תקנים שנועדו לצרכי הגנת הצרכן אינם בסמכותו וככל שיאומצו אנו נראה בכך חריגה מסמכות על כל המשתמע מכך.

הדברים יפים גם לתקנים הנמצאים בשלבי הכרזה על רשמיות שנועדו על מנת לכפות על הצרכן הישראלי לצרוך תוספי תזונה מסויימים (יוד, ויטמין D וכו') כאשר הוא צורך מזון. מדובר בהמלצות שייתכן שהן ראויות, אולם תקן רשמי מחייב הוא לא הדרך לממש מדיניות זו.

לבסוף נעיר כי המתודולוגיה חסרה מאוד, לולא דמסתפינא הייתי אומר שנעשו כלאחר יד ללא כובד ראש. ברי לכל שכל רגולציה צריכה להימדד גם ביחס לפגיעה הכלכלית הצומחת ממנה אל מול התועלת הצומחת ממנה. אולם חישוב כזה כלל לא נעשה. היקפי השווקים הכלולים בתקנים אלו עומד על 21.7 מיליארד שקלים.

לא זו בלבד אלא שהנספחים כלל לא הציגו את ההבדל בין הרגולציה האירופית לזו הנהוגה בישראל אלא רק ציינו את חשיבותה של הרגולציה הקיימת, כך שלא ניתן לקבוע האם ועד כמה ייפגע הציבור כתוצאה מאימוץ תקינה בינלאומית.

בנוסף יש לזכור שתחרות היא עצמה כלי אכיפה משמעותי ביד הצרכנים. כאשר מתגלה מפגע תברואתי במוצר של אחת החברות בשוק תחרותי, היא עשויה לסבול מנדידת לקוחות למותגים מתחרים, איום זה לכשעצמו מתמרץ חברות להימנע מהתממשות סיכון כזה. מה שאין כן בשוק שאינו תחרותי, הלקוחות לצערם שבויים בידי אותה חברה בעלת המותג וימשיכו לצרוך את המותג שלה למרות התקלות.

להלן תחשיב עלות הרגולציה, תוך הנחה שמרנית לפיה ניתן לחסוך כ- 15% ממחיר המוצרים בממוצע. נציין כי לפי נתוני OECD, מוצרי המזון בישראל יקרים ב 37% ביחס לממוצע מדינות הארגון. המקורות לסכומים בטבלה יפורטו בהמשך המסמך. מהתחשיב עולה שעלות הרגולציה העודפת כתוצאה מהחרגת תקנים עומדת על כ- 3.3 מיליארד שקלים בשנה.

עתה לגופם של תקנים:

בשר טחון – מדובר בכ- 42% ממכירות הבשר הטרי בישראל, סכום הכר הכולל נאמד בשנת 2021 בכ- 354 מיליון שקלים בשנה. חוק ההסדרים אכן החריג את המוצר מהרפורמה. אולם, החוק מאפשר לבטל את החרגת התקן מהרפורמה לפי החלטת שרי הכלכלה והבריאות משכך עצם קיומו של החוק לא מחייב החרגת התקן מהרפורמה.

חלב גולמילפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, החלב הגולמי בישראל היה יקר בשנת 2018 בכ- 37% ביחס לאיחוד האירופי, שוק החלב כולו נאמד בכ- 11 מיליארד שקלים. חוק ההסדרים אכן החריג את המוצר מהרפורמה. אולם, החוק מאפשר לבטל את החרגת התקן מהרפורמה לפי החלטת שרי הכלכלה והבריאות משכך עצם קיומו של החוק לא מחייב החרגת התקן מהרפורמה.

כושר השתמרות – מדובר בתקן בו בודקים את רמת החומציות בשימורי פירות וירקות על מנת לאבחן האם ניתן להסתפק בפסטור המוצרים או שמא יש צורך אף בעיקור. לאור משמעות התקן מציע משרד הבריאות לשמר אותו. אלא שאבחנה זו בין רמת PH גבוהה ונמוכה ומוכה אינה ייחודית לישראל. לכן, קשה להעלות על הדעת מצב בו רגולציית המזון האירופית לא נותנת מענה לכך. שוק הקפואים והטוגנים בישראל לבדו נאמד בכ- 680 מיליון שקלים בשנה לפי דו"ח רשות התחרות. לפי אותו ד"ח אגב, מדובר בענף ריכוזי מאוד. בין השנים 2017-2019 שלטה סנפרוסט ב 60-64% משקו הקפואים והטוגנים בישראל ופרי גליל ב 22-26%. יחד מדובר שלטו השתיים ב 84-90% מהשוק בשנים הללו.

ענף שימורי הירקות, הדגים והרטבים נאמדו על ידי סטורנקסט לשנת 2021 ב- 1,650 מיליון שקלים. הרי שיחד מדובר בשוק ששוויו כ- 2.3 מיליארד שקלים בשנה.

סיבולת המשקל – המדובר בתקן שאימץ סטנדרט בינלאומי אולם טרם פורסם. זוהי אחת הבעיות עם התקינה המקומית הייחודית, בפעמים רבות היא מאמצת תקינה בינלאומית אולם באיחור ניכר. אם ממילא ניתן לסמוך על הסטנדרטיזציה הבינלאומית אז ודאי שניתן לסמוך על תקן אירופי בנושא זה.

יתירה מזו, מדובר בנושא שאינו בריאותי אלא צרכני, המלצה של משרד הבריאות בנושא זה מהווה חריגה מסמכות, אנו שומרים לעצמנו את הזכות לפעול באפיקים המשפטיים הרלוונטיים ככל שחוות הדעת תתקבל. מדובר בתקן בעל השלכות רוחב למוצרים ארוזים ולא ניתן לאמוד את גודל השוק שלו.

בדיקות חלב ומוצריו: ביקורת העיקור – מדובר בתקן כושר השתמרות עבור מוצרי חלב. הרי שגם במקרה זה אין סיבה לא לסמוך על התקן הבינלאומי. היקף שוק החלב בישראל נאמד בכעשרה מיליארד שקלים בשנה.

מיצי פירות ונקטרי פירות – מדובר בתקן השתמרות עבור מיצי ונקטרי פירות. בניגוד למופיע במיפוי, התקן אינו מופיע בחוות הדעת של מנהלת תחום מיקרוביולוגיה. כאמור גם במקרה זה, רמת החומציות והשלכותיה ידועות גם לרגולטור האירופי ואין מניעה להישען על תקינה אירופית בנושא זה. לפי נתוני סטורנקסט שוויו של השוק בשנת 2021 עמד על 750 מיליון שקלים.

שימורי ירקות כבושים, או מוחמצים בחומץ או בחומצות מאכל – מדובר בהרחבת תקן ההשתמרות גם למוצרים אלו. כאמור, רמת החומציות והשלכותיה ידועות גם לרגולטור האירופי ואין מניעה להישען על תקינה אירופית בנושא זה. המוצרים נכללו בחישוב לעיל.

חלב פרה לשתיה – לבד מכושר השתמרות, מדובר בתקן המחייב העשרת חלב בויטמין D. כלומר לא מדובר בתקן המוודא שהמוצר אינו מזיק למשתמשים אלא בנסיון להשפיע על בריאות הציבור על ידי הוספה מלאכותית של תוסף לחלב הישראלי. תוספים אלו יש לאפשר לאוכלוסיה הישראלית לקבל באופן וולונטרי ולא מנדטורי. מעבר לכך, מחקרים מראים שאמנם יש קשר בין מחסור בויטמין D לבריאות הציבור אולם לא נמצא קשר בין הוספת ויטמין D בצורה מלאכותית לשיפור בבריאות הציבור. ייתכן שהקשר הוא עריף, כלומר לאור העובדה שמחסור בטימין D נובע מאורח חיים מסויים, הוא מתברר כפחות בריא. לאור זאת, הצעד הנכון לטעמנו לבצע הוא להפוך את התקינה הזו לתקינה וולונטרית ולא לתקינה מחייבת. שווי ענף החלב תואר לעיל.

שימורי דגים (בשמן, קציצות דגים, ברוטב עגבניות, דגים מעושנים או בטעם מעושן, טונה בוניטו וטונה קטנה, קוליאס או טרכון), שימורי בשר בקר, :מיונית ותחליבים אחרים של שמן במים המשמשים כממרחים או כרטבים, חרדל וממרח חרדל, מוצרי עגבניות משומרות, שימורי סרדינים בשמן, שימורי בשר בקר או כבש עם תוספות מן הצומח, סלטים מחומרים צמחיים המשומרים באחסון בקירור, בתוספת חומר משמר או בלעדיו – בכל המקרים הללו מדובר על כושר השתמרות כפי שצויין לעיל. אבחנה זו בין רמת PH גבוהה ונמוכה ומוכה אינה ייחודית לישראל. לכן, קשה להעלות על הדעת מצב בו רגולציית המזון האירופית לא נותנת מענה לכך. שוק שימורי הדגים נאמד בשנת 2018 בכ- 300 מיליון שקלים, לפי דיווחי האוצר, נתוני סטורנקסט לעיל כלו גם שימורים אלו.

סלטים מחומרים צמחיים המשומרים באחסון בקירור, בתוספת חומר משמר או בלעדיו – דרישה לסימון אזהרה לנוכחות פול מצריכה בדיקה ביחס לנעשה באיחוד האירופי, בדיקה כזו לא נעשתה על ידי משרד הבריאות.

כוהל אתילי – ככל שמשרד הבריאות מצוי בתהליך אסדרה לתקן חדש, ניתן לאמץ תקן בינלאומי עד סיום עבודת ההכנה של התקן המקומי ואז ייבחן הצורך בתקן מקומי.

בירה (כולל תקני סימון) – גם בנושא זה, ככל שמשרד הבריאות מצוי בתהליך אסדרה לתקן חדש, ניתן לאמץ תקן בינלאומי עד סיום עבודת ההכנה של התקן המקומי ואז ייבחן הצורך בתקן מקומי. היקף מכירות שוק הבירה בישראל נאמד בכ- 2.7 מיליארד שקלים בשנה.

יין (כולל תקני סימון) – גם בנושא זה, ככל שמשרד הבריאות מצוי בתהליך אסדרה לתקן חדש, ניתן לאמץ תקן בינלאומי עד סיום עבודת ההכנה של התקן המקומי ואז ייבחן הצורך בתקן מקומי. היקף מכירות ענף היין בישראל נאמד בכמיליארד שקלים בשנה.

חלבת שומשומין – עיקרו של התקן הוא לאפשר הוספת 0.1% ספונין לחלבה. מדובר במוצר האסור בשימוש בישראל למעט בתוספי תזונה ובחלבה. ראשית יוער, כי אם מדובר בחומר רעיל כפי שנטען בחוו"ד לא ברור מדוע להחריג את יצרני החלבה מיתר המוצרים ולאפשר הוספתו לחלבה. יתר על כן, החוק מאפשר המשך ייצור על פי התקן המקומי למשך שנה נוספת על מנת לאפשר ליצרנים המקומיים להתאים את עצמם לתקן הבינלאומי. לבסוף, ככל ומעוניינים לאפשר ליצרנים מקומיים להוסיף חומר רעיל שאסור בשימוש באירופה לחלבה, הרי שיש לאפשר ייבוא על סמך תקן בינלאומי בנוסף להמשך קיומו של התקן המקומי.

שמן זית – קיים תקן וולונטרי בינלאומי שאינו נופל מאיכות התקן המקומי, חוות הדעת אף הודתה שקיים תקן בינלאומי מקביל לזה הקיים בישראל. אין מניעה לסמוך על התקן הבינלאומי. היקף המכירות בשנת 2019 בישראל עמד על כ- 280 מיליון שקלים. לפי נתוני סטורנקסט לשנת 2021 היקף המכירות עומד על 340 מיליון שקלים.

שמני מאכל צמחיים – חוות הדעת של ד"ר ריכר עסקה בהשלכות ביטול התקן המקומי ללא התייחסות לאימוץ התקינה הבינלאומי הקיימת בנושא ואף הגדילה לומר כי: "בהיעדר אימוץ חקיקה אירופאית חלופית בנושא, לא ניתן להשאיר את המדד האמור באופן שאינו מוסדר כלל" כלומר, גם לשיטתו אימוץ תקינה אירופית תיתן מענה לבעיה.

דבש – גם במקרה זה קיימת תקינה אירופית מקבילה לזו הישראלית כפי שצויין בחוות הדעת עצמה. יתרה מזו, אין זו מסמכותו של משרד הבריאות להתייחס להיבטים בתקן הבינלאומי הנוגעים להגנת הצרכן אלא לבריאות הציבור בלבד. עיסוק בשיקולי הגנת הצרכן מהווה חריגה מסמכות הרגולטור. שווי הענף כ- 209 מיליון שקלים בשנה.

מלח – התקן למלח דומה לתקן האירופי ולכן יש לאמצו. בדומה להוספת ויטמין D לחלב משרד הבריאות מבקש להשאיר את התקן הייעודי שטרם הוכרזה רשמיותו להוספת יוד למלח על מנת לפצות על מחסור ביוד באוכלוסייה הישראלית. כלומר, לא מדובר באבטחת בריאותו של המצר למשתמשים אלא ניסיון של משרד הבריאות לכפות על האוכלוסייה הישראלית תוסף תזונה ומשכך מדובר בתקן לא לגיטימי.

קפה נמס – חוות הדעת טוענת במפורש שעל פי הדירקטיבה האירופית, קפה נטול קפאין יכול להכיל עד 0.3% קפאין בדיוק כמו לפי התקן הישראלי. לפי זה אימוץ תקינה בינלאומית בכפוף לדירקטיבה האירופית תאפשר יותר ייבוא מחד, ללא פגיעה באיכות המוצא מאידך. גודל השוק נאמד בכ- 960 מיליון שקלים בשנה.

לחם – גם במקרה זה לא נעשתה השוואה ביחס לקיים היום. אנחנו יודעים שלפחות בחלק ממדינות אירופה (לדוגמה הולנד) תקן הלחם המלא דומה מחייב 100% חיטה מלאה כמו בישראל, במדינות אחרות זה עשוי להיות 90% או 51%. אימוץ תקן בינלאומי תוך חובת יידוע ושקיפות אמור להיות הפתרון המועדף במקרה כזה. יצויין כי ככל שהתקן הישראלי מחמיר יותר ומונע מוצרים שאינם 100% דגנים מלאים, הרי שהוא מייקר את המוצרים ומרחיק את השכבות החלשות ממוצרים בריאים יותר. גודל השוק נאמד בכ- 1.5 מיליארד שקלים.